אתחיל ואומר שאני אלרגית לחתולים.
גדלתי עם כלבים וחתולים בילדותי ואיפשהו בסביבות גיל 17, התחילה להתפתח אצלי אלרגיה קשה לחתולים במיוחד אבל גם לכלב שהיה לי. היו לנו בבית כלב וחתול ועם הזמן לא יכלתי להתקרב אליהם בלי לדמוע או להתגרד בכל הגוף ועם עיניים מתנפחות.
לכן, החלטתי כשגדלתי, שאני אוותר על התענוג של חיית מחמד בבית למרות שלאורך השנים הילדים נורא רצו.
לפני כמה חודשים התארחתי אצל חבר בחול שהיו לו שני חתולים מזן אירופאי קצר שיער וביליתי לידם 5 ימים וזה עבר בסדר גמור כמעט בלי אלרגיה.
חזרתי הביתה והחלטתי שאני מביאה לילדים חתול שיהיה להם סוג של חבר שיגדל איתם. כמישהי שגדלה עם כלבים וחתולים כל החיים אני יודעת כמה זה כיף וכמה זה יכול לפעמים להרגיע ולאזן.
אני חייבת להודות שאני, בגדול , טיפוס של כלבים יותר מאשר חתולים. במשך שנים סלדתי מחתולים בגלל האלרגיה שלי, אבל כשהחלטתי שאני מביאה לילדים חיה הביתה, היה לי ברור שזה יהיה חתול מאחר ואם אני מביאה כלב, כשאני גרושה עם 3 ילדים ומדי פעם יש לי קצת אויר כך שאני יכולה לנסוע לסופי שבוע או סתם לישון אצל חברים או לחזור מאוחר, היה לי ברור שכלב זה אומר שזה כמו עוד ילד לטפל.
כלבים צריכים הרבה תשומת לב, הם צריכים יחס ושיחקו איתם ויורידו אותם לפחות 3 פעמים ביום , מה שימנע ממני את החופש שלי וסביר להניח שבסופו של דבר, כמו שקורה היום עם קופסת הצרכים של החתול שלנו, אני זו שאצטרך לקחת את האחריות כשלילדים לא יתחשק או כשהם לא יהיו בבית.
היתרון בחתול הוא שהם מאוד עצמאיים, הוא ישן רוב היום. אני עובדת בבית אז לפעמים הוא פתאום חוטף התקפת היפר ומתחיל לרוץ בבית ועל הספות כדי לאותת לי שמשעמם לו והוא רוצה שאשחק איתו, אז אני זורקת לו איזה כדור או משהו והוא משחק עם עצמו.
גם אם אני נוסעת לסופשבוע או משהו, אני מבקשת מאחותי לבוא ולשים לו אוכל ולהתייחס אליו קצת פעם ביום ובסך הכל הוא די עצמאי בשטח למרות שהחתול הספציפי שלי עדיין נחשב גור והוא מלא אנרגיות אז הוא צריך יותר אקשן ותשומת לב, דבר שאני מאמינה שככל שהוא יתבגר יקרה באופן פחות.
כלב זו חיה שהיא הרבה יותר לבבית וחברותית מחתול, כלבים יותר קל לחנך, חתול יכול פתאום להתהפך עליכם, אבל אם אתם מחפשים פרטנר שקט ועצמאי בלי יותר מדי כאב ראש, חתול זו בחירה נהדרת.
יחד עם זאת , חשוב לזכור שלפעמים הם עצמאים יתר על המידה ומחליטים היכן הם מטפסים, במה הם נוגעים והם יכולים להחליט שהם מתבייתים על הספות שלכם ומחריבים אותן. כבר קרה לי שתפסתי אותו מזנק על הוילון כי רדף אחרי זבוב. אם במקרה אני משאירה את הארונות בחדרים פתוחים, הוא יכנס ויתנחל עמוק בפנים בתוך המצעים או הבגדים. ואתם יכולים לקרוא לו במשך שעות. אם לא בא לו, הוא לא יצא. מה שלא יקרה עם כלב.
