הדחקות של גמילת לילה מחיתולים לתאומות

הדחקות של גמילת לילה מחיתולים לתאומות

מכירים את זה שאתם עוברים מהלך כלשהו עם הילד הראשון ובטוחים שזה יהיה ככה גם עם הילד השני או לפחות הרבה יותר קל (כי זה ילד שני) ?

זה בערך מה שקרה לי עם נושא גמילת הלילה.

בכלל , כל נושא הגמילה שהוא רק לכאורה “עוד שלב בדרך” תופס אצל מרבית ההורים חלק מאוד משמעותי מבחינה רגשית ונפשית. עם התאומות שלי הייתי ממש בחרדות קשות של איך עושים את זה עם שני ילדים כי עם אחד זה היה סרט. ועוד בנות! שזה הרבה יותר מורכב מאשר אצל בנים שפשוט מפשילים מכנסיים ועושים מה שעושים בעמידה.

כשיובל, הגדול שלי היה בן שנתיים וחודשיים, הוא התחיל לגלות מודעות לכל נושא הצרכים. אז קראתי מאמרים וספרים והתייעצתי וקנינו סיר וניסינו להושיב על מושב וזה לא עבד.

גם בגיל שנתיים וארבעה חודשים היה שלב דומה שבו הוא הראה נכונות לשבת בסיר . בסופו של דבר אחרי שבועיים של פספוסים בלי הפסקה התייאשתי.

בוקר אחד בגיל שנתיים ו-7 חודשים הילד קם בבוקר וסרב ללבוש חיתול. אני התעקשתי ושלחתי אותו לגן עם חיתול. כשהוא חזר הביתה הורדנו לו אותו לבקשתו וככה במשך כמה ימים הוא היה עם תחתונים אחה”צ, ובגן עם חיתול.
ביום שישי הוא ביקש ללכת לגן בלי חיתול. זרמתי איתו תוך כדי שאני מתנצלת בפני הצוות (כי הילד רחוק מלהיות גמול ופספס כל השבוע). אספתי אותו בצהרים ואמרו לי שהילד לא פספס בכלל. חיכיתי לפספוס והוא לא הגיע. מאז אותו הרגע הילד פשוט נגמל!

אמא שלי הציעה לגמול אותו ישר גם בלילה, הייתי סקפטית אבל שלחתי אותו לישון בלי חיתול. היו לנו אולי 3 -4 פספוסים באותו החודש בלילות. מאז הילד גמול גם ביום וגם בלילה.

התאומות – תהליך הגמילה

אז הבנות, כמו בנות וכמו ילד שני, כבר הראו נכונות לגמילה בסביבות גיל שנה ועשרה חודשים.
קנינו להן סירים ומדבקות ושמנו להן תחתונים ואפילו השקעתי וקניתי פולאפס אבל כמו עם יובל הן עדיין לא היו מוכנות לגמרי ולא היה לנו אפילו מקרה אחד של הצלחה יזומה במתן צרכים (למרות שהן הודיעו בשניה שסיימו לעשות צרכים בחיתול ודרשו שנחליף להן באותו הרגע אחרת הפכו את הבית בצרחות).

מדי פעם ניסינו לקחת אותן לסיר והן לא כל כך זרמו איתו למרות המדבקות שקניתי להן כדי שידביקו. השארתי אותן פעמים רבות בקיץ עם תחתונים בבית עם הסיר לידן וזה לא זרם.

ערב אחד בגיל שנתיים וארבעה חודשים נוגה סרבה ללבוש חיתול לפני השינה. אחרי רבע שעה של ניסיונות שכנוע מצידי התייאשתי. פירגנתי לה לישון בלי חיתול ולעצמי להכניס מכונה של מצעים בבוקר.

להפתעתי העצומה היא התעוררה בסביבות 3 לפנות בוקר וביקשה פיפי. עשתה וחזרה לישון, קמה יבשה וסרבה ללבוש חיתול לגן.

מיה קלטה את העניין וגם היא הודיעה שהיא לא מוכנה ללבוש חיתול ושהיא רוצה תחתונים של גדולים. (במקביל חפרנו להן את ה- DVD  “בלי חיתולים” של חני נחמיאס שעושה שטיפת מוח מצוינת בנושא הגמילה).

בלית ברירה כי שתיהן עקשניות כמו אמא שלהן שלחתי אותן לגן בלי חיתול והתנצלתי בפני הצוות ואמרתי להם שהם מוזמנים לשים להן חיתול אם יצליחו. לשמחתי הצוות זרם עם העניין ופירגן להן.

אספתי אותן אחה”צ וסיפרו לי שלנוגה היה פספוס אחד של פיפי בקטנה ושמיה בכלל לא פספסה. עד אותו היום הן מעולם לא עשו צרכים בצורה יזומה!!!

אז זרמתי איתן. כמו יובל גם הן פתאום תפסו אחריות על כל נושא הצרכים שלהן, רק שגיליתי דבר אחד חשוב – הן הרגישו הרבה יותר בטוח משום מה בשירותים ולא בסיר. יובל פחד מהשירותים עד גיל 3 בערך, להן זה הרגיש טבעי.

קנינו להן ישבנון לאסלה והן עפו עליו. היו יושבות בתורות , הולכות לבד ועושות כשצריך.

בגיל שנתיים וארבעה חודשים הן היו גמולות לגמרי ביום.

גמילת לילה.

גם עם הבנות התחלנו את הגמילה יחד עם הלילות ישר על ההתחלה וציפיתי שיזרום בקלות אבל פה זה לא עבד אותו הדבר.
יצאו להן 3-5 פספוסים בשבוע בלילה ובשלב מסוים כבר לא עמדתי בכביסות אז החלטתי להחזיר אותן לחיתולים בלילה.

לפעמים הן מסרבות ואז באמת לא בורח להן. היום הן כמעט בנות 3, אבל לרוב מתעוררות עם חיתול מלא בפיפי.

