מכתב מאמא לשומשום שבבטן
היי מתוק שלי..
לפני כמה דקות הרגשתי אותך בועט.. פעמיים..
אחרי שעה וחצי שלא הרגשתי אותך עם כל הדאגות שמתרוצצות לי בראש בקשר אליך התחלתי לדאוג שמה אולי קרה לך משהו, ואתה, כאילו הרגשת אותי חושבת עליך ונתת לי 2 בעיטות חזקות שלא השאירו מקום לספק..
אתה שם, קיים, נושם ובועט!..
העיקר שאמא תרגע קצת..
המילה אמא..
עוד כמה חודשים אהיה אחת..
ואולי אני כבר אמא? בעצם כן..
למעשה מהרגע בו נוצרת, ממעשה של אהבה שלי ושל אביך..בהתכווננות מוחלטת..
ואז אתה נוצרת.. החלטנו לקרוא לך שומשום, כשהיית בגודל של גרגר שומשום ומשם זה נשאר..
אני ואביך מדברים עליך כאיילו אתה כבר חלק מהמשפחה.
חוץ מכמה מבטים חטופים בך באולטראסאונד עדיין לא יודעת איך בדיוק אתה נראה, אבל כבר למדתי את המשמעות שעומדת מאחורי הביטוי “אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..”
כבר 21 שבועות אני נושאת אותך ברחמי, אוכלת נכון ושומרת על עצמי יותר לאחרונה כדי שתתפתח כמו שצריך, דואגת לך כמו שלא דאגתי לעצמי ולאיש מעולם. מרגישה אותך בעיקר בתקופה האחרונה גדל אצלי בבטן מיום ליום, מרגישה אותך יותר ויותר, יודעת כבר מעכשיו שאתה הולך להיות שובב לא קטן,
וטיפוס חסר מנוחה כמו אמא שלך.
נכון שאתה עדיין בפנים , ולא ממש נפגשנו, רק במגע פה ושם או כשאני מרגישה אותך קופץ, בועט או סתם מזיז לי את כל הבטן, אבל כבר כל כך אוהבת אותך ומרגישה קשורה אליך, והימים האחרונים פתאום גרמו לי לפתח רגשות אימהיים שלא האמנתי שקיימים אצלי.
פתאום זה לא נראה פשוט כל כך,
פתאום ההריון שלך הפך לסיכון,
התחלת ללחוץ ולגרום לצירים כדי לצאת, ואני מעכלת בשלבים כמה שהמצב הזה מסוכן עבורי ובמיוחד עבורך, פתאום מעכלת שאני עלולה לאבד אותך.
עולים בי פחדים נוראיים שאני לא רוצה לחשוב עליהם,
ואני לא מוכנה לתת לזה לקרות.
אחרי כמה רופאים אנטיפטיים שנתקלתי בהם , ואחרי שבזכות בנות מקסימות מהפורומים של תפוז קיבלתי קצת עצות שפתחו לי את העיניים, אני מבינה שעליי לקחת את הענינים לידיים, ולגרום לרופאים להקשיב לי, ולהלחם על חייך כדי שחלילה לא אאבד אותך ושלא תצא לפני הזמן בו תוכל להתפתח לתינוק בריא ולילד מדהים.
אני יודעת שיש בך את כל זה, את הטוב ואת המגרעות של ההורים שלך.. בכל זאת אנחנו לא מושלמים, ומאמינה שעם המון אהבה נלמד ונדע איך לגדל אותך ולתת לך מה שאתה צריך כדי לצאת בסדר ואולי קצת פחות דפוק מההורים שלך..
מעין “גירסה משופרת” שלנו..
אז מתוק שלי, נכון שאני כותבת לעצמי, אבל באיזשהו מקום יודעת שאתה שומע אותי, מרגיש אותי אוהבת אותך ובוכה כרגע, מרוגשת מאוד, אולי בגלל ההורמונים,
מקווה שתצליח לשרוד בבטן שלי, מקווה שאצליח לתת לך כל מה שהגוף שלך זקוק לו בשלב הזה כדי להמשיך ולגדול לי בתוך הבטן.
מקווה שתמשיך לתת לי סימנים כאלה של חיים כדי שאדע שהכל בסדר ואתה שם.
הלוואי ויכלתי להחזיק אותך בידיי כרגע, להריח אותך, לחבק אותך, ומקווה מאוד שבעוד כמה חודשים גם אזכה לעשות זאת..
אוהבת בלי גבולות..
אמא.
Response (0)
Leave a comment
Ebook - How to make money from blogging guide
[…] רשומה שלכם הייתה צריכה להתפרסם, אך לדעתכם פוספסה? “מכתב מאמא לשומשום שבבטן”. מכתב שכתבתי ממקום עמוק מאוד ברגע של דאגה והתחברות לצד […]
שלום וברכה!
אני אישה דתית. מקבלת ווסת בממוצע כל 26 יום. כבר 3 עד 4 חודשים סדיר. (הוצאתי התקן מירנה באפריל).
אין שום בעיות הורמונליות, והיו שני הריונות טבעיים ותקינים.
אני שנה ושלושה חודשים אחרי לידה. לפני 3 חודשים הפסקתי להיניק.
הביוץ שלי מופיע בערב טבילתי (היום ה 13).
רציתי לדעת, באופן וודאי עד כמה שניתן: האם יתכן שאחוש תופעות לוואי של הריון לפני מועד הווסת?
כמעט שבוע לפני המחזור (שבוע אחרי הביוץ-הטבילה), התחלתי להרגיש דקירות בחזה ובבטן תחתונה, רגישות, כבדות ונפיחות. בנוסף, היו לי בחילות קלות לסירוגין, במהלך כל הום, על אף שהשתדלתי לא להשאר רעבה, בכוונה כדי לשלול סיבות לבחילה.
בדרך כלל, אינני סובלת מתופעות כאלה לפני ווסת ובטח שלא שבוע לפני!
אני מתוחה מאוד ומעוניינת לדעת כמה שיותר מהר עד כמה אני יכולה לסמוך על התחושות הללו?
מתי כדאי לעשות בדיקת דם שתספק לי את התשובה הכי מדויקת?
היום ה 26 מהווסת הקודם יחול ביום שישי 03/10/08
תודה רבה על תשומת הלב.