איך להניק ולנהל הנקה נכונה – מדריך מקוצר להנקה – לשמור ולגזור

בואו נדבר על הנקה.

נתחיל ונאמר שחלב אם הינו מקור התזונה הכי בריא עבור התינוק.

המלצת משרד הבריאות הינה להניק הנקה מלאה ללא כל תוספת של מזון או שתייה עד גיל חצי שנה, ובהמשך – בשילוב מזונות מתפריט המשפחה.

יחד עם זאת מומלץ בימים חמים לתת לתינוק לשתות מים רתוחים בטמפ’ החדר (מעל גיל חודשיים) על מנת למנוע התייבשות ויש לוודא שהוא מקבל מספיק נוזלים במהלך היום.

חשוב לציין בהזדמנות זו שלא לכל אישה ההנקה מסתדרת מההתחלה, ולעיתים מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה במידה וישנם קשים בהנקה.

עם זאת, מומלץ לנסות ולהניק למרות הקשיים ולא להתייאש כל כך מהר! 

תתפלאי לגלות לכמה מהנשים ששולפות שד בטבעיות ומניקות את התינוק שלהן היו קשיים בהתחלה של ההנקה.

אז נכון, תמיד אפשר לתת תמ”ל, אך במידה וההנקה הולכת בצורה מוצלחת, אז בהחלט עדיף עבור התינוק לקבל חלב אם מאשר תמ”ל ואפשר גם לשלב.

חלב אם לא מזין

ישנם מקרים שבהם חלב האם לא מזין מספיק ואז התינוק כל הזמן רעב ולא רגוע, או במקרים שבהם התינוק לא עולה במשקל כמו שצריך בשבועות הראשונים, ואז מומלץ להתייעץ עם רופא ועם יועצת הנקה על מנת לאתר את הבעיה (תפיסה לא נכונה של השד, בעיה בזרימות, בעיה בייצור החלב, חלב בעל ערך גליקמי נמוך) ולנסות למצוא פתרון.

מספר גורמים להנקה מוצלחת:

• קריאת חומר ולמידת נושא ההנקה עוד במהלך ההריון.
• איתור תנוחת ההנקה אשר נוחה ומתאימה לאם ולתינוק בהתאם למבנה וגודל השד.
• התחברות נכונה של התינוק אל השד
• קבלת תמיכה מהסביבה לאם המניקה
• הנקה על פי דרישה
• מצב נפשי רגוע ומאוזן של האם
• תזונה נכונה של האם

כמו כן, ישנם מספר גורמים אשר יכולים להפריע להנקה :

• כאשר ישנה הפרדה ארוכה בין האם לתינוק לאחר הלידה
• לעיתים מתן תמ”ל לתינוק יכול לפגוע בהנקה
• כאשר מניקים לפי לוח זמנים קבוע ולא לפי דרישה
• שימוש במוצצים ופטמות סיליקון לעיתים יכול לגרום לשיבוש ההנקה.
• כאשר האם נמצאת במצב נפשי לחוץ או טראומטי אחרי לידה קשה למשל, או בדיכאון שאחרי לידה, היא עלולה לשדר לתינוק לחץ ומצוקה, דבר שיגרום לו להיות פחות רגוע ויכול לפגוע בהנקה.

יחד עם זאת לכל כלל יש יוצא מהכלל, ויש תינוקות שהיו רחוקים מהאם למשך שעות ארוכות ואף ליומיים שלושה מבלי לינוק, ניזונו מבקבוק ולאחר מכן החלו לינוק.

כמו כן יש תינוקות שניזונו במקביל מבקבוק(חלב שאוב\תמ”ל) וגם לקחו מוצץ , ובכל זאת ינקו למשך תקופה ארוכה.

יתרונות ההנקה או למה כדאי להניק?

כאשר אישה מניקה , היא מורידה את סיכויי התינוק לחוות את התופעות הבאות:

• אלרגיות
• שלשולים
• דלקת ריאות\אסטמה
• דלקת אוזניים
• סוכרת נעורים
• השמנת יתר
• מוות בעריסה.

