מה עושים עם סיוטי לילה לילדים – ביעותי לילה ילדים או פעוטות / טלי בן דעת

2

מה עושים עם סיוטי הלילה?

טלי בן דעת, בעלת “לישון בשקט” -ייעוץ שינה לתינוקות וילדים

השעה היתה 3 בלילה, ומהחדר של גיא נשמעה פתאום צעקה : “הכלב! גדול, הכלב גדול נו נו נו” ואחרי בכי היסטרי.
גיא היה אחוז פחד וסירב להירגע. הגענו שנינו למיטתו כששאלנו אותו מה קרה סיפר לנו , נסער כולו, על כלב גדול שנמצא אצלו בארון שרוצה לנשוך אותו.

תינוקות חולמים כבר מלידה, ולמעשה – כנראה שכבר בשלבי ההתפתחות המתקדמים של העובר .
בשלבים כאלה החלימה היא עדיין על בסיס חוויות תחושתיות, כמו: מגע, ריח או טעם, ולא על בסיס חוויות מודעות נצברות.

לקראת סוף השנה הראשונה, מגיע הגל הראשון של סיוטי לילה אצל תינוקות, בין הגילאים שנתיים לארבע, קיים גל ברור נוסף של הופעת סיוטים המאפיין שלב התפתחותי בריא. לרוב חלומות בלהה אינם מעידים על בעיה, אלא על התפתחות תקינה.

עם זאת ההתמודדות עם סיוטי לילה מאד לא פשוטה  להורים – לא תמיד הם יודעים אינם יודעים כיצד להגיב- לפעמים מרוב כוונה טובה, הם עלולים לגרום בטעות להחמרת המצב.

ישנם שני סוגים של חלומות רעים אצל תינוקות ופעוטות: ביעותי לילה וסיוטי לילה.


ביעותי לילה פעוטות – ביעותי לילה לתינוקות

סימני זיהוי: בכי היסטרי מתוך שינה, התקף אימה היכול להיות מבוטא בצרחות. הילד נראה נסער או מפוחד.  העיניים של הילד עצומות או פקוחות אבל הילד אינויוצר קשר עין. הוא בוהה. הילד לא מתקשר עם סביבתו ולא מגיב אם שואלים אותו שאלות. אחד המאפיינים המובהקים של ביעותי לילה הוא שהילד לא זוכר את האירועים למחרת בבוקר.

ביעות לילה הוא מצב פיזיולוגי ללא תוכן פסיכולוגי – והוא מתרחש בשלב השינה העמוקה ולא בשלב שנת החלום, בעיקר בחציו הראשון של הלילה .

דרך התמודדות: חשוב לא להעיר את הילד, רק להרגיע אותו אחרת זה עלול להבהילו עוד יותר ואף עלול לקבע את הדפוס וליצור בעית שינה התנהגותית כמו אי נכונות של הילד לישון במיטתו, נדידה למיטת ההורים או דרישות לנוכחות הורית בעת ההרדמות. לרוב הילד ירגע בעצמו מהביעות ויחזור לשינה כאילו כלום לא קרה.

אחד ההסברים הרווחים לתופעה בקרב יועצי שינה הוא מחסור משמעותי בשעות שינה . לרוב כשהילד מתחיל לישון טוב יותר וברצף ביעותי הלילה נעלמים.


סיוטי לילה אצל ילדים –

סמני זיהוי: הילד מתעורר בבכי, מזעיק את ההורים למיטתו ומבטא באופן מילולי את מקור המצוקה שלו- החלום הרע. סיוטי לילה מתרחשים בדרך כלל בחציו השני של הלילה בעיקר,.במקרים כאלה הילד קורא באופן מודע להורה לצורך הרגעה.

חשוב לציין כי בניגוד לביעותים- הרי שהילד זוכר שהיו סיוטים בלילה, מדבר עליהם במהלך היום ומביע חשש מההליכה לישון או מהחושך.

סיבה:

תופעת הסיוטים מתרחשת הרבה פעמים כתגובה לחוויה מאיימת כגון סרט, ספראו  הצגה שהילד נחשף אליהם במהלך היום (בבית או בגן), או שינויים דרמטיים יותר או פחות בחיי הילד.

סיבה נוספת היא חוסר יכולתו של הפעוט להבחין בין מציאות ודמיון.

תופעה זו מתרחשת בתדירות גבוהה, בכל לילה, למשך תקופה קצרה עד שהילד “מעבד” את המידע המאיים מבחינה רגשית.

מה לעשות כשהילד מתעורר מסיוט או בוכה וצועק מתוך שינה?

אני ממליצה לעשות כל מאמץ לשמור על רצף השינה. רצוי להשתדל ולהימנע עד כמה שניתן מיציאה מהשינה. לא להדליק את האור בחדר ולא לדבר בקול רם או מעורר, יש לשמר אווירת לילה מחבקת. כדאי להשתדל להשאיר את הילד במיטה. אם הוא רוצה חיבוק, כמובן לתת לו, ואם הוא רוצה לבכות על כתפו של ההורה – יש לאפשר לו זאת. אני ממליצה לשוחח עם הילד על החלום, להריגעו ולהחזירו לשינה.

כיצד מומלץ לנהוג ביומיום על-מנת להקטין את שכיחות או עוצמתיות הסיוטים?

ככל שהרגלי השינה של הילד בריאים וטובים יותר הוא יסבול פחות מהתופעה. ילד שרכש את היכולת להרדם בכוחות עצמו (בין אם בתהליך ייעוץ שינה ובין אם באופן עצמאי) שיש לו חוויה חיובית עם המיטה שלו בהקשר של שינה, , שיש לו שגרת שינה מובנת, טקס שינה קבוע ונכון – כל אלו יסיעו לו להתמודד טוב יותר ומהר יותר עם התופעה.

 אני ממליצה בחום להקנות בבית  שגרת שינה מובנית כמתכון לשינה שקטה יותר . הרעיון הוא ליצור רצף קבוע ומתוכנן בתהליך השינה. אם מאפשרים לילד לישון במקום קבוע ובטוח, אנו מקטינים את החרדות ובעקבות זאת מפחיתים את עוצמת הסיוטים ותדירותם.

טקס התארגנות קבוע שיכול להתחיל אף שעתיים לפני השינה עצמה, שיכלול ארוחת ערב, אמבטיה חמימה ומרגיעה וסיפור הכולל ליטוף וחיבוק, נותנים לילד תחושה של ביטחון ורוגע.

כמו כן, , הקפדה על שעת שינה קבועה ומוקדמת, המאפשרת מספיק שעות שינה, חשובה גם היא. ילד הסובל מחוסר בשעות שינה ומגיע לשעות מאוחרות במצב ערני, יביע את עייפותו בהתנהגות חסרת סבלנות ועצבנית שתקשה על ההורה לייצר אווירת נועם ורוגע לקראת שינה.

בנוסף יש  לי מספר טיפים כיצד כדאי להורים להתמודד עם תופעת סיוטי הלילה:

  1. קודם כל, להקשיב לחלום. עצם התקשורת בין הילד המספר להורה, חשובה גם להרגעה וגם לחוויה של ביטחון.  נסו לדובב אותו ולשמוע ממנו תיאור על מה חלם וממה הוא מפחד. כאשר ילד מרגיש שיש הבנה וקבלה של הפחדים שלו, הם נוטים לעבור ביתר מהירות.
  1. תנו לגיטימציה לפחד מהחלום וגלו אמפתיה לילד. למשל: אמרו לילד “אני מבין שהמפלצת מפחידה אותך. זה בסדר לפחד” המנעו מזלזול בתחושת הילד (זה טפשי לפחד מהמפלצת, או” אין איש רע בחדר” ) כיון שזה ילמד אותו שאין טעם לבוא אליכם עם הפחדים שלו.
  1. אם יש לילד חפץ מעבר אפשרו לילד לו לישון איתו או עזרו לו לאמץ חפץ כזה. בחרו צעצוע אהוב ורך שהוא מעדיף, חישפו את הילד אליו בזמני משחק משותף איתכם או ובזמנים של פעילות אהובה אחרת שאתם עושים ביחד. בהמשך הציעו לו להכניס את החפץ מעבר למיטה- שישמור עליו וישן איתו.
  1. היו זמינים לילד- וענו תמיד לכל בכי שלו בלילה – אמרו לילד שאם יחלום חלום רע הוא יקרא לכם ואתם תבואו למיטתו מיד, והוא  ויקבל מכם ניחומים והרגעה ואז יחזור לישון. אם הילד יצא מהמיטה שלו אחוז פחד ובוכה והגיע אליכם למיטה תחילה הרגיעו אותו חבקו ולטפו אותו ואז כשהוא מנוחם, לוו אותו יד ביד למיטה שלו.
  1. עזרו לו להבין ולהרגיש שהמיטה שלו היא מקום בטוח-  אל תביאו אותו לישון במיטתכם  שכן כך תלמדו אותו שמיטתו לא בטוחה ושהמקום הבטוח הוא ביחד איתכם. הוא עלול לפתח פחד מהמיטה שלו ולקשר אותה לסיוטים ואתם עלולים לקבע את תופעת הלינה אצלכם במיטה.
  1. הזמינו חלומות טובים- במהלך הטקס , לפני השינה, הנחו את הילד לבקש לחלום על דברים טובים. בקשו ממנו לומר על מה הוא רוצה לחלום ועזרו לו לדמיין חלום כזה . אמרו לו שהדבר מגדיל את הסיכויים לחלום חלומות טובים . מכיון שאין לנו שליטה על חלומות ואל תבטיחו שזה בהכרח יביא לחלומות טוביםץ
  1. עשו ביחד “לוכד חלומות” (ניתן לקנות ערכות יצירה מוכנות או לעשות לבד בבית)- פעילות מקסימה משותפת שתעזור לילד שלכם להתמודד עם החלומות הרעים בעצמו.
  1. השאירו אור קטן בחדר (עד 5 ואט) – הילד שלכם ירגיש בטוח יותר בחדר מואר מעט מאשר בחדר חשוך. החושך מלבה את הפחד שלו.

חשוב לציין שאם הילד חולם בכל לילה סיוטים שמעירים אותו ועוצמתם מדאיגה אותכם, אפשר להתייעץ עם איש מקצוע. כשהמקור לסיוטים טמון באירוע טראומטי, ולא בשלב התפתחות בריא,  הסיוטים ילוו במכלול סימני מצוקה נוספים. המכלול שיש לבחון כולל: שינויי התנהגות, שינוי בהרגלי משחק, שינוי בהרגלי שינה ואכילה, תקשורת עם חברים, שמחת חיים וחיוניות.

שיהיה לכם לילות שקטים ונעימים וחלומות פז!