מי מכיר את מחלת העצב? סימני דיכאון / ד”ר סוזי קגן

 כאשר נועה (שם בדוי) נכנסה לקליניקה שלי פגשתי בבחורה צעירה בת 24, תל אביבית ויפה העובדת במשרה המובילה אותה למסלול קריירה נחשק. נועה מחוזרת על ידי גברים רבים וניהלה קשר שהופסק ביוזמתה לפני כשנה ומאז מבלה עם חברות ודייטים נחמדים. נועה מגיעה ממשפחה חמה ותומכת ונמצאת עם אחיה ושתי אחיותיה בקשר טוב ויציב. לכאורה לנועה יש את כל מה שאדם נורמאלי יכול לבקש ואפילו מעבר לכך.

“אני לא מאושרת” טענה נועה. “חיי חסרי טעם. נהגתי להיות בלודוזר ולאחרונה אני עייפה כל הזמן. מבלה שעות בשינה ואני מרגישה שאני כבר לא שנונה וחריפה כשהייתי. אני יודעת שכולם כבר חושבים שאני ממש לא מדהימה כמו פעם ואין לי כח לקום בבוקר לעבודה. אבד לי הטעם להתרוצץ בין עבודה, חברים בילויים  ומשפחה. אני כבר לא רוצה לחיות…”

את משפטי “אני לא מאושר” אני שומעת רבות מצעירים ומבוגרים רבים המגיעים אלי לטיפול. הם מדווחים על רצון לברוח ולשכוח. מתלוננים על כך שחייהם ריקים מתוכן ובעיקר על כך שהם שוקעים בייאוש ושאינם מוצאים יותר סיפוק בקיים בחייהם.

ילד אחד קטן קרא לזה “מחלת העצב” ומאז אימצתי את המונח. הכוונה למחלה המובילה בעולם המערבי- דיכאון. דיכאון הינו הפרעה נפשית הגורמת לתחושות של עצבות, דכדוך, ייאוש וחוסר תקווה. ילדים, נוער ומבוגרים עלולים לחלות בדיכאון והם חיים רוב הזמן בתחושה שהכל חסר טעם. הבעיה שבמקרים בהם אותם חולים בדיכאון אינם מאובחנים, הסביבה עשויה לראות אותם כעצלים, מפונקים שאינם מתפקדים, או כאנשים לא עקביים וחסרי אנרגיות. ישנם אנשים אשר אצלם הדיכאון יכול להעלם לתקופות קצרות ולתת אשליה כי לא יחזור שוב לעולם. ישנם אנשים אחרים שהדכאון אצלם הוא הפרעה כרונית המלווה אותם במשך שנים ופוגעת בתפקודם. גם מחקרים מעולם הפסיכולוגיה וגם אלו מעולם הפסיכיאטריה תומכים בכך שדיכאון קליני, אינו נפשי בלבד כי אם גם אורגאני-ביולוגי. לאורך זמן מצבם של החולים כרונית בדיכאון מתדרדר ויש צורך קריטי בקבלת טיפול תרופתי המשולב בטיפול פסיכולוגי.

חשוב לציין כי תחושות ארעיות של עצבות עקב אירועים  שאדם חווה בחייו אינם בהכרח דיכאון. עצב ודכדוך הינם חלק חשוב מחייו של האדם הבריא העוזרים לו להתמודד עם אותם משברים.

להלן מאפיינים הנפוצים לבעיית הדיכאון:

מחשבות שליליות.

דימוי עצמי נמוך.

מצב רוח ירוד המלווה בעצבות.

ייאוש וחוסר תקווה.

קשיי ריכוז.

קשיי זיכרון.

רצון להתנתקות מאנשים.

חוסר תיאבון.

קשיי שינה או לסירוגין שינה מופרזת.

אובדן הנאה.

חוסר שקט ועצבנות.

חולשה וחוסר אנרגיה.

מחשבות אובדניות.

דיכאון הינו הפרעה הגורמת לסבל רב למיליוני אנשים בעולם. ביולי 2011 התפרסם נתון מזעזע כי בעולם כולו חולים בדיכאון 121 מיליון בני אדם. חודש נובמבר אף הוכרז כחודש עולמי לדיון ושיח בנושא הדיכאון. מחקר רב נעשה בתחום והחשוב מכל הוא שהדיכאון בר טיפול. הטיפול הפסיכולוגי ולעיתים גם הרפואי מצליחים לגאול אנשים רבים בעולם ממסע מיוסר ונוראי זה של “מחלת העצב”.

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

הכותבת: דר’ סוזי קגן, היא יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת תואר Ph.D מאוניברסיטת צפון טקסס ובעלת תואר MA בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת דאלאס בארצות הברית. היא בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי, מובילה את תחום הטיפול במשחק במחלקה באוניברסיטת בר- אילן, מייסדת ויו”ר העמותה לטיפול וקידום המשחק בישראל (עלו”ה) ומומחית בינלאומית בתראפיה במשחקים. להצטרפות לעמוד הפייסבוק שלה לחצו על הלינק: https://www.facebook.com/DrSuziKagan

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]