בסין העתיקה הבינו כי חייבים להכין את בני הזוג טרם הביאם צאצא לעולם.
הסינים הבינו כי הגבר והאישה לא תמיד כשירים לתהליך הפריון.
חיי היומיום צורכים הרבה אנרגיה, מתחים ואי-שקט ופעמים רבות גם בעיות נפשיות קודמות ולא פתורות. כל אלו משפיעים על האישה ועל הגבר ומעמידים אותם במקום לא אידיאלי לתהליך ההפריה.
בימינו אלה, כאשר המתחים והלחצים בהם אנו חיים, גבוהים ומרובים ללא הכר לעומת העבר, מן הסתם הצורך בהכנה גדול יותר. המודעות של רובנו קטנה וחלקית בלבד לתהליך הכל כך חשוב לנו ולצאצאים שלנו.
היכולת להיות הורה כרוכה בהשקעה לא קטנה לפני התהליך בכדי למנוע או להפחית למינימום את ההשקעות שלאחר מכן.
ראשית ההורים בפוטנציה מגיעים לבדיקה, שם מוצאים היכן ועד כמה המצב הגופני והנפשי לא מאוזנים.
על פי הממצאים נגזר הטיפול. מחליטים על הצורך בדיקור ו/או בצמחי-מרפא. פעמים רבות יש צורך בשינוי תזונתי.
לא מעטים בחרו את העבודה בשל זמינותה או בשל מה שהוצע להם ולא מפני שהעבודה אכן מתאימה להם. גם עם אלה חייבים בני-הזוג להשתנות טרם הכניסה להריון.
לא מעטים המקרים בהם האנרגיה של הכליות חלשה ביותר והיכולת להרות הולכת ומתרחקת. כדי לבטל גזירה זו, שומה עלינו לטפל בבעיה זו טרם הטיפולים המרובים והיקרים של ההפריות למיניהן.
האם זה יעיל?
אין ויכוח שהטיפולים במרפאות הפריון קשים ביותר, ממושכים ויקרים לבני-הזוג ולמערכת הבריאות. תוצאות הטיפולים גם הם חלקיים בלבד והתוצאה הסופית של ללכת עם תינוק הביתה חלקית ביותר.
האם הסינים צדקו בדרכם?
אני כרופא רגיל וכרופא סיני ותיק יכול לומר בלב שלם, הצדק אתם.
הם הרחיקו לראות הרבה יותר מאשר אנחנו עם כל הקידמה שלנו. אנחנו לכאורה מבקשים גיבוי של הרבה עבודות מדעיות על כל צעד ושעל.
ברפואה הסינית, העם עצמו הם עכברי הניסיון והתוצאות הן על האנשים עצמם ולא אחרת. מה שאנו מכירים כיום שהאומה הגדולה בעולם הם הסינים והמתחרים שלהם כיום הם ההודים. ברם לסינים מותר להביא רק צאצא אחד לכל זוג ולא יותר ולכן התחרות לא הוגנת בהיבט הזה .
אני מטפל בהרבה מקרים בהם האישה נמצאת בטיפולי הפריה. יש לה לחצים רבים לבצע את הטיפולים מהר ככל האפשר ופעמים חוזרות עד אשר תצליח ההפריה.
אני מנסה לשכנע את הצעירות הללו לקחת את הזמן בכדי להכינן להריון.
אם לא את שני בני הזוג, כי ההפריה באה מהשניים, לפחות את האישה. כמעט כולן היו לחוצות ללכת עם הדרישות המקובלות במרפאות הפריון. עוד סיבוב של הפריה עם הצורך בטיפולים הורמונלים לא פשוטים ובאם אין הצלחה לא להתעכב הרבה מדי ולעבור את הבא אחריו כאילו אין מחר.
עומדות על הפרק שאלות לא מעטות הנגזרות מהתהליכים הרגילים. האם הלחץ של הרופאים הרגילים במרפאות הפריון אכן אובייקטיבי ונובע על רקע של דאגה אמיתית לזוג המטופל? האם אין כאן צורך בהגדלת התפוסה של אותן מרפאות על חשבון הטיפולים התכופים הללו?
האם אין לחברות התרופות יד ורגל בנושא רגיש שכזה בכך שיותר טיפולים מהווה מקור פרנסה מכובד. ההשפעה של חברות התרופות הללו ניכרת כמעט בכל צד של הרפואה הרגילה.
והנה אנחנו הלא מדעיים לכאורה, העוסקים בתחום הרפואה הסינית למשל, באים וחולקים על הענקים התעשייתיים הללו ומאיימים להקטין את הכנסותיהם על חשבון תוצאות חיוביות להורים בפוטנציה.
אני אישית ממליץ בחום להפיק את מירב התועלת משני העולמות. בכך יגדלו הסיכויים במאד והשמחה של לקחת תינוק הביתה ולגדלו תשרה בקרב יותר ויותר אנשים ביקום כולו ועם ילדים יותר בריאים בגופם ובנפשם.
אודות הכותב:
החיים הם המתנה היקרה ביותר שניתנה לנו על פני כדור הארץ. הבה נשמור על עצמנו ועל סביבתנו. אם נאהב את עצמנו, נוכל לאהוב את הזולת, את בעלי החיים ואת היקום ונעריך את המתנה שאלוהים נתן לנו בחסדו. אנחנו המיקרוקוסמוס בתוך הקוסמוס נדאג לעצמנו והיקום ישיב לנו בתמורה.
http://www.moshe.org.il
שלכם באהבה
משה שטרנפלד . (ז”ל)