יתרונות הנקה עבור האם

להנקה ישנם גם מספר יתרונות עבור האם:

• חזרה מהירה למשקל שלפני הלידה – ההנקה שורפת קלוריות
• חיסכון כלכלי – כאשר מניקים נחסכת ההוצאה של קניית מזון לתינוקות, בקבוקים וציוד נלווה
• בריאות – ההנקה מפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן השד והשחלות ובאוסטיאופורוזיס.
• הרחם מתכווצת חזרה לגודלה המקורי מהר יותר.

החלב הראשוני לאחר הלידה נקרא “קולוסטרום“. למרות שהוא מגיע בכמות מאוד קטנה , לעיתים של כפית או שתיים ליממה, הוא עשיר מאוד בחלבונים ונוגדנים החיוניים לתינוק בראשית חייו.

טיפים להנקה מוצלחת:

• זיהוי סימני הרעב אצל התינוק – בד”כ כאשר התינוק רעב הוא ינסה להכניס את ידיו לפיו, ינסה למצוץ או יעשה תנועות מציצה עם השפתיים, ניסיונות לאכול את היד או הכתף שלך או כל דבר שמתקרב לפיו , ערנות ועצבנות מוגברת, בד”כ אם עברו שעתיים שלוש מהארוחה האחרונה והרעב מתחיל להתעורר אצל התינוק הוא יבצע את הסימנים הנ”ל. יש להיות קשובים לתינוק ולא לשעון על מנת למצוא את הזמן הנכון להנקה.כאשר התינוק רעב הוא יאכל בתיאבון רב יותר.
• אל תגיעי למצב שהתינוק כבר צורח בעצבנות כי הוא רעב, כי אז הוא עשוי להיות פחות סבלני בשביל ההנקה.

• תנוחת הנקה נכונה – כדאי לבחור מקום ותנוחה אשר יהיו נוחים לך ולתינוק , את יכולה להיעזר בכרית או ספה נוחה. כאשר את מניקה את תינוקך רצוי לקרב ולהתאים את גופו אלייך ולא את גופך אליו על מנת שלא תסבלי לאחר מכן מכאבי גב. יש להפנות את גוף התינוק אליך כך שפניו יהיו אל מול הפטמה ולאחר מכן לתמוך את גוף התינוק בעורף ובגב (ולא בראש).
• הצמדת התינוק לשד – יש לתמוך בתינוק לאורך העכוז, הגב והעורף (לא בראש) באופן שאוזנו, כתפו וירכו יהיו בקו ישר, אף התינוק מול הפטמה. אם ברצונך לתמוך בשד, יש לתמוך בו מלמטה. ודאי שהאצבעות שלך אינן נוגעות בהילת הפטמה.

המתיני עד שהתינוק יפתח פה פעור ורחב כמו בפיהוק, תוכלי לעודד אותו לכך ע”י חיכוך הפטמה בשפתיו, וכאשר הוא פותח את פיו, הצמידי את התינוק לשד בתנועה מהירה ועדינה, כך שהסנטר והשפה התחתונה יוצמדו ראשונים, ולאחר מכן תוצמד השפה העליונה.

• כאשר התינוק צמוד היטב לשד אין כאבים, את מרגישה מעין ואקום של פה התינוק על הפטמה, הסנטר יהיה צמוד ושקוע בשד בעוד ההילה ולא רק הפיטמה נמצאת בפי התינוק. כאשר התינוק מחובר כמו שצריך לשד תוכלי לשמוע קולות בליעה (בימים הראשונים ייתכן ויהיו קולות בליעה מועטים).
• במידה ואת מרגישה כאבים או אי נוחות מומלץ לעצור את ההנקה ולהתחיל את התהליך מחדש.
• על מנת לשחרר את הפטמה מפה התינוק יש להכניס בעדינות אצבע בין השד לבין פי התינוק. כאשר השד נתפס בצורה לא טובה אז זרימת החלב לתינוק לא טובה והפטמות שלך עלולות להפגע.
• תדירות ההנקה – מומלץ להניק תינוק יונק בין 8-12 פעמים ביממה, המרווחים בין הארוחות אינם קבועים ואינם שווים ואין הבחנה בין יום ללילה.
• הנקה לפי דרישת התינוק תבטיח ייצור חלב על פי צרכי התינוק שלך , יש לאפשר לתינוק לינוק עד שהוא שובע. שימי לב שהתינוק אכן יונק ולא משתמש בשד כ”מוצץ” להרגעה. במידה ואת רואה שהוא יונק מעל ל30 דקות מכל שד או נרדם , מומלץ להחליף את השד , או להעיר אותו במידה וזה זמן אוכל, על מנת שהתינוק לא יקשר בין שינה לציצי בפה (וכך נמנעת תופעת ה”מוצץ –ציצי” כאשר התינוק מסרב להרדם שלא עם שד בפיו.