ועדיין, אני מודה, הגוש פרווה הזה נכנס לי ללב וממיס אותי כשהוא בא ומתיישב סמוך אלי ומגרגר או נשכב על הגב כדי שאלטף אותו.
חתול יכול להיות חבר נהדר והכל תלוי בכם ובאופי שלכם ובאיך שתתייחסו אליו. לאורך השנים תמיד היו לי חיות חברותיות ואני מניחה שבדרך כלל זה תלוי באופי של בני הבית, והחיה פשוט מתאימה את עצמה אליכם.
נכון, חתולים גזעיים הם לרוב יותר יפים ומיוחדים והם מגיעים במגוון זנים, הם גם עולים לא מעט כסף, אבל אני , באג’נדה שלי מאמינה שאם כבר להביא חתול, אז להציל נשמה.
יש כיום מאות אנשים בישראל שעושים חסד עם חתולי רחוב ואוספים גורים נטושים, מגדלים אותה בבתי אומנה במשך כמה חודשים עם חתולים נוספים כדי לפתח להם את האינסטינקטים החתוליים הטבעיים שיאפשרו להם לשרוד ולתת להם דוגמא מחתול. ברוב המקרים הם גם מסרסים ומעקרים אותם בסביבות גיל 5-6 חודשים ונותנים חיסון ראשון כך שכל מה שנשאר לכם לעשות זה רק להגיע ולקחת חתול גם ללא תשלום.
במידה ותרצו פשוט תחפשו בפייסבוק או ביד 2 חתולים לאימוץ ותגיעו לכמה קבוצות והמון מודעות.
אני מאמינה בלבחור חתול לפי אינטואיציה. בקשו מהבעלים לראות תמונה וראו אם אתם מתחברים.
במידה ואתם מאמצים חתול לבית עם ילדים קטנים, מומלץ לקחת גור בגילאי 3-9 חודשים, כשהם עדיין אקטיביים וזקוקים לאקשן ולהוציא מרץ.
מומלץ לבחור בחתול שגדל עם אנשים ואוהב ליטופים ומשחקים, ולא חתול פחדן או תוקפני שבדרך כלל אלו חברים שעברו טראומה או התעללות ולכן הם יותר פחדנים וחוששים. במידה ויש לכם ילדים קטנים בבית, זה מאוד חשוב שהחתול שלכם יהיה עם אופי נוח מאחר וחתולים שורטים או נושכים במידה ומעצבנים אותם והציפורניים שלהם חדות מאוד. לא משהו שתרצו שיפגוש את העור העדין של הילדים שלכם.
לכן, חשוב לדרוש מהילדים סבלנות ולתת לחתול זמן להתרגל לסביבה החדשה ולבני המשפחה.
יחד עם זאת, אני יכולה להעיד שבמקרה שלי החתול היה מאוד פחדן ולקח לזו שאימצנו אותו ממנה רבע שעה להצליח לתפוס אותו, אבל אחרי שבועיים התגלה חתול חברותי, שובב וחמוד שהיום הוא ממש מקסים ועם אופי נוח ואנשים שבאים אלינו משועשעים לנוכח העובדה שהוא סקרן ובא לומר שלום ולהריח כמעט כל מי שנכנס הביתה ואז הוא מבקש ליטוף.
במידה ואתם לוקחים חתול לבית רגוע ושקט, מומלץ לקחת חתול שהוא קצת יותר בוגר בגיל שנה וחצי ומעלה שהוא פחות זקוק לפעילות אינטנסיבית.
חתולים צעירים זקוקים לפחות לשעתיים שלוש ביום של הוצאת מרץ בממוצע, מאחר ובמהלך רוב היום הם ישנים ואם לא תעייפו אותם ביום, הם יחגגו לכם בלילה ולא יתנו לכם לישון. מניסיון.
