במהלך השנים האחרונות, אי הסבילות של חלק רחב באוכלוסיה למגוון מוצרי מזון, רק הולכת וגדלה.
לפני כ-6 שנים בערך באחד מהתקפי הפחמימות לקראת מחזור, “פשטתי” על שתי שקיות גדולות של במבה.
מעולם לא הייתי חסידה גדולה של במבה, אני יותר טיפוס של ביסלי, אבל זה מה שהיה בבית.
אז אכלתי וזה הרגיע את הדחף העצבני הזה שליווה אותי.
כמה שעות לאחר מכן אני זוכרת שפתאום התחיל לי קוצר נשימה. שייכתי את זה ללחץ וחשבתי שזה אולי איזשהו התקף חרדה או סתם קוצר והמשכתי כרגיל. בבוקר למחרת קמתי עם המון נקודות אדומות בפנים בעיקר ופריחה בכל הגוף, במיוחד בידיים ובאזור החזה.
נראיתי מפחיד,
פה כבר נלחצתי והלכתי לרופאת המשפחה שלי.
חשבתי לתומי שזו אולי איזושהי מחלת ילדים שייתכן וטרם חויתי אך הרופאה הסתכלה על הפצעים ואמרה שזה נראה כמו אלרגיה למשהו.
היא שאלה אם החלפתי אבקת כביסה או אכלתי משהו חריג. סיפרתי לה על הבמבה שזה היה הדבר החריג היחיד בתזונה שלי באותו השבוע והיא הסיקה שזה כנראה זה.
היא נתנה לי כדורים נגד אלרגיה ותוך שעתיים הנקודות החלו להיעלם והנשימה שלי חזרה להיות סדירה.
בזמנו קבעתי תור לאלרגולוג גם לי וגם לבן שלי כדי לוודא שהתופעה לא תחזור על עצמה גם אצלו אבל זה היה תור לעוד חודשיים מאותו היום והתור נפל בדיוק על איזה משהו בעבודה ולא התאפשר לי להגיע ומאז שכחתי מזה.
השתדלתי להמנע מבוטנים או במבה מאותו הרגע.
אחרי כמה חודשים כבר הייתי באמצע ההריון של התאומות שלי. היינו באירוע ביום שישי בצהרים וכשיצאנו משם התחלתי להרגיש קוצר נשימה.
מאחר וסבלתי ממגוון תופעות בהריון שלהן שייכתי את זה ללחץ דם או משהו.
הלכנו למיון (בכל זאת, הריון תאומים, קצת יותר לחוצים) ועשו לי את כל הבדיקות האפשריות בזמן שאני מאוד מתקשה לנשום ועם לחץ וכאב חד בחזה.
שללו המון דברים ואז אחרי 3 שעות ואינספור בדיקות הגיעה רופאה נוספת לבדוק אותי והיא שאלה אם אני סובלת מאלרגיות כלשהן. סיפרתי לה על התקרית עם הבוטנים ואמרתי לה שהייתי באירוע אבל לא אכלתי משהו שהכיל בוטנים.
התקשרנו לאולם ודיברנו עם מנהל המטבח שאמר שחלק מהדברים טוגנו בשמן בוטנים.
נתנו לי 2 כדורים עם אנטיהיסטמין ותוך חצי שעה כבר היתה הקלה משמעותית בסימפטומים.
מאז, בכל מסעדה או אולם שאני מגיעה אליהם, אני מקפידה ללכת ולדבר עם השף – לא עם מנהל האירוע או אחד המלצרים, אלא ישירות עם השף או מנהל המטבח ועושה וידוא שאין בוטנים או שמן בוטנים במנות השונות שמוגשות. כבר קרה לי שהגעתי לאירוע שבו השימוש נעשה בשמן בוטנים שהוא יותר זול לפעמים ומעט מתקתק.
במרבית המנות היום באולמות נוהגים להשתמש בבוטנים כי הם מוסיפים מתיקות מסויימת לאוכל ומשדרגות את הטעם.
קרה לי מאז שהיינו במלון ושאלתי לגבי האוכל ואמרו לי שאין ואז הסתבר שדווקא המנה של הפרגית הממולאת הכילה בוטנים ברוטב ואת זה גיליתי אחרי בירור עם השף כי מנהל חדר האוכל אמר שאין בוטנים.
במקרה שלי, למזלי, זה מסתכם בקוצר נשימה והיום כשאני נחשפת לבוטנים אני כבר מזהה את הסימפטומים ותמיד מסתובבת עם כדורים איתי בתיק וגם אם לא, יש בכל פינה סופר-פארם אז אני קונה כדורים אם צריך. אני לא במצב של אלו שיש להם אלרגיה קשה וחריפה של תגובה מיידית ומסוכנת של הגוף אבל אלרגיות זה משהו שיכול בהחלט להתפתח עם השנים.
כילדה אכלתי לא מעט פעמים במבה ובוטנים גם בחיי הבוגרים, אבל זה היה קצת פה ושם ופתאום הגוף שלי הגיב בצורה חריפה לבוטנים בגיל 28.
מאחר והילדים שלנו נושאים את אותו ה DNA כמונו ופעמים רבות מאכלים שאנחנו רגישים אליהם יימצאו כמאכלים עם רגישות גם אצל הילדים שלנו, חשוב לשים לב לדברים הללו ולערוך בירור אלרגי מקיף.
אגב, בתקופת הצבא עשו לי בדיקת טסטים לאלרגיה ולא נמצאתי כאלרגית לבוטנים. אני כן אלרגית היום לחיות ולאבק ולעוד כמה דברים אבל למזלי לא בצורה חריפה.
מאז שהתאומות שלי נולדו ניסיתי לקבוע להן תור מספר פעמים לאלרגולוג דרך הקופה אבל התורים היו רחוקים מאוד ואיכשהו כל פעם זה התפספס לנו כי הן היו חולות או שבדיוק באותו היום זה נפל לנו על משהו אבל בשונה ממרבית האמהות שממהרות לתת לתינוקות במבה כבר בגיל חצי שנה (ומודה, גם אני עשיתי את זה עם הבן שלי, לפני שגיליתי את האלרגיה שלי לבוטנים), איתן חיכיתי עם החשיפה לגיל 3, וגם אז במינון מאוד נמוך ובזהירות.
היום במבה או בוטנים לא נכנסים אלי הביתה והילדות יודעות שהן יכולות לאכול הכל חוץ מבמבה, לא כי זה לא עושה להן טוב, אלא כי לאמא זה לא עושה טוב. אם אני ליד בוטנים אני מתחילה להתגרד. כך שכשהן אוכלות במבה אח”כ לפעמים זה נשאר על הגוף או הבגדים ומסכן אותי.
אז הן יודעות היום שאסור להן וגם אומרות שאסור להן אם מציעים להן.
עד היום לא יצא לי לקחת אותן לבדיקה כמו שצריך אבל אחרי שמחלקת האלרגיה של בית החולים הדסה פנו אלי וביקשו שאשתף את הסיפור שלי במסגרת קמפיין העלאת המודעות שהם עורכים לאלרגיות למזון אצל ילדים, אני חושבת שגיל 4.5 זה לגמרי הזמן להפסיק עם התירוצים ולעשות לשלושת הילדים שלי בירור מקיף.
דבר נוסף שהרבה אנשים לא יודעים, הוא שכאשר מזהים אלרגיות בגיל צעיר ומטפלים בהן עם שיטות טיפול חדשניות, אפשר לרפא אלרגיות לגמרי!
כמו כן, יש היום המון ילדים ואנשים באוכלוסיה שרגישים ללקטוז , ביצים, שומשום, סויה או גלוטן ברמה כזו או אחרת.
הרבה אנשים טועים לחשוב שאלרגיה באה רק ברמות חריפות ומסוכנות אבל עם השנים גיליתי עוד כמה מאכלים שלא עושים לגוף שלי טוב. אז אני משתדלת לשים לב ולהזהר.
בפעמים רבות כשישבתי במסעדה וביקשתי מהמלצר לוודא מול השף אם מנה מסויימת מכילה בוטנים מייד אני רואה את המלצרים נלחצים מחשש שאני אמות חלילה אם יהיו בוטנים במנה. אבל שוב, למזלי, המצב שלי לא קיצוני.
אבל כשמדובר על ילדים למשל, תחשבו על תינוק או פעוט מתחת לגיל 3 שחווה קוצר נשימה בגלל שנחשף למזון מסויים שכנראה הגוף שלו אלרגי אליו, אין לנו, כהורים, שום דרך לדעת על כך ולהבין שיש לילד קוצר נשימה. אולי אם ניקח אותו לרופא שידע לאבחן, וגם אז, לא תמיד.
לכן, מאוד חשוב כבר בגיל צעיר לקחת את הילדים לבדיקה מקיפה של אלרגולוג וגסטרולוג על מנת לאבחן רגישויות למזון כדי להמנע בהמשך ממצבים שעלולים לסכן את הבריאות של הילד.
בגן של הבנות שלי יש ילדה שאלרגית לבוטנים, בכיתה של הילד יש ילדה שאלרגית לחלב, ובאירועים או מפגשים, כל ההורים משתפים פעולה וחשוב מאוד קודם כל לאבחן אם יש רגישות כלשהי ובמידת הצורך להסתובב עם תרופות לכל מקרה שלא יהיה.
במידה ואתם מעוניינים לבדוק את הרגישות של הילדים שלכם לסוגי מזון כאלו ואחרים, אתם מוזמנים לפנות למחלקת האלרגיה בבית החולים הדסה עין כרם, שם יש מחלקה שלמה שמתמחה באלרגיות לילדים ובמקום אחד תוכלו לבדוק את כל הדברים עם מיטב המומחים בתחום .
איזו בורות. ההמלצה היום היא חד משמעית לחשוף תינוקות בגיל צעיר לאלרגנים, בדיוק כדי למנוע התפתחות עתידית. אני לא אומרת שזה תמיד עוזר – אבל כדאי לפעול ע”פ ההנחיות.
ואת זה אני אומרת כאמא לילדה שאלרגית ברמה מסכנת חיים לבוטנים וכל סוגי האגוזים (למעט שקדים – אליהם נחשפה מגיל חצי שנה באופן יומיומי).
וכן, אלרגיה יכולה להתפתח בכל גיל וצריך להיזהר, אבל בפירוש לא צריך להימנע מחשיפה בגיל צעיר.