זה התחיל כשהגדולה שלי יצאה לעולם.
קבלת פנים ראשונה כשהיא יצאה מהרחם ואיזה כיף שהיא בוכה!!! הרגשה נהדרת שהיא מגיבה בבכי בדיוק כמו שצריך ועוד בקול גדול שכל העיר שומעת, אין יותר נהדר מזה.
בדיקות של הרופאים והיא חוזרת אליי. הקטנה מתחילה לינוק. וואו , הרגשת האימהות מתעוררת וגדלה. האושר מציף אותי ואיתן הדמעות.
אבל למען השם, איך ניתן לשמוח כשאת כל כך עייפה, עסוקה ורעבה. האוצר הקטן שרק עכשיו נולד בוכה ואת לא מבינה למה. יכולות להיות הרי סיבות שונות.
לעיתים חם לו, קר לו ,הוא רעב, הוא רוצה לישון, הוא רוצה שקט, רוצה שישחקו אתו, יש לו גזים, אולי צריך להחליף חיתול? אולי צריך לשחק אתו כדי שיירגע????
אז תגידי לי, איך אפשר לדעת? חוסר אונים יכול לשתק, נכון? בדרך כלל זה נכון.
אימא יקרה, את ילדת לא מזמן, המתנת בסבלנות ,לפחות רוב הזמן ואת שמחה שהאוצר שלך הגיח לעולם. הצירים והכאבים שליוו את הלידה שלך, אותם כבר כמעט שכחת. אבל יש לך הרבה שאלות ויש הרבה עצות מסביב, הרבה רעש, לא רגוע שם, את מרגישה אחריות ואולי את מרגישה בודדה.
את נשאת אותו ברחם 9 חודשים תמימים, הוא היה אתך בכל מקום ובכל רגע, הוא הרגיש את הנשימות שלך, הוא מזהה את קצב התנועות שלך, התחברתם, הרגשתם אחד את השנייה ולך יש את היכולת להשתמש באינטואיציה הנשית והאימהית שתמיד נכונה ותמיד עובדת .
עצרי. תנשמי.
אני מציעה לך בכל פעם כשאת מתקרבת אל התינוק שלך קחי לעצמך כמה רגעים של שקט.
התכנסי בעצמך ורק הקשיבי . הקשיבי לעצמך. היי בטוחה במה שאת עושה . את יודעת יותר מכולם מה נכון לתינוק שלך, הרי הוא שלך והוא לא דומה לאף אחד אחר. הוא זקוק להקשבה שלך, לפניות שלך ולשקט שיש בך.
כשאת רגועה ונינוחה את פנויה יותר להקשיב לצרכים שלו. את מצליחה לנקות את הרעש שמסביב ולאט לאט את מצליחה להבין למה הוא זקוק. את לומדת אותו והוא לומד אותך.
קחי אותו אל זרועותייך והקשיבי לו, קחי נשימה ועוד אחת יחד אתו. התחברי לנשימות שלך ותרגישי מה מרגיע אותו.
הפתרון שירגיע את התינוק שלך נמצא אצלך. כל דבר שיכול להרגיע אותך ולהביא אותך לשקט פנימי הוא מה שאת זקוקה לו כדי להבין את התינוק שלך.
התינוק החדש שלך שבא לעולם הוא הזדמנות מצוינת עבורך לשכלל את עולמך הפנימי ובכך לחדד אצלך חושים שיעזרו לך ביצירת הקשר המופלא אתו.
הקשר עם התינוק שלך נבנה מרגע הלידה ויש שיגידו שעוד ברחם. הרגעים שאת אתו רגועה, הם המפתח להצלחה שלך כאימא מאושרת שמגדלת את הילד שלה באהבה ובאושר.
כולנו שואפים לחיות את חיינו בשמחה.
בשבילי, ילדים זה שמחה. אז מה היא השמחה בשבילך?
אתן מוזמנות לשתף אותי ואני אשמח לענות על כל שאלה או בקשה
אילנה בכר – יועצת להתפתחות תינוקות מנחת סדנאות ליווי התפתחותי בתנועה ועיסוי תינוקות
נייד 052-2974122
לשאלות נוספות אתן מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק של אילנה בכר.
לא הבנתי למה הפנייה בלשון נקבה בלבד? האם הבכי של התינוק לא מדאיג גם את אבא שלו? אבא שלו לא מטפל בו? לא קם בלילה? לא מנקה ומאכיל ומנדנד ומרגיע? או שכולן אמהות חד הוריות?
אולי אם האמהות המדוברות היו דורשות מבן הזוג, אבי הילד, לחלוק, אז הן לא היו כל כך עייפות?
היי יקירה , הסיבה היחידה שהטקסט פונה בלשון נקבה היא סיבה של נוחות הכתיבה בלבד. אין שום כוונה לפנות לנשים בלבד וגם הגבר בהחלט שותף לגידול הילדים אולם האשה היא שנושאת את התינוק 9 חודשים, לאשה יש את האינטואיציה והחיבור המיידי ולכן הפנייה היא בלשון נקבה.