סגירת מעגל..

אחרי חודש וחצי הזויים למדי, מההזויים יותר בחיי, התקופה הזו הגיעה לסיום, לסוג של סגירת מעגל.

אתמול עוד נותר בי איזשהו שביב של תקוה שאולי כן יקרה נס ואני בהריון, אבל היום קיבלתי בצהריים תוצאות של בדיקת דם מהיום, ומסתבר שהפסים בימים האחרונים היו בגלל הבטא מההריון שלא הצליח שפשוט לקח לה זמן להתאפס.

הרגשתי הקלה מסוימת כשגיליתי שאני לא בהריון, שאולי זה עדיין לא הזמן הנכון, ואולי הגוף שלי כן זקוק לפסק זמן הזה אחרי הגרידה.

ישבתי עם עצמי , החלטתי שאני משחררת את זה, שאני לא נתפסת ונותנת לדברים לקרות. אחרי כמה דקות גיליתי שהמחזור שלי הגיע סוף סוף.

הרגשתי מעין סגירת מעגל, שהגוף שלי היה צריך לנקות כנראה את החודש הזה, את כל מה שעבר עלי , את כל הקושי, הצער, וכמה אירועים לא פשוטים שגרמו לי למועקה קשה. הרגשתי שכנראה הייתי צריכה להתנקות מכל זה, ולהתחיל הריון ממקום רגוע ונקי נפשית ופיזית.

אז הנה מתחיל לו חודש חדש, אני מתכוונת להוריד הילוך, להמשיך לעבוד, להשקיע את המרץ שלי במספר פרוייקטים שמעסיקים אותי לא מעט לאחרונה ולהמשיך להנות מהרגע עד כמה שאפשר.

השבוע עשינו קצת השלמות של קניות לבית שנדחו מאז שעברנו דירה לפני כמה חודשים.  בזמן המעבר היינו די לחוצים כלכלית וויתרנו על כמה מהדברים שרצינו, העדפנו להתאזן ולא להכביד על חשבון הבנק. קנינו היום ארון שירות למטבח ומגירה למיטה של יובל ומתלה כביסה ונכנסתי למעין היפר של תקתוק סידור וניקיון.

במשך שעתיים וחצי סידרתי וניקיתי את החדר של יובל, שמנו לו בחדר מדפים שהיו במרפסת של המטבח,  שיניתי את המיקומים של הדברים בחדר שלו ועכשיו נהיה שם הרבה יותר נעים, מרווח ומסודר. חטפתי קריז, פיניתי מקום בארונות, תליתי כביסה וקיפלתי ופרקתי את כל המרץ שלי על הבית. ב-10 וחצי אחרי שסיימתי והבית היה מאורגן ומסודר, נזכרתי שלא אכלנו ארוחת ערב.

ארגנתי ניוקי מוקרם עם רוטב פסטו לבקשתו של בעלי,

אכלנו יחד, נרגעתי והרגשתי שעכשיו אני מוכנה לקראת חודש חדש ממקום נקי.