סיפור הלידה של ירדן

נכתב על ידי אחת הבנות מפורום הריון ולידה שבחרה להשאר בעילום שם.

הכל התחיל ביום שבת בבוקר 5/7 יום לפני התל”מ…צירים מסודרים כואבים כל 8 דק’ בערך..

קצת כואב..אבל מעבירה בנשימה…מהר מאד הצטמצמו הצירים ל6 דק’ ואחרכך ל4 דק’

אני עדיין מעבירה אותם…

בשעות הבוקר המאוחרות החלטתי ללכת לבדוק מה קורה..

נסעתי למר”מ לקחת הפניה..ומסענו לביה”ח.

חוברתי למוניטור ,לחץ דם,ובדקו אם שינוי בצוואר הרחם…

פתיחה של ס”מ ומחיקה של 70%

אחרי כמה שעות בדקו שוב הפתיחה עדיין 1 ס”מ אבל מחיקה של90%

אחרי בדיקה של רופאה בשעה 1 לפנות בוקר..נשלחתי הבייתה ואמרו לי לחזור כאשר הצירים יהיו כל 3

דקות….

בלילה סבלתי מאד מהצירים..אבל סבלתי בשקט כי רציתי שהחצי יישן כמו שצריך…….

אז נשמתי ונשמתי תוך כדי ציר עד שעבר…..מיותר לציין שהיה לילה ארוך מאד מאד…

בבוקר ביום התל”מ הצירים נעשו מאד סדירים לי 2-3 דק’ ולא פסקו

נסענו לביה”ח בסביבות השעה 9:00

שם קיבלו אותי..עשו מוניטור בדקו פתיחה ו….

מחיקה 100% פתיחה 2 וחצי ס”מ……אני בהתחלה של לידה …

עושים לי חוקן……ולחדר לידה הטבעי …….

שם אני מעבירה המון שעות של צירים סדירים וכואבים שלא נותנים מנוחה…

אפשר לומר שעשיתי הכל אבל באמת הכל…כדור פיזיו..מקלחות..מס’ז,העברת צירים באמבטיה

בסוף שמתי לב שהכי טוב לי זה לעבור ציר בהליכה…..עשיתי קילומטר’ז רציניJ

הצירים כואבים בטירוף……..כל שעה וחצי באה המיילדת לבדוק…והנה עוד ס”מ ועוד אחד ועוד אחד…

כואב לי אבל אני נושמת,אני הולכת אני זזה תוך כדי….

כשהגעתי לפתיחה של 8 וחצי שס”מ הוחלט לפקוע לי את המים….

לא עבר זמן רב..והכאבים הפכו להיות סיוט……..התחלתי כבר לצעוק מכאב..

המיילדת ה2 בדקה לי פתיחה לפני סיום המשמרת שלה(היו לי 3 מיילדות וכולן היו הכי שבעולם)

הגעתי ל9 ס”מ…!!!

הכאבים קשים כל כך…אני צועקת תוך כדי ציר שלא נותן לי מנוחה ועוד אחד ועוד אחד…וכל ציר הוא לוחץ ואני לוחצת גם כי קשה לי…..

…….זהו “נשברתי” אני רוצה משככי כאבים ועכשיו!!!!!!!!!אחרי 40 שעות של צירים כואבים ביותר לא הייתי מסוגלת יותר…..

הביאו לי גז צחוק……לא עזר ולא השפיע….ניסיתי לנשום תוך כדי…..הכאבים היו חזקים אני לא הפסקתי לבכות ולבקש שייתנו לי משהו…

המיילדת ה3 נכנסה….לקחה אותי למקלחת ועיסתה לי את הגב..לא עזר

אני ממשיכה לצרוח מכאב……

“הגעת עד לפה “עשית דרך כלכך ארוכה” את גיבורה בשבילי”

אמרה לי המיילדת…. “תנסי עוד קצת עוד קצת”

לא הייתי מסוגלת…..הצרחות שלי כבר הרעידו את ביה”ח….

ביקשתי משהו שישכך..בבקשה אני מתחננת!!

בסוף הוחלט לתת לי מנה של אפידורל..למרות שחששתי רציתי רק שהכאבים יעלמו

לקח קצת זמן עד שהמרדים הגיע…העבירו אותי לחדר רגיל…

בדיוק המרדים היה עסוק בהחייאה….חיברו אותי לנוזלים…..

אני עדיין זועקת מכאב…..ושואלת את עצמי למה…ואת אלוהים…

“אמא…אבא..אלוהים..בבקשה עזרה!!!!!

ו”קוסם” הגיע…..מרגיע אותה ,מלטף,מנסה לעודד……קשה לי כלכך כלכך……כואב כואב כואב…

והנה כמו כבמטה קסם…..נרגעו הצירים…..שששש שקט……אני נרדמת קצת..מודה לאלוהים ןלמרדים…

לארח כשעה וחצי בודקים לי פתיחה…10!!!! סוף סוף…הראש למטה…..אבל עדיין לא “רוצה” לצאת….

עוברת עוד שעה והמיילדת מגיעה….ורוצה שאתחיל ללחוץ……אני עם אפידורל לא מרגישה חצי גוף תחתון..רגל אחת רדומה רגל אחת לא כלכך….אבל מתאמצת ולוחצת. אל המיילדת הצטרף רופא מקסים ומתוק שלא הפסיק לעודד אותי ולומר לי כמה אני מדהימה וכל הכבוד לי…

שלב הלחיצות נמשך די הרבה זמן…..ההרגשה של הצירים חזרה…אבל אני כבר צברתי כוחות…

והרי הזריקו לי רק מנה אחת של אפידורל….ועכשיו..ללחוץ….ללחוץ….לא מרגישה שאני לוחצת אבל מתאמצת כפליים…

בשלב מסויים הרופא אמר אני יודע שאת מסוגלת אבל אם לא תתאמצי נצטרך לנתח כי הוא כבר המון שעות בלידה….

בקישתי מהחצי את הסידור שלי..והתפללתי לאלוהים….בבקשה תעזור…..

לא עבר זמן מה..ושוב…לוחצת ולוחצת בכל הכוח..ומאמינה שאני מסוגלת…..

עוד קצת עוד קצת…ו…….

הוא יצא!!!!!!!!!! כחול ,קשה לו לנשום…..אבל הוא יצא..

מהר חתכו את חבל הטבור..הנשימו אותו מעט שפשפו…….ו…..הוא בכה…..פיייי נלחצתי כלכך…..

נתנו לי אותו רק לכמה דק’..נישקתי אותו ברכות…..אחחח אני כבר מאוהבת בו…..

אמא שלי שתמכה בי כל הלידה….החזיקה אותו…..החצי קצת היה בשוק וכמעט התעלף….

אבל זהו…..עוד ציר והשיליה הייתה כבר בחוץ…..

וזהו….אז..בשעה טובה בתאריך 7/7/08 בשעה 4.16 דק’ לפנות בוקר

אחרי שעות של צירים כואבים ..נולד הדבר הכי מושלם בחיים שלי

למרות החוויה הקשה אני מוצאת אותה כחיובית ביותר..אני מעריכה את האוצר שניתן לי..את המתנה הכי יפה עלי אדמות…..

ולמרות שמעט התאכזבתי מעצמי שהחזקתי “רק” עד 9 ס”מ ובסוף קיבלתי משככי כאבים

הבנתי שלא נורא והחזקתי מעמד כמה שאפשר..הרבה מעבר לגבולות שלי….

המיילדות אפילו קראו לי..”גיבורה שלנו”J

אני מודה מקרב לב..למיילדות המקסימות שעזרו לי ותמכו בי כל הלידה..לרופא המקסים שעודד אותי כל כך והאמין שאני מסוגלת….

מאחלת לכל הבנות המקסימות שתהיה חווית לידה מדהימה…

אוהבת המון ומעריכה כל תמיכה ועזרה מהפורום והבנות המקסימות