תהליך ההנקה והיניקה הוא תהליך דינמי ולרוב משתנה.

לפניך מספר סימנים אשר יוכלו לעזור לך לדעת שההנקה מוצלחת.

• הפטמות והשדיים אינם כואבים במשך ההנקה
• בשבועות הראשונים התינוק יונק בין 8 ל12 פעמים ב24 שעות.
• החל מהיום הרביעי לחיי התינוק יש לצפות ל5-6 חיתולים רטובים משתן ביממה.
• החל מהיום הרביעי ועד גיל 5-6 שבועות בערך יש לצפות ל3-4 יציאות צהובות נוזליות ביממה, בהמשך תתכן אפילו יציאה בשבוע (במידה ואת בהנקה מלאה).
• אפשר להרגיש משיכת יניקה בקצב של מציצה לשניה בערך.
• אפשר לשמוע את קולות הבליעה של התינוק.
• התינוק יונק משד אחד עד שהוא משחרר את הפטמה או מגלה סימני עצבנות, ולאחר הפסקה יש להציע לו את השד השני.
• לאחר הנקה את תרגישי ששדייך רכים יותר ופחות גדושים .
• התינוק רגוע בסוף ההנקה.
• התינוק עולה במשקל בצורה סדירה .

ההנקה הינה תהליך שיש ללמוד אותו.

יש נשים שמהרגע הראשון שהתינוק מתחבר לשד זה הולך להן בצורה מוצלחת, ויש נשים שנתקלות בקשיים בהנקה, אשר לעיתים רבות אפשר לפתור אותם בקלות. 

יש נשים שהשד כל כך גדול אחרי הלידה והפטמות ענקיות כשהפה של התינוק קטנטן ולפעמים לוקח גם לתינוק זמן ללמוד איך להתפס נכון.

לכן, אל תתביישי לבקש עזרה מהאחיות בתינוקיה או מיועצות ההנקה שנמצאות בבתי החולים.

אני יכולה להעיד מניסיון אישי שגם לי לא הלך חלק בהתחלה עם הבכור שלי ואפילו קצת נלחמתי עד שנתפס טוב, אבל בסופו של דבר גם אני וגם הוא קלטנו את העניין וככה גם האחיות שלו.
שלושתם אגב ינקו בשילוב תמל עד גיל 4.5 חודשים והתפתחו מצוין.

להלן מספר דרכים למניעת קשיים בהנקה:

• בקשת הדרכה להנקה עוד לפני הלידה.
• יש להתחיל בהנקה סמוך ביותר לזמן הלידה.
• יש להניק על פי דרישת התינוק
• יש לבחור בתנוחת הנקה נוחה ומתאימה לך ולתינוקך.
• יש לוודא שקיים חיבור נכון של התינוק לשד.
• כדאי להניק הנקה בלעדית ללא תוספות (מים\תה\תרכובת מזון לתינוק)
• משרד הבריאות טוען כי מומלץ להמנע מהצעת בקבוקים ומוצצים לפחות בחודש הראשון לחיי התינוק, אם כי יש הגורסים כי כאשר מרגילים תינוק למוצץ מיומו הראשון, יותר קל בהמשך לגרום לו לקחת מוצץ , ולרוב זה לא משפיע על ההנקה.
• יש להקפיד על מנוחה, שתייה מרובה ותזונה נכונה של האם.

תפוקת החלב

אמהות רבות לעיתים חוששות שאין להן די חלב, אך ייצור החלב פועל לפי עיקרון של היצע וביקוש. במידה ותניקי על פי דרישת התינוק, ככל שהוא ינוק יותר, כך ייצר גופך יותר חלב, וכמות החלב בגופך תותאם לצרכיו. יחד עם זאת חשוב לבצע מעקב גדילה בטיפת חלב על מנת לוודא שהתינוק גדל בקצב תקין ומקבל את כל התזונה שהוא זקוק לה.

