גמילה ממוצץ - איך עושים את זה?

התאומות שלי, מיה ונוגה, בנות 4 וחצי.

איפשהו מגיל 3 ניסיתי לגמול אותן ממוצץ וזה די זרם בעיקר עם מיה שישנה כמה לילות בלי מוצץ, אבל אחותה התאומה, נוגה, סרבה לשתף פעולה עם הליך הגמילה.

מגיל 3 בערך הן בלי מוצץ במהלך היום אבל בערב כשהן מתחילות להיות עייפות הן זקוקות לו.

כבר בגיל 4 התחלנו לשים לב שבמיוחד אצל נוגה, הרווח בין השיניים הקדמיות החל לגדול ושהלסת שלה נמשכה קדימה בגלל הפעולה של המציצה החזקה.

מה שלא עשיתי או ניסיתי, הילדה מסרבת לוותר עליו.

אני מודה שגם לי יש חלק בזה כי משהו בי ריחם עליהן על זה שהן עוברות תקופה לא קלה עם הגירושין שלי ושל אבא שלהן ואני יודעת שהן עברו שנתיים לא פשוטות ועדיין עוברות וחוות, רציתי שיהיה משהו שיקל עליהן. מוצצים

אבל עדיין, עכשיו כבר הגענו למצב שאצל נוגה הצורך במוצץ החמיר והיא מסתובבת איתו באובססיביות ולוקחת לי אותו מהתיק כשאנחנו בבית, גם לא בעת השינה והגעתי למסקנה שדי.

ארבע וחצי שנים זה מספיק זמן להיות עם המוצץ וזה בדיוק הגיל להפרד ממנו לשלום, במיוחד לאור העובדה שעוד חודש וקצת הן מתחילות גן טרום חובה עירוני, בלי שנ”צ וזה לגמרי מוגזם!

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

יובל, הבכור שלי, התחיל עם מוצץ מגיל 0, ינק במקביל לבקבוק ובגיל חודשיים בוקר בהיר אחד, הוא החליט שהוא מיצה את המוצץ ולא מוכן להכניס אותו יותר לפה.

מה לא ניסיתי? מוצצי מאם, מוצצי אוונט, מוצצים לסרבנים, מוצצי לייף, כל סוגי המוצצים עברו תחת כרטיס האשראי שלי, אבל הילד הסכים מקסימום להתעטף בחיתול טטרה.

התקופה של צמיחת השיניים היתה סיוט כי לא היה משהו שירגיע אותו. הבנות פשוט היו נושכות את המוצץ אז אפשר לומר שהבקיעה של השיניים עברה קל יותר.

לכן, לא היה לי שמץ של מושג איך להתחיל איתן את הגמילה מהמוצץ.

הרבה חברים נתנו לי טיפים ועצות וביניהם – עץ המוצצים – עצים בפארקים עירוניים שהוסבו למטרת עץ של מוצצים, שהילדים יכולים לתלות עליהם את המוצץ ולהפרד ממנו בטקס חגיגי.

הבנות סרבו לשמוע על זה.

בסוף השבוע האחרון נסענו לצפון והחלטתי שאנחנו הולכים לעשות לזה סוף, יחד עם אמא שלי שתמכה \ דחקה בי לגמול אותן ולשחרר את רגשות האשם שלי ותהיו בטוחים ששתי המניפולטיביות הקטנות שיחקו לי יפה על המצפון.

הכנו אותן לזה כל הסופשבוע, שאנחנו נשאיר את המוצץ. שעה לפני נתנו להן להנות ממנו ולהפרד ולפני שיצאנו מהצימר, מצאנו פטריה כזו חמודה ואמרנו להן שהפיה של המוצצים תדאג לאסוף את המוצצים שלהן ולתת אותם לילדים שאין להם מוצץ.

עוד הוספנו ואמרנו, שהפיה של המוצצים תדאג לתת להן מתנה ושגם אבא ואמא וסבתא יקנו להן מתנות, אז הן זרמו בהתרגשות ובהתלהבות עם הרעיון והניחו את המוצצים מתחת לפטריה בגינה.

יצאנו ואני בחששות כבדים והן היו מאושרות וגאות בעצמן וסיפרו לכל המשפחה שהן השאירו את המוצץ.

בלילה כשהלכו לישון הן נכנסו בהתלהבות למיטה ואחרי 5 דקות זה התחיל..

מאחר ויש לי תאומות, ששתיהן די דעתניות ולא פראייריות, כשאחת מתחילה בדרמה, בד”כ גם השניה מצטרפת אליה.

אז לגמול תאומים ממוצץ זה קצת יותר מאתגר.

מיה בכתה שהיא צריכה את המוצץ ונוגה הצטרפה אליה ושתיהן התחילו לחפש באמוק מוצצים בבית מתחת לספות ובמגירות ובחדר שלהן.. אמרתי להן שהפיה של המוצצים לקחה את כל המוצצים כי הן כבר ילדות גדולות והולכות לגן חובה, אבל הן המשיכו לחפש.

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

בתוך תוכי קיויתי שהן לא ימצאו שום מוצץ בבית כי יש לפחות 20 שמטיילים ונעלמו לנו.. ולשמחתי – הן לא מצאו אף מוצץ.

חיבקתי אותן וניחמתי ואמרתי להן שהן יכולות לעבור את זה ונתתי להן את הבובות שהן הכי אוהבות והיתה פה סאגה של חצי שעה בערך עם בכי של “מוצציייי” בסטריאו משני הכיוונים.

אחרי כמה זמן אח שלהן בא ואמר שהוא מפחד לישון לבד (בן 9), אז הצעתי לו לישון במיטה הנפתחת יחד איתן בחדר ואמרתי להן שהוא יבוא לישון איתן כדי שיהיה להן יותר קל (עושה לימונדה מהלימון..).

שלושתם התרצו והלכו לישון ותוך 5 דקות נרדמו.

המבט הזה לא עובד עלי - גמילה ממוצץ — המבט הזה לא עובד עלי – גמילה ממוצץ

להפתעתי בלילה לא היו התעוררויות אחרי שלפעמים הבנות מתעוררות בלילה ובוכות שהן לא מוצאות את המוצץ, ומקווה שזה ימשיך במגמה הזו.

האמת שהיה הרבה יותר קל ממה שחשבתי וציפיתי וזו פשוט החלטה שלנו.

יחד עם זאת, אני יודעת שהמוצץ סיפק להן איזשהו צורך רגשי והרגיע אותן אז ברור לי שאם הייתי גומלת אותן כשהן לא מוכנות לתהליך , זה לא היה עובד כל כך טוב.

כך היה גם עם גמילה מחיתולים – בוקר אחד בגיל שנתיים וארבעה חודשים הן החליטו שזהו, ושהן לא רוצות יותר חיתול. פה זה נגמר.

האמת שבהתחלה הייתי בטוחה שאלך על הקטע של עץ המוצצים, אבל העדפתי לנצל את המומנטום בכך שאנחנו במקום רחוק אחרי סוף שבוע כיפי מאוד אז אפשר להשאיר שם את המוצצים.

אדאג לקנות להן מתנה עוד היום לפני שיחזרו מהגן כדי לתת להן מוטיבציה להמשיך בתהליך הגמילה.

לסיכום, חכו שהילדים יהיו מוכנים. יש לי חברות שגמלו את הילדים בגיל שנתיים ושלוש ולדעתי לכל ילד יש את הבשלות הרגשית שלו להפרד מדברים, במיוחד משהו שכבר הפך לסוג של רפלקס כמו מציצה של מוצץ.

בהצלחה!

חלי גורסוי תאומות