איך לבחור מיטת תינוק ואיך לבחור מזרן לתינוק תואם / אבי ורון

 המקום שבו תינוקך יבלה את מספר השעות הרב ביותר ביממה הוא המיטה והמזרן עליה הוא יישן.

 תינוקות מבלים עד כ-18 שעות ביממה במיטתם בחודשים הראשונים לחייהם, וזה המקום שבו ההשגחה עליהם היא הפחותה ביותר, ולצערנו, מקרי המוות במיטת תינוק נפוצים פי עשרה לערך ממספר התינוקות הנהרגים בתאונות דרכים בישראל.

 למרות זאת מזרן התינוק והמיטה, שלהם השפעה משמעותית על הגורמים העלולים לתרום למוות בעריסה, מקבלים מההורים חשיבות זעומה לעומת “עבודת המחקר” המתלווה לעגלה למשל.

על פי חוק, כל מיטות התינוק הנמכרות או מיובאות לישראל, חייבות לעמוד בתקן הישראלי 682 חלק 1  (עריסות חלק 3 ולולים תחת תקן 681).

חובתו הצרכנית של ההורה לבקש אישור בכתב לדגם המוצר הספציפי שהונפק ע”י מכון התקנים, כי המוצר נבדק ועומד בדרישות התקן הספציפי, או שהיצרן מייצר את כל מוצריו תחת תו תקן, כלומר תחת בקרה של תהליך הייצור והחומרים כולל בדיקות פתע של המכון.

היצרנים שלהם תו תקן למיטות תינוק הם: טל – רהיטי תינוקות, משכל, ושניר (בבה).

באותו אופן יש לדרוש אישור לגבי מזרן, שלגביו קיימת חשיבות עליונה לכך שיתאים במידותיו למיטה
(קיימים שני גדלים סטנדרטים על פי התקן).

היצרנים שלהם תו תקן למזרני תינוק הם: בייבי טק, ליטף, עמינח, ופנג.

שאר המזרנים מיוצרים בחו”ל והם חייבים להציג אישור עמידה בתקן.

עובי המזרן הוא בד”כ 10 ס”מ, אך בכל מקרה של חריגה נדרש אזכור ברור לכך וגם אזהרה כי מיטת התינוק צריכה להיות עמוקה יותר, כי במצבה התחתון חייבים להישאר לפחות 50 ס”מ מפני המזרן עד לקצה העליון של המעקה, המצב הראוי לשלב בו התינוק כבר מזדקף לישיבה ואילך.

כמו כל תקן, נקבעת רמת סף מסוימת לאיכות, אבל אתם עדיין יכולים להשוות את טיב הפרזול (עובי וטיב המתכת) חוזק המבנה ועוד, בין המיטות השונות בתצוגות.

מעבר לכל בדיקות התקן, על ההורה לבחון את המוצר לפגיעות השכיחות בעת השינוע לבית הפרטי.

התקן יכול במקרה הטוב לדאוג למצב שבו המוצר עוזב את דלתות המפעל או מגיע למכס בנמל לבדיקות המדגמיות, ולא רגע נוסף אחרי כן.

אז איזה מזרן טוב יותר?  ואיזה מזרן נושם באמת?

מבחינת טיב (חומרים, רעילות, חוזק לקריעה וכו’) התקן דואג לכם.

אט אט המזרנים ההומוגניים והדו-צדדיים (צד קשיח הנדרש על פי תקן למניעת חנק וצד רך ומפנק לשנה השנייה ואילך) שהפכו ללהיט לפני מספר שנים מתחילים לפנות מקום למזרנים נושמים.

כל נושא המזרנים הנושמים, פרוץ לסיסמאות שיווק שונות, שרובן ככולן אינן מגובות בבדיקות מעבדה, ואינן נבדקות כלל תחת התקן הקיים (ת”י 1548).

הואיל והתקן דורש שליבת המזרן (הספוג) תהיה עטופה בציפוי אטום לנוזלים (ונשימה), יצרנים רבים עטפו את הליבה על ציפוייה, בציפה עבה ואוורירית נוספת, שעל פי מבחנים במעבדת הריאה בתל השומר, הוכח כי אין הם מפזרים בצורה מספקת את הגזים הרעילים מנשיפת התינוק בעת שהוא ישן על בטנו.

לפני מספר שנים הושק מזרן הרשת (Airnettress) אשר לראשונה הוכיח יכולות שטרם נראו בכל הקשור לפיזור CO2, חום עודף, מניעת הצטברות של קרדית האבק ועוד, לעומת המזרנים המובילים בשוק.

בעת האחרונה מושקים מזרנים המכילים ליבה עבירה לאוויר ונוזלים.
חובת ההוכחה כי יש בהם יתרון ממשי ע”י בדיקות מעבדה השוואתיות נמצאת עדיין במגרש היצרנים, וחשוב לתת את הדעת על התחזוקה הנדרשת עבורם, כדי למנוע הצטברות והתפתחות מזהמים בתוך הליבה העבירה גם לפליטות התינוק.

עבור כל מזרן שתבחרו, חשוב לציית להמלצות משרד הבריאות אשר מנחות להשכיב את התינוק רק על גבו לשינה.

ההצהרות שמוצר זה או אחר מונע מוות בעריסה הן בעיתיות אם לנקוט בלשון המעטה.

קנייה נעימה