קפיצות גדילה אצל תינוקות

ישנן תקופות של “קפיצות גדילה” בחודשים הראשונים לחיי התינוק, כאשר בתקופות אלו יש לתינוק תיאבון רב יותר למשך יומיים שלושה, בימים אלו מומלץ להמשך להניק את התינוק על פי דרישה ולנוח ככל האפשר. בתקופה זו התינוק גורם להגברת היצע החלב שלך.

קשיים בהנקה:

כאשר מניקים יכולים להתעורר מספר קשיים, אשר אינם מחייבים בהכרח ויתור על ההנקה. להלן מספר פתרונות לקשיים שונים בהנקה אשר יכולים לעזור לך להתמודד.

גודש בשד

גודש בשד נובע כאשר ישנו מצב של חוסר איזון בין כמות החלב שהגוף מייצר, לבין כמות החלב שהתינוק דורש.

פתרונות אפשריים :

• הנקה לעיתים קרובות
• שאיבת החלב בין ההנקות עד להקלה בגודש
• לפני ההנקה – להניח קומפרסים קרים על החזה ולא על הפטמה למשך כ20 דקות ולעסות את השדיים
• מקלחת חמה וארוכה כאשר שמים את הזרם על החזה , ותוך כדי לנסות לסחוט מעט את השד על מנת לרוקן חלק מהגודש.
• יש להמנע משימוש בחזיות לוחצות או חזיות עם ברזלים במיוחד בתקופת ההנקה הראשונית.
• במידה והגודש בלתי נסבל והתפתח לרמת דלקת כואבת כדאי לנסות לשים עלי כרוב למספר שעות בתוך החזיה על מנת לנסות ולהקל על הגודש.

פטמות כואבות

בימים הראשונים שלאחר הלידה תתכן רגישות בפטמות אשר יכולה להגרם כתוצאה ממספר גורמים:

• יש לבדוק את החיבור של התינוק לשד, והאם התינוק נתפס בצורה נכונה.
• כדאי להתחיל להניק מהשד שכואב פחות.
• מומלץ למרוח את הפטמה במעט חלב אם ולחשוף אותה כמה שיותר לאויר (להסתובב ללא חזיה בבית)
• משחת פיורלן – נמכרת ברשתות הפארמים או חנויות למוצרי תינוקות.
• במידה והכאב נמשך כדאי לנסות לשאוב על מנת שלא לסבול יתר על המידה.

דלקת בשד לאחר הנקה (מסטיטיס)

דלקת בשד יכולה להיווצר כתוצאה מצינורית חלב חסומה, מגודש בשד שאינו מטופל כראוי או כתגובה לעייפות או למתח.

סימני הדלקת עשויים להופיע בצורת אודם וכאב באזור השד, תחושת חום , חולשה וצמרמורות בדומה לשפעת, ולעיתים אף חום גבוע.

טיפול בדלקת ייעשה בתחילה כמו הטיפול שניתן לגודש, ובמידה והחום גבוה ולא יורד מומלץ לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי. חשוב לנוח ולשתות הרבה, ובמידת האפשר להמשיך ולהניק. הדלקת והטיפול בה לא פוגעים בתינוק או בחלב וגם האנטיביוטיקה תותאם לאם מניקה.

פטריה בשד

פטרייה בשד נגרמת לרוב כהדבקות מפטריה בלשונו של התינוק. לא תמיד הפטריה אצל האם תופיע מייד לאחר הופעת פטרייה על לשונו של התינוק, לעיתים היא יכולה להופיע גם מספר שבועות לאחר הופעת הפטריה בפיו של התינוק.

סימני פטריה בפה או בלשון התינוק הינם :

נקודות או משטחים לבנים על הלשון או החניכיים, לעיתים זה נראה כמו שאריות פליטה או שכבה לבנה על לשון התינוק. כאשר לתינוק יש פטריה בפה או בלשון, הוא לרוב יראה סימני רעב, וברגע שהפטמה או הבקבוק יכנס לו לפה הוא יעשה מעין עווית של כאב ויסרב לאכול או לינוק למשך שעות רבות. לפעמים תופיע פטריה באזור המפשעה , ולעיתים אין סימן גלוי לעין בפי התינוק. טיפול לפטריה בפה התינוק ינתן באמצעות ג’ל או תרחיף (ניסטטין- ניתן ע”י רופא עם מרשם) וכדאי גם לתת לתינוק לשתות חלב עיזים (מפוסטר- עושה את אותו האפקט) אשר מקל מאוד ועוזר לטיפול.

סימני פטריה בשד אצל האם הינם:

כאב חד בפטמה או בשד בעת ההנקה וגם לאחריה. כאב אשר אינו מרפה לאחר שינוי תנוחה או ניתוק וחיבור התינוק מחדש אל השד, תחושת שריפה וגירוד בשד ובעיקר בפטמה, העור על גבי הנקבוביות שבפטמה הופך למבריק ונהיות כמו מעין נקודות אדומות.

לטיפול בפטריה בשד יש צורך במשחה אנטי- פטרייתית. מומלץ לפנות לרופא לאבחון וקבלת טיפול . את המשחה אפשר לשים על גבי פדים של הנקה, יש משחות אשר מתאימות גם להנקה ומספיק רק לשטוף קלות את הפטמה לפני הנקה. לרוב עם טיפול אנטי פטרייתי הפטריה תחלוף די במהרה.

שאיבת חלב אם

ישנם מקרים בהם לא מתאפשר לתת לתינוק באופן ישיר חלב אם, כמו במקרים למשל שהאם נאלצת לצאת לסידורים ללא התינוק ומישהו אחר נשאר להשגיח עליו, או על מנת שהאם תוכל לנוח לכמה שעות רציפות של שינה ואז האב יכול למלא את מקומה ולתת לתינוק חלב שאוב.

את החלב אפשר לשאוב מן השד בצורה ידנית או בעזרת משאבה.

קיים בשוק מבחר רב של משאבות, חשמליות או ידניות, משאבות המופעלות באמצעות חשמל או סוללה, משאבות חד צדדיות ודו צדדיות.

בחירת סוג המשאבה תלויה בעיקר במספר הפעמים שעלייך לשאוב מדי יום ובאופן השאיבה המתאים לך. לפני השימוש במשאבה מומלץ לקרוא את הוראות היצרן בנוגע לשימוש ושמירה על ניקיון המשאבה.

מומלץ להתייעץ עם חברות שהניקו או בפורומים שונים באינטרנט על מנת לקבל המלצה על משאבה שתתאים לצרכיכם. כמו כן, ניתן להשכיר משאבה מיד שרה בסכום סמלי.

תדירות השאיבה ומתי לשאוב

התדירות תלויה בסיבת השאיבה. לתינוק שרק נולד וקיימת הפרדה בינו לבין האם כמו פגים למשל או כאשר האם מחלימה מלידה קשה, רצוי לשאוב 8 פעמים ביממה לפחות, על מנת ששאיבה סדירה של חלב תביא לייצורו בכמות מספקת, לצורך מתן ארוחות בודדות. מומלץ לשאוב בזמנים שבהם התינוק אמור לאכול, על מנת שהגוף ידע מתי לייצר חלב. לשאיבה מדי פעם או לטובת הגדלת מלאי החלב אפשר לשאוב לפני, אחרי או בזמן ההנקה מן השד השני.

שאיבה היא מיומנות נרכשת המחייבת תרגול, אימון ואמון בעצמך. בימים הראשונים לאחר הלידה לרוב יש חלב במידה ממש קטנה, ונורא קשה לשאוב, מומלץ להתחיל מסחיטה של השד לכיוון הפטמה על מנת לגרות את השד והפטמה ורק לאחר מכן לנסות לשאוב. אל תתייאשי אם בפעמים הראשונות בקושי יוצא חלב, חשוב להתמיד ולוודא בעת השאיבה שיש ואקום מוחלט על השד והפטמה.

בפעמים הראשונות ששואבים זה קצת כואב, הפטמות שלך שהן בעובי של פחות מחצי ס”מ פתאום ייתנפחו בעת השאיבה לקוטר של כ1.5-2 ס”מ, דבר המותח את העור וגורם לכאבים. אני מצאתי שמריחת מעט חלב אם בתחילת התהליך ולאחריו מרגיעה את האזור ולאחר מספר שאיבות כבר פחות כואב. לכן במידה ואת מחליטה לשאוב, מומלץ לבצע זאת בתדירות יומיומית על מנת להרגיל את הפטמות.

כיצד לשאוב חלב מהשד ?

זרימת החלב תהיה קלה יותר כשאת רגועה ונינוחה. ריח, בגד או תמונת התינוק יעזרו לשיחרור החלב. מומלץ לשתות כ-2 כוסות מים כ-10 דקות לפני השאיבה, על מנת להגביר ולזרז את יצור החלב ולשאוב לאחר ארוחה טובה.

כדאי להכין כלי עם מכסה שעברו חיטוי ולרחוץ ידיים.

על מנת לעודד את שחרור החלב מומלץ לעסות קלות את השד בכל חלקיו בתנועות קלות לעבר הפטמה, להתכופף קדימה ולטלטל את השדיים בעדינות.

מומלץ לשאוב מצד אחד עד שזרימת החלב פוסקת, ואז לעבור לצד השני ולחזור על הפעולה מספר פעמים לפי נוחותך והזמן העומד לרשותך.

אחסון והפשרת חלב אם

הדרך הטובה ביותר להוצאת חלב האם מהשד הינה הנקה, אך לעיתים הדבר לא מתאפשר ולשם כך יש צורך לשאוב את החלב.

לפני הוצאת החלב

• יש לרחוץ ידיים
• יש לדאוג לניקיון כלי האחסון. כלי האחסון המומלצים הנם כלי זכוכית, כלים מפלסטיק קשיח, או שקיות פלסטיק המיועדות לאחסן חלב אם.
• רצוי להשתמש במכל אחסון נפרד לכל שאיבה.
• אפשר להוסיף חלב טרי לחלב קפוא בכמות קטנה יותר, שלא תגרום להפשרת החלב הקפוא
• יש לקרר את החלב החדש כחצי שעה במקרר לפני שמוסיפים אותו לחלב הקפוא.
• עדיף לאחסן את החלב השאוב בכמויות קטנות המתאימות להאכלה אחת על מנת לצמצם את בזבוז החלב.
• יש לשים על הכלי בו מאחסנים את החלב מדבקה עם התאריך והשעה שבהם נשאב החלב.

אחסון חלב שאוב – איך לאחסן חלב אם שאוב

• ניתן לשמור חלב אם בטמפ’ חדר של 19-22 מעלות עד 10 שעות, ובטמפ’ חדר של 22-25 מעלות עד 4 שעות.
• ניתן לשמור חלב אם שאוב במקרר עד 8 ימים.
• חלב אם ניתן לשמור במקפיא בתנאים הבאים:�
  • מקפיא הנמצא בתוך מקרר וטמפ’ שונות בשל פתיחה וסגירה של דלת המקרר – עד שבועיים
  • מקפיא בעל דלת נפרדת מהמקרר – טמפ’ שונות בשל פתיחה וסגירה של דלת המקפיא – עד 3-4 חודשים.
  • הקפאה עמוקה של מינוס 19 מעלות – 6 חודשים ויותר.
• יש להניח את הכלי בעומק המקפיא או המקרר ולא בקדמתו או קרוב לדלת על מנת למנוע שינויי טמפ’ כתוצאה מפתיחה וסגירה של דלת המקרר\מקפיא.

הפשרה וחימום חלב אם שאוב

• חלב אם שהיה במקרר יש לחמם לטמפ’ החדר בתוך כלי עם מים חמים.
• חלב אם קפוא אפשר להוציא כשעה לפני השימוש להפשרה, ויש לחמם בכלי עם מים חמים עד לטמפ’ החלדר. אפשר להוציא את החלב מהמקפיא למקרר ולהשתמש בו תוך 24 שעות מרגע הוצאת החלב הקפוא למקרר.
• אפשר להשתמש בשאריות חלב אם שהופשרו בתוך 4 שעות מרגע ההפשרה, לאחר מכן יש להשליכן.
• אין לחמם את חלב האם במים רותחים או במיקרוגל.
• לשומן החלב יש נטייה להפרד ולצוף למעלה ולכן יש לערבב בעדינות חלב אם שהופשר ולבדוק את הטמפ’ שלו לפני ההאכלה.

הנתונים הובאו מתוך האינפורמציה באתר משרד הבריאות , ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

לשאלות נוספות ניתן לפנות לאחות טיפת חלב בסניף הקרוב אליך.