אפשר לסמן וי על השקיפות

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

עוד בדיקה קריטית מאחורי בהריון הזה, עוד נקודת ציון.

עשיתי בתה”ש את בדיקת השקיפות העורפית לתאומים שלי, האמת היא שחטפתי התקף חרדה קל לפני הבדיקה, ומה יהיה אם הם לא בסדר? או גרוע מכך, אם אחד בסדר והשני לא?

אני ממש לא מסוגלת לחשוב על אובדן נוסף בשלב הזה!

אמא שלי באה איתי כי בעלי כרגע מעדיף לשמור את ימי החופש שלו לאוגוסט כדי לעזור לי עם יובל, וגם ככה ראינו אותם בשבוע שעבר ויש לי בדיקה גם בשבוע הבא אז זה לא נורא..

היה ממש מגניב, ראינו אותם שוב זזים ומשתוללים, מפעם לפעם הם נהיים ברורים יותר. כנראה שיש קצת הבדל בין המדידות הבטניות לוגינליות כי הפעם עשו לי את הבדיקה רק באופן בטני. ראו אותם די ברור אבל יצא קצת הפרש לעומת הבדיקה האחרונה שהיתה יומיים קודם , אבל בקטנה. העיקר שהם מתפתחים יפה.עם כל זה שהם קפצו, דווקא בזוית הלא נכונה, לקח לרופא קצת זמן להצליח לתפוס את אזור השקיפות , וזכינו לעוד כמה דקות של התמוגגות מהם.

השקיפות יצאה ממש טובה, כמו אצל יובל, 1.6 , והסיכון המשוקלל שלי הוא  1:3400   אז אני ממש רגועה.

עכשיו צריך לחכות לסקירה המוקדמת, יש לי לקראת סוף החודש. רציתי לעשות אותה באופן פרטי, אבל לא הצלחתי למצוא תור במחיר שפוי. אני מקוה שבקופה לא יאכזבו . את המורחבת נעשה בפרטי בכל אופן , יש לנו החזר מהביטוח אבל עדיין, זה מבאס לעשות ברגיל כי היחס שונה לחלוטין. מצד שני אנחנו במצב של הצטמצמות כרגע אז עדיף להמתין.

בכל יום שעובר אני מרגישה אותם קצת יותר, יש שעות ששניהם חוטפים קריז ומתחילים להפוך לי את הבטן . אחד מהם בצד ימין למטה והשני בצד שמאל למעלה. די קל להבחין בתנועות שלהם וכמו שראינו באולטראסאונד השמאלי קצת יותר מופרע.. אני גם מרגישה אותו בד”כ יותר. אבל הם מהממים..

אני אומרת הם כי יותר קל לי להתייחס אליהם כאל “תאומים” מלשון זכר. לא רוצה לפתח יותר מדי ציפיות לבנות ובסוף להתאכזב.

הצלחתי להבחין שלשניהם יש רגליים ארוכות, מזכירים קצת את המבנה של יובל, שגם היה כמוהם (בדומה לאבא שלו שהוא גבוה ורזה..).

יש עוד חצי שנה עד שנגיע לגשר.

מתישהו בינואר זה יקרה.

בינתיים אני ממשיכה לעבוד, להנות מההריון עד כמה שאפשר (טפו טפו הבחילות מתחילות להיות יותר שפויות למרות שאני עדיין בלי יותר מדי תיאבון) ובינתיים אני מצליחה לחזור להיות קצת יותר עירנית בערבים ומצליחה אפילו לעבוד קצת או סתם לשבת על המחשב, משהו שהיה בלתי אפשרי ב3 חודשים האחרונים. אבל אני שומרת על אופטימיות עם ההריון הזה. משהו פנימי אומר לי שיהיה בסדר ושאני יולדת את שני הילדים האלה.[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]