אנחנו אמהות עצמאיות ואנחנו לא מפונקות אז תניחו לבעלים שלנו בשקט / יעל סול

אחרי הפוסט שכתבתי על המילואים של בעלי, גם יעל סול, יועצת שינה שהיא אמא ל-3, הצטרפה, או ליתר דיוק נתנה לי מוטיבציה לפעול.

היא ביקשה שאשתף כדי שאולי מישהו מלמעלה יבין שגברים שנשואים לנשים עצמאיות שמנהלות עסק ומגדלות ילדים, צריכים אולי לעשות פחות מילואים. אף אחת לא העיזה עד היום לצעוק את זה בקול, אז הנה, אנחנו מוחות.

הבעלים שלנו מצטרפים בלית ברירה ותקועים בין הפטיש לסדן – איום של צה”ל ללכת לכלא או לראות את האישה שלך מתוסכלת, מרירה וחסרת אונים לנוכח הצורך לג’נגל ולעשות שמיניות בלתי אפשריות באויר כדי להמשיך ולנהל את העסק. וזה שילדת בשנה האחרונה – לא מעניין אף אחד.

נכון, לכל אחד יש את הסיבות שלו, אבל כשגבר שכיר יוצא למילואים, הוא ממשיך לקבל משכורת. כשאשה עצמאית בחופש, היא לא מקבלת תשלום. גם לא כשהילדים חולים. וגם לא כשהיא חולה.

אז קבלו את הפוסט של יעל סול , ואם נגענו בכם, תשתפו. תפיצו בפייסבוק, תעשו לייק, כל דבר שיעזור לנו לגרום לשינוי כי אין לנו כבר כוחות למלחמות האלה מול המפקדים פעמיים בשנה.

עכשיו אני אחרי שיחה עם המסול של בעלי. רותחת מזעם וחדורת מוטיבציה להתחיל שינוי פה בארץ.
הבחירות האחרונות עסקו הרבה בנושא שיוון בנטל. גם חרדים, גם ערבים, כולם צריכים לעשות צבא. אז בזמן שמחליטים איך כמה ולמה לגייס את כל הלא מגויסים אני רוצה שיתחילו לחשוב גם איך משחררים את הלא משוחררים. אלה שהנשים שלהם עצמאיות, עם ילדים קטנים, אלה שבדיוק עוברים דירה, אלה שיש סיבות ממש טובות להתחשב בהם.
אתם יכולים להגיד שצריך את כולם, שלכל אחד יש סיבה טובה, שאם כל אחד יגיד שיש לו סיבה אז מי אף אחד לא יעשה מילואים ואני רוצה להגיד לכם שאם הצבא יתחיל להתנהג קצת יותר כמו ארגון מסודר, יעיל וכזה שבאמת מנסה להיות טוב, חזק ואטרקטיבי, לא יצטרכו לגייס את כל אנשי המילואים עם הסיבות הטובות, לא יצטרכו לגייס גם את כל החרדים והערבים שכל כך קשה להם ואולי אפילו יהיה אפשר לתגמל יותר כל חייל בסדיר ולהתחיל לשלם משכורת, לא חלילה משכורת גבוהה או אטרקטיבית אבל בהחלט משהו שיתחיל פה איזה שהוא שינוי.
לצערי, במקום להיות יעילים הצבא מבזבז המון כספים וזמן על שטויות (שאותם לא אפרט פה. גם כי זה לא הפוסט המתאים וגם כי תכלס כל אחד מכם יודע בדיוק על מה אני מדברת).

לאלה מכם שלא שמעו את הצעקות שלי ולא קראו את התגובות והפוסטים הזועמים שלי ולאלה מכם שלא מכירים אותי, נעים מאוד, אני אמא ל-3 ילדים קטנים בן 4, בת שנתיים ובת 4 חודשים. בנוסף להיותי אמא אני גם עצמאית ומנהלת עסק כיועצת שינה ומדריכת הורים ובדיוק עכשיו אחרי הלידה העסק שלי חוזר לעניינים ואפילו גדל (כן, תגידו שזאת בעיה שלי שהבאתי ילדים בהפרשים כאלה, תגידו מה שאתם רוצים. כמעט כל אישה עצמאית שהיא אמא יכולה להזדהות איתי ולא משנה כמה ילדים היא עשתה ובאיזה הפרשים).
חשבתי לפרט ולכתוב למה אני צריכה עזרה אבל אני בטוחה שאתם מתארים לעצמכם. ולא רק כאמא אלא גם כאישה עצמאית. העסק שלי לא יכול להתקיים אם אני לבד וללא עזרה. לקחת בייביסיטר לא רק שלא בא בחשבון מבחינה כלכלית עבורי אלא גם שאני לא מקבלת עליו החזרים והוא בכלל לא מוכר כהוצאה. אז אני יוצאת לפגישה שעליה אני גובה 400 ₪ אני משלמת לבייביסיטר 90-120 ₪ והעיקר שבעלי יעשה מילואים כי צה”ל לא יכול להסתדר בלעדיו. אני כן יכולה…
אז מה נשאר לי לעשות, אני פשוט לא קובעת פגישות. העסק שלי מתחיל להתאושש מ”חופשת” לידה ושוב הוא ב”hold” כי יש מילואים. אני מג’נגלת בין פיזור לגנים בבוקר אחרי שהצלחתי להיות סופר אמא ולתת להם ארוחת בוקר וגם להגיע בזמן לגנים, תינוקת שנשארת איתי (ישנה, יונקת ובעיקר צריכה הרבה תשומת לב), חצי עסק, ניקיונות, ארוחות צהריים, תעסוקה לילדים כשחוזרים הביתה, ארוחות ערב, מקלחות, השכבות ו… מעבר דירה כבר אמרתי? אז זהו, שכן, אמרתי. אמרתי למפקד של בעלי שאנחנו עוברים דירה וגם בעלי אמר אבל זה לא ממש השפיע ועניין אף אחד. הרי כמו שכבר הזכרתי קודם, צה”ל לא יכול להסתדר בלעדיו…
שלא תחשבו שאף פעם לא הייתי לבד ושאני מתבכיינת על איזה יום מילואים מסכן. מדובר על 3 שבועות (!) שבהם בעלי לא נמצא בבית. אחרי שצעקתי והוצאתי את עצמי פסיכית, העיקר שישחררו אותו, הוא קיבל במתנה יומיים בבית ועכשיו המפקד שלו מספר לי עד כמה שהוא אדם נפלא ומתחשב וזה שאני עצמאית עם ילדים קטנים ואנחנו באמצע מעבר דירה זה אכן קשה מאוד ופשוט אין לו מה להגיד. בעלי יכול להחליט אם הוא חזר למילואים אחרי סופ”ש ומשאיר אותי לבד עם מעבר הדירה או שהוא ישב בכלא. מי אמר שאין לו זכות בחירה?

אז מה אני רוצה עכשיו בעצם? קודם כל אני רוצה קצת יותר פתיחות להתחשב בבקשות מיוחדות ושנית, אני רוצה שמראש לא יגייסו למילואים את מי שאשתו עצמאית ועם 3 ילדים. כשצה”ל יבין שהוא צריך להתמודד עם מספר קטן יותר של חיילים הוא יצליח לייעל את עצמו בהתאם.
אני לא פוליטיקאית וגם ממש לא רוצה להיות. אני גם לא מתערבת בד”כ בעניינים ציבוריים ולא יודעת אפילו מאיפה להתחיל את המאבק שלי. אבל אני כן מכירה את הפייסבוק ואוהבת לעבוד איתו אז אני מתחילה פה ומקווה שיהיו לי שותפים לדרך שיעזרו לי לקחת את המושכות לידיים ולהתחיל ביחד לעשות שינוי עבור גברים עצמאיים שנקראים למילואים ועבור אמהות עצמאיות שהבעלים שלהן נאלצים לצאת למילואים.

אם הפוסט הזה דיבר אליך אשמח לשיתוף כדי שביחד נעורר פה את השינוי.