28/5/13
כמה שקט יש בבית
הבית ריק, חסר תוכן ובלי משמעות!
הבית שקנינו בדיוק לפני שנה, הסמל האולטימטיבי ל״חיים מושלמים״ לצד הריון וגם הוא התנפץ לי בפנים.
כשקנינו את הבית בדיוק נכנסתי להריון וכל מהלך השיפוץ והבניה היה מאוד מתסכל והקשה עלי מבחינת הלחץ והעצבים, במיוחד בגלל העובדה שהכניסה לבית התעכבה ונאלצנו לגור עם חמותי חודשיים.
לאחר המעבר ריהטנו את הבית וגם את החדר של זיו.
הבית יצא מהמם! נראה כמו בית לדוגמה, עיצוב צעיר וכיפי, בית שכיף לשהות בו!
בחדר-ילדים, זיו קיבל ארון חדש עם ידיות פרחוניות ועריסה לבנה עם סט של פו הדוב וחברים ואפילו וילונות כבר הזמנתי!
הכל היה מתוכנן עד הרגע האחרון, התיק החתלה היוקרתי שרכשתי כבר היה ארוז במוצץ שעבר סטריליזציה, טיטולים וחיתולים, בגדים ראשוניים ליציאה מהבית חולים ועוד כל מיני טובין.
כל הבגדים שקנינו נפתחו מהאריזות יום לפני שזיו מת ברחם! עוד הרגשתי אותו, פתחנו הכל ומיינתי לכביסות כדי שהכל יהיה נקי כשנחזור מבית החולים.
זה תמיד מדהים אותי איך בתפישה שלי אף פעם לא תיארתי לעצמי שמשהו כזה טרגי יכול לקרות לנו!
גם אם ציקצקו בלשון כשסיפרתי שהעגלה כבר בבית מורכבת ממתינה לו בחדר, השבתי שהכל שטויות ושאני לא מאמינה בזה!!!!
מסתבר שהבדיחה על חשבוני ואני הפכתי להיות מהמצקצקות האלו שנבהלות מהתמימות שיש באישה הרה.
נשארתי עם בית ריק, חדר ילדים ריק, שקט תהומי בבית ואין לי בכלל רצון להיות כאן!מחפשת כל לאן ללכת ולהיות בעשיה, עוסקת בלמלא חללים של זמן!
רק לא לשקוע בשקט הזה שמחכה לי בבית.
אלוהים אני רוצה בית רועשששששששששששש!!!!!