אם החלטתם להביא חתול הביתה, הנה כמה דברים שכדאי שתדאגו שיהיו בבית מראש:
טרם ההגעה של חתול חדש לבית, ודאו שהחלונות או התריסים סגורים ובמידה ויש לכם חצר או מרפסת השאירו את הדלת שלה סגורה כי החתול עלול לברוח. גם אם יש לכם מרפסת בבניין קומות, מומלץ לחכות שבועיים שלושה עד שהחתול יסתגל לגמרי אליכם ואל הבית ולא יהיה חשש שירצה לברוח.
אחרי שעשיתם קניות, החליטו על חדר מסויים בבית שיהווה “חדר מעבר” לחתול החדש שלכם. מומלץ שיהיו לו שם פינות שבהן הוא יוכל להתחבא כמו מאחורי מיטות , מאחורי או בתוך ארונות, או כל מקום אחר שיאפשר לו להרגיש בטוח.
למרבית החתולים לוקח יומיים שלושה ולפעמים שבוע כדי להתרגל לבית חדש, כך שיש סיכוי סביר שבימים הראשונים בקושי תראו את החתול שלכם. זה הגיוני וטבעי.
כאשר אתם מגיעים עם החתול לבית, הכנסו עם כלוב הנשיאה לחדר שהחלטתם עליו, ודאו שהדלת של החדר סגורה ופתחו לחתול את הדלת.
שימו את ארגז הצרכים ובפינה קצת רחוקה קערה עם מים וקערה עם קצת אוכל. סביר להניח שבשעות הראשונות החתול לא ירצה לאכול אז שמרו את הטונה לשלב מאוחר יותר.
שבו בפינה בחדר ודברו אל החתול בקול עדין ושקט. אם יש לכם ילדים קטנים בבית או אנשים קולניים, דאגו שהם לא יהיו בבית , החתול זקוק לסביבה שקטה כדי להתרגל ולבטוח בבעלים החדשים. בחרו אדם אחד בבית שיהיה אחראי על ההתאקלמות והקשר עם החתול לימים הראשונים. אל תדאגו, בהמשך הוא יתחבר עם יתר בני הבית.
כשאני הבאתי את החתול שלי זה היה בשישי בבוקר כשהילדים היו מחוץ לבית עד לשבת בערב למחר, כך שהיה לו זמן של שקט בבית.
אחרי כמה שעות בחדר המעבר, אתם יכולים לפתוח לחתול את הדלת ולתת לו לבחון את הסביבה החדשה שלו לאט לאט.
אחרי כמה שעות שימו לו טונה בצלחת וצאו מהחדר. רוב הסיכויים הם שהוא יבחר להשאר בפינה בחדר ויצא אולי רק למחרת או אחרי יומיים או שלושה. כדאי שתהיו בבית, במידה ויחליט לצאת. קראו לו בשם שנתתם לו בכל פעם שאתם פונים אליו בקול עדין ורגוע והושיטו לו יד כדי שיריח אתכם לפני שאתם נוגעים בו.
מומלץ לצפות בסרטונים ביוטיוב שמסבירים על התנהגות החתול ומה שפת הגוף שלו אומרת. זה יעזור לכם לקרוא אותו. מצ”ב סרטון כזה לדוגמא. הסבירו את הדברים לילדים במידה ויש לכם.
בילדותי, גדלתי עם חיות ,חתולים וכלבים אבל כנראה ששכחתי איך היתה ההתאקלמות של החתולים שהיו לי. וויסקי עשה לי בית ספר.
ביומיים הראשונים הוא הסתגר והתחבא בחדר האמבטיה של הילדים שזה היה חדר המעבר שלו.
אחרי כן הוא יצא ממש בחשש והלך לאט לכיוון הסלון . ישבתי בשקט וקראתי לו, כדי לתת לו להרגיש שזה בסדר. הוא רץ לכיוון המטבח ונכנס מאחורי המקרר והיה שם לכמה שעות. אחר כך הוא יצא לכיוון הסלון ונכנס מתחת לספה ונשאר שם יומיים בערך.
הושטתי לו אחת לכמה שעות צלחת עם קצת טונה ואוכל וזזתי, הוא אכל.
חשוב לשים לחתול גם קערה עם מים במיוחד בקיץ ולהחליף לו אותם מדי יום מאחר וחתולים שותים הרבה וזקוקים למים טריים.
אחרי יומיים הילדים שלי חזרו. וויסקי היה מתחת לספה וסרב לצאת משם. ביום השלישי הוא החל להסתובב לאט לאט בבית ולהתקרב אלינו. רק אחרי שבוע הוא הרשה לי ולבן שלי ללטף אותו.
במהלך החודש הראשון היו לנו לא מעט התקפות לב בגללו כשהוא היה מחליט להתנחל עמוק בתוך אחד המדפים בארונות של הילדים(כי הם נוהגים להשאיר אותם פתוחים), והוא לא היה מגיב או יוצא עד שהיה מתחשק לו וזה גרם לנו לשעות ארוכות של חרדה מדי יום אם הוא ברח או אם קרה לו משהו. עם הזמן התרגלנו שהוא פשוט כזה וזה הכיף שלו. אז משתדלים לסגור את הארונות, אבל ככל שהתרגל אלינו והרגיש בבית, הוא עבר לישון על הספה, לפעמים ישן בלילה עם הבן שלי במיטה או למרגלות הרגליים שלי במיטה שלי (כמו שאמרתי , חתולים עושים מה שהם רוצים).
חתולים לא אוהבים שמרימים אותם או נוגעים להם בבטן והם ישרטו אתכם בלי רחמים. במיוחד אם יש לכם ילדים קטנים , הבהירו להם שלא מרימים את החתול, במיוחד לא בתקופה הראשונה. החתול שלנו פה כבר כמעט 4 חודשים ועדיין הוא נותן רק לי ולבן שלי להרים אותו וגם זה תלוי במצב רוח שלו. חתול זה לא כלב.
בתום שבועיים בממוצע החתול אמור להתחיל להרגיש בנוח ולאפשר לבני הבית ללטף אותו ולגשת אליהם. אני יכולה לשתף שהבנות שלי שהן קצת קופצניות ומתלהבות למרות שהן בנות 6 וחצי, עדיין מפחידות אותו לפעמים כשהן באות אליו בהתלהבות והוא לפעמים בורח מהן.
את הבונדינג איתו הן עשו בעיקר בשעות הלילה כשאחת מהן היתה קמה לשירותים ואז הוא היה ניגש אליהן לליטוף ומאפשר להן להתקרב אליו וללטף אותו קצת. זה היה הדרגתי יותר. היום הילדים משחקים איתו עם כדורים או שרוכים ומריצים אותו בכל הבית והוא מרוצה מהעניין.
כשהבאתי את וויסקי, בערך מהלילה השלישי שבו הוא התחיל להרגיש בנוח בבית, הוא הבהיר לי שחתולים אלו חיות ליליות ושצריך להסדיר להם את סדר היום.
בלילה השלישי בסביבות 2 בלילה האדון התעורר והתחיל ליילל שהוא רוצה יחס או תשומת לב והוא התחיל לטייל בבית. במשך 3 לילות הוא דאג להרעיש וליילל ולמנוע ממני לישון. הרגשתי שאני מאוד קרובה ללהחזיר אותו כי לא על זה חתמתי והילדים שלי כבר די גדולים ואני לא רגילה לכאלה לילות לבנים.
רק אחרי שהחתול התרגל אליכם אחרי שבועיים שלושה ורק אחרי שהגעתם למצב שבו אתם קוראים לו והוא בא או שהוא לומד את המשמעות של המילה “לא” (אל תתביישו להיות תקיפים), רק אז, אפשר לנסות להרגיל את החתול לצאת החוצה בהדרגה.
כאשר הוצאתי את החתול שלי למרפסת זה היה מאוד בהדרגה, בהתחלה הייתי מוציאה אותו לכמה דקות כשאני לידו, נותנת לו להריח את המרפסת, להציץ החוצה , ואז קוראת לו לחזור חזרה הביתה. כל יום פעמיים בערך לכמה דקות במשך שבוע ואז לאט לאט התחלתי להאריך את פרקי הזמן הללו כשאני איתו במרפסת ומשגיחה. אחרי שבוע כשהוא כבר לא ממש עשה עניין מהמרפסת, התחלנו להשאיר אותה פתוחה והוא היום יוצא ונכנס מתי שבא לו.
אם יש לכם חצר, כדאי להמתין עם היציאה החוצה מאחר וחתולים מסוגלים לטפס על עצים או קירות ולברוח, אז מומלץ לא לקחת את הסיכון הזה בתקופה הראשונית. במיוחד אם יש לכם חצר, מומלץ להשקיע בקולר איכותי לחתול כמו של סרסטו, שבאמת מונע מפרעושים להתקרב אליו ושומר לכם על הבית נקי.
נתחיל מזה שאחרי שחקרתי קצת את הנושא, גיליתי שיש זנים מסוימים של חתולים שהפרווה שלהם עם פחות אלרגנים כך שאנשים אלרגיים יכולים לחיות איתם בבית וביניהם חתול ספינקס , חתול מסוג רוסי כחול, ומרבית החתולים עם השיער הקצר הם די סבירים.
יחד עם זאת, חשוב לנסות ולהיות ליד חתול כזה למשך כמה שעות ולראות איך אתם מסתדרים.
לסיכום, כ-3 חודשים חלפו מאז שוויסקי, שהיום כבר בן 10 חודשים, נכנס לנו לחיים. הוא למד לא לטפס על השיש והוא די ממושמע רוב הזמן, למרות שאני עדיין לא סומכת עליו לגמרי ונמנעת מלהשאיר אוכל ללא השגחה.
כפי שאמרתי, הוא חברותי מאוד וסקרן ומברך לשלום כל מי שמגיע אלינו הביתה, הוא משחק עם הילדים ומחכה להם כשהם במסגרות. בדרך כלל בסביבות 1 וחצי כשהבן שלי אמור לחזור הוא מתחיל להיות עירני וחסר מנוחה.
הילדים מאושרים מאז שהוא איתנו והוא מאוד הרגיע אותם ופתח להם את הלב. בכל פעם שאנחנו חוזרים הביתה הם ישר רצים אליו קודם והוא רץ אליהם. כשהם קמים בבוקר הוא בא אליהם ומתחכך בהם.
אני שמחה שהבאתי את גוש הפרווה החמוד הזה אלינו הביתה. ואם אתם צריכים עוד שכנוע, פשוט תראו את הסרטון הזה, ותראו איך הילדים משחקים איתו בהנאה מרובה.
עדכון חצי שנה אחרי כתיבת הפוסט :
באחד הימים ליד הבית של אבא שלי נתקלנו בגורת חתולים קטנה כבת חודשיים, זה היה ליד כביש ראשי, היא יללה והלכה אחרינו והיתה ממש רעבה. החלטתי לאסוף אותה ולמצוא לה בית. סושי התאקלמה פה ותוך שעות ספורות התנהגה כאילו זה הבית שלה, שיחקה בהתלהבות ונכנסה לנו ללב.
לפני שבוע וחצי במהלך סופה גשומה נתקלתי בגורה קטנה ומפוחדת בחניון ליד כביש ראשי, גם אותה אספתי והיום היא פיצית.
אז כן, אני עם 3 חתולים היום, זה ממש לא נורא יחסית לגידול כלב.
הילדים התחברו כל אחד לחתול אחר וזו המתנה הכי גדולה שיכלנו לקבל.
בהצלחה!