ציטוטק . הפלה . הפסקת הריון ומה שביניהם

היום זה התחיל.

הפסקת ההריון שלי.

כדורי הציטוטק הגיעו לבית המרקחת שהזמין אותם עבורי אתמול.

קיבלתי אותם לידיים ופתאום זה נהיה סופי.

עבר עלי לילה זוועתי, התעוררתי מספר פעמים עם מחשבות קשות שאולי יש שם משהו ושאני צריכה לעשות עוד אולטראסאונד ושאולי זו טעות.

אבל ראיתי את השק הריון ביום רביעי, הוא היה ריק ולא נראה כמו משהו חי וגם עבר חודש מתחילת הבטא כך שהיו צריכים לראות משהו, סימן חיים כלשהו.

החלטתי שאני לא חושבת על זה יותר מדי.

קיבלתי טבליות שהרוקחת אמרה לי שצריך לשתות אותם. ממה ששמעתי מחברות ציטוטק זה טבליות וגינליות, מסתבר שיש גם לשתיה. סימסתי לרופא, הוא ענה שזה בסדר , לשתות 4 ביחד.

קראתי קצת באינטרנט על סיפורי הפלה עם ציטוטק והאמת שקראתי דברים קצת קשים, שזה גורם לכאבים מאוד חדים ולצירים של ממש ולדימום ושלפעמים זה גורם לסיבוכים ושהרבה נשים היו מעדיפות לעשות גרידה אחרי שעברו הפלה עם הציטוטק.

יחד עם זאת, אני חושבת שיש משהו בתהליך ההדרגתי של ההפלה, שיש אפשרות יותר טובה לפרידה, לעכל את המצב במקום להכנס להרדמה מלאה, לעבור הליך כירורגי שעלול לגרום נזק בהריונות עתידיים ולקום ברגע בלי. זה נראה לי מאוד טראומתי לגוף.

גם התהליך של הציטוטק הוא די טראומתי לגוף, כי הגוף טרם זיהה שההריון לא מתפתח ואני עדיין הרגשתי היום בבוקר בהריון – בחילות הבוקר, הדחף למיץ תפוזים ולגבינה, ההורמונים, הציצים המלאים והגדושים והבטן הזו..

אבל אין מה לעשות. אני צריכה לעבד את זה ולעכל שזהו. זה נגמר. ההריון הסתיים.

פשוט לא חשבתי , לקחתי כוס מים ושתיתי את 4 הכדורים.

תוך חצי שעה התחילו לי התכווצויות ברחם וגם עוויתות וכאבים במעיים. לקחתי 40 טיפות של אופטלגין נוזלי, אין סיבה שאני אסבול סתם.

אחרי שעה הכאבים במעיים הפכו ממש קשים והתלוו אליהם כאבי גב והתכווצויות ברחם, ממש צירים, כמו שהיו לי במהלך ההריון של יובל.

החלטתי שאני מתייחסת לזה כאל התנסות , מאחר ואני מתכננת את הלידה הבאה שלי כלידה טבעית בלי אפידורל (לא מומלץ עם הבעיות קרישיות שלי) .

קצת זזתי בצירים הכואבים ובשלב כלשהו העדפתי להכנס למיטה, מתחת לשמיכה, ולשכב בתנוחה עוברית מקופלת.

עשיתי מדיטציה והדמיה ושחררתי את העובר , את הנשמה הזו שכנראה הזמן שלה לא הגיע, דמיינתי איך הרחם שלי משחררת את זה החוצה.

אחרי שעתיים התחלתי לשלשל את נשמתי, העוויות במעיים התחזקו, הלכתי לנוח והצלחתי לישון למשך שעה. קמתי לצירים כואבים, אבל נסבלים.

נשמתי עמוק וזה עבר.

אחרי 4 שעות פתאום הרגשתי גל של חום ברחם וברגליים , הלכתי לשירותים וראיתי שהדימום התחיל. כמו מחזור כבד, עם הרבה גושים.

מאז אני קמה מדי חצי שעה לשירותים, נותנת לגוף להוציא, הכאבים כמו כאבי מחזור קשים, מדי פעם עוויות חזקות אבל בהחלט נסבל. אני מצליחה לשכב בסלון ולראות טלויזיה.

שמתי על הבטן בקבוק חם שמאוד מקל על הכאבים (טיפ שקראתי באחד השירשורים על ציטוטק).

בפעם הראשונה שנתקלתי בגושי הדם, פתאום הבנתי שזהו. זה גושים מהרחם שלי, שליוו את ההריון שלי בחודש וחצי האחרונים ושזהו. זה הסתיים. זה יוצא החוצה ונהיה מוחשי.

התחלתי קצת לבכות, האסימון נפל.

פתאום גם הבחילות והתחושות ההריוניות נעלמו. כאילו שהגוף הבין שההריון הסתיים ומשתף עם זה פעולה.

אני מקווה שהכאבים ישארו ברמה שהם עכשיו כי זה בהחלט סביל.

אני מתכננת מחר לשכב במיטה ולנוח, לתת לעצמי את המנוחה. לא כל כך בא לי לאכול כי זה גורם לי לעוויתות במעיים, אבל הגוף כרגע בתהליך של התרוקנות ולא נראה לי שאוכל שיכביד עליו זה מה שהוא צריך כרגע.

העדפתי שבעלי ישאר בבית להשגחה ולא ילך עם הילד למקרה שהדימום יחמיר או יקרה משהו.

קראתי שברוב המקרים מעדיפים שהאישה תהיה בהשגחה בבית חולים ל6 שעות הראשונות לראות שהכל בסדר, אבל אני חושבת שזה שאני בבית שלי, בסביבה שלי ויכולה לכאוב ולבכות בחופשיות בלי נוכחות של נשים זרות ורופאים קרים, עושה את התהליך לקל ופשוט יותר.

אני מקווה שעד מחר רוב התוכן ההריוני יפול, ושבשני שלישי כבר אוכל לחזור לעצמי.

החלטתי שאני לוקחת לי סוף שבוע של שקט, בלי טלפונים, בלי אנשים, לשבת בשקט ולתת לגוף שלי להתנקות.

בצהריים עוד היו קצת ספקות של אולי לא הייתי צריכה לקחת את הכדור ולתת לגוף להפיל בעצמו, אבל עדיף לסיים עם זה, אין טעם להשאיר סתם.

מקוה לעדכן בהתפתחויות חיוביות.