ביחד או לחוד- האם לשכן אחים ביחד או בנפרד?

ההורות מביאה אתה הרבה לבטים ודילמות חינוכיות. אחת השאלות שמעסיקות הורים רבים, היא האם כדאי לשכן אחים בחדר משותף, או בחדרי שינה נפרדים. לכל אופציה יש כמובן יתרונות וחסרונות, ואין תשובה אחת שנכונה לכל המשפחות. עם זאת, מומלץ להקדיש מחשבה לנושא לפני שמגיעים להחלטה.

יתרונות וחסרונות

כאשר ילדים חולקים חדר יחד, מוביל הדבר לקרבה גדולה ביניהם. עם כל היופי שבדבר, קרבה זו יכולה להביא גם לא מעט אתגרים, ביום ובלילה. נתחיל מהיום: הורים שבחרו לשכן את הילדים בחדר משותף מספרים על מריבות רבות בין הילדים. זאת בהחלט התמודדות, אך לא חייבים להיבהל מכך. במהלך חיינו אנחנו צומחים ומתפתחים מהתמודדות עם קונפליקטים ואתגרים. לחלוק חדר זה בהחלט שיעור חשוב בשיתוף. הילדים לומדים לחלוק מרחב משותף, להתחשב ברגשות ובצרכים אחד של השני. בהיותנו יצורים חברתיים מטבענו, הלינה המשותפת היא הזדמנות לרכוש מיומנויות חברתיות אשר ישמשו את הילדים בהמשך דרכם. הימנעות מיצירת קונפליקטים היא קלה יותר לטווח הקצר, אך לא בהכרח תשרת אותם מכוון שהם לא ילמדו כיצד להתמודד אתם. פתרונות אפשריים לחדר משותף הם: חלוקה טריטוריאלית אם החדר גדול דיו או מיטת קומותיים לילדים  – פתרון שמהווה פיתיון נפלא בדרך כלל לאח גדול לקלוט אליו את אחיו הפעוט. כאשר הילדים גדלים בחדרים נפרדים, יכולה להיווצר הפרדה וריחוק בין הילדים. מצד שני, לינה בחדרים נפרדים היא שיעור בפרטיות. הילד מקבל מרחב משלו בו הוא זוכה לעצמאות יחסית.

ומה לגבי הלילה? בגילאים קטנים, כאשר ילדים עדיין נוהגים להתעורר בבכי במהלך הלילה, החסרון הבולט של לחלוק חדר שינה הוא שכאשר ילד אחד בוכה הוא מעיר גם את אחיו. זה עלול להוות קושי גם עבור ההורים, ויש לקחת בחשבון שיקול כזה כאשר מחליטים על הסדרי השינה בבית. מצד שני, כאשר ילד מתעורר בלילה והוא נמצא בחדר חשוך לבד, זאת יכולה להיות חוויה מפחידה. אפשר לומר שגם ההתמודדות עם הפחד היא חשובה ותומכת בהתפתחות של הילד, אך תלוי באיזה גיל.

באיזה גיל מומלץ מה?

ישנם גישות שונות לגידול ילדים, ובכל זאת: כאשר תינוק נולד, הסדר השינה שהכי יתמוך בהתפתחות שלו מכל הבחינות, הוא שינה במיטה משותפת עם האימא או עם שני ההורים. בחודשים הראשונים, התינוק זקוק להימצא בקרבה פיזית מתמדת עם הדמות המטפלת. הוא זקוק לשמוע את פעימות ליבה, ולינוק כאשר הוא מתעורר בבכי. להתעורר בחדר ריק משלו ולהתמודד עם הפחד, לא תתמוך בהתפתחות הרגשית שלו בשלב זה. עד מתי מומלץ להמשיך את הלינה המשותפת עם האימא? לפי עקרון הרצף, עד אשר הילד עוזב מרצונו את המיטה המשפחתית ובוחר בעצמאות. לילדים שונים יש קצב שונה משלהם, אך בגדול זה יכול לקרות בין גיל שנתיים-שלוש לגיל חמש-שש. כמובן שלא לכל ההורים זה מתאים להמשיך בהסדר זה עד גיל מאוחר, אך המינימום הוא השנה-שנתיים הראשונות.

בסביבות גיל שנתיים-שלוש, הילד כבר מעוניין בעצמאות ויכול לעבור לחדר משלו או עם אחים אחרים. זהו גיל שבו לרוב כבר פחות מתעוררים בבכי בלילה, כך שההפרעה לשאר האחים תהייה סבירה. מגיל זה, ובשנים שיבואו בהמשך, זהו שלב שהילד מעוניין במשחק ואינטראקציה עם ילדים אחרים והוא יכול ללמוד ולהפיק תועלת מלחלוק אתם חדר משותף. ילדים קטנים יכולים ללמוד הרבה מהאחים הגדולים, והאחים הגדולים יכולים לקבל אחראיות לדאוג לאח הקטן.

אם יש לכם כמה חדרים בבית, ניתן לחלק אותם לחדר שינה וחדר משחק. מכוון שמדובר בשתי אנרגיות שונות, הפרדה בין מרחב השינה והמשחק יכולה להועיל לשינה רגועה יותר ללא הסחות דעת.

השלב הבא הוא גיל ההתבגרות. זה יכול להתחיל בסביבות גיל 11-12, אך כיום זה אפילו מוקדם יותר. בגיל ההתבגרות, לרוב מתעורר צורך בפרטיות. אם יש לכם מספיק חדרים בבית, מומלץ לענות על צורך זה ולאפשר לילד שינה בחדר משלו. בעיקר כאשר מדובר באח ואחות, זהו גיל שמתאים לתת להם חדרים נפרדים.

כמו בכל החלטה אחרת בהורות, חשוב שתקשיבו לקול הפנימי שלכם, ולא רק לעצות שבאות מבחוץ.