בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי על תקן חד הורית. אנחנו עדיין בהליך גירושין שטרם הסתיים ואני מקוה שזה יקרה בקרוב, אבל לא פשוט לי. להיות לבד עם 3 ילדים למעט יום בשבוע שרק לאחרונה הפך ללילה והם עם אבא שלהם בסופשבוע שני, מה שמשאיר אותי איתם כ-24 ימים בחודש. לבד. באחריותי. בוקר, אחר צהריים, ערב ולילה. משימה לא פשוטה. במיוחד כשיש לך עוד עסק לתפעל ולתחזק ולפרנס.
זה גרם לי להעלם קצת, לעבוד פחות ורק לאחרונה התחלנו לחזור לתלם אחרי עוד סבב של ייעוץ שינה עם חן טיסון שעזרה לי לאזן את עצמי, את הבית והילדים ולחזור למוטב מבחינת שינה של הבנות בשעה סבירה ולא ב-10-11 וגם לא להתעורר כמה פעמים בלילה עם מיה שפשוט הפסיקה לקום בלילות מאז העבודה עם חן.
אז היום הזה התחיל ב-7 וחצי אחרי שעבדתי אתמול עד 2 בלילה, עם שתי ילדות שהעירו אותי עם שאגות שהן רוצות שוקו ודגנים ואח שלהן שהציק להן על הבוקר.
בשעה 8 מצאתי את קופסת הקונצרטה שלי ולקחתי כדור.
משם התחלתי לתפקד.
ב-9 סיימתי פינוי לגן ולקייטנה, התיישבתי לתקתק עבודה שחיכתה לי משבוע שעבר ולא נשמתי עד 4 ורבע.
אספתי אותם מהמסגרות, נסענו לקאנטרי, היינו בחוג חיות ואחר כך בבריכה. מאחר ואני לא מצליחה למצוא זמן ללכת לחדר כושר, עשיתי בריכות כשהבנות צמודות אלי עם הגלגלים. לפחות לחזק קצת את הרגליים והגב…
הבנות היו מאושרות במים והיה כל כך כיף לכולנו יחד.
הבנות לא היו הרבה בבריכה בשנים האחרונות, אולי 4-5 פעמים בעונה בסך הכל, כי לפני שנה אני ואבא שלהן נפרדנו ולא העזתי ללכת איתן לבד. אז עכשיו הן בנות 3.3 והרבה יותר בוגרות. נוגה זורמת יופי במים ומיה נדבקת אלי כי היא יותר פחדנית מנוגה. אז כיף להתלהב איתן. יובל עשה קפיצות למים ושתיהן צרחו בהתלהבות וקפצו. התלהבתי איתן כמו ילדה קטנה. היה ממש כיף.
וזה מאוד עייף אותן כנראה, השהיה של חצי שעה במים, אז בהחלט נאמץ.
יחד עם זאת, לקלח את שלושתם לבד במלתחות של הקאנטרי קצת פחות כיף ולקח חצי שעה (!!!) והיה קצת מורכב לוגיסטית.
התנהגו יפה עד האוטו כשהלכו מכות במושב האחורי כל הדרך הביתה..
חזרנו הביתה וב-8 וחצי שלושתם כבר ישנו בשלוה (טפו חמסה) . כנראה שיהיה לי קל יותר עם הקאנטרי בחודשים הקרובים אם יהיה לי כוח לקחת אותם פעמיים שלוש בשבוע גם למים. יש לנו בקאנטרי בריכה מחוממת וזה תענוג עכשיו כשמזג האויר התחיל להתחמם. גם כשיצאנו מהמקלחת לא היה קר מדי.
ומאז ארגנתי את המטבח והסלון והחזרתי אותם למצב של בית, הכנתי לעצמי ארוחת ערב, הרצתי עוד מכונת כביסה, ראיתי את הגמר של מאסטרשף ובמקביל עבדתי עד עכשיו על הניוזלטר שיצא מחר.
נראה לי שעבדתי מספיק להיום. פורשת אחרי יום פרודוקטיבי ביותר.
כל מתנגדי הריטלין למיניהם- אין לכם מושג על מה אתם מדברים!
הקונצרטה סידרה לי היום יופי את המוח.
מזכירה לעצמי שעוד קצת והם יגדלו וילכו לחברים אחר הצהריים ואז אוכל לנוח קצת ושאני עוד אתחנן לזמן איכות איתם ושהם ישבו איתי כל הזמן.
I’M BACK!!
לילה טוב. נתראה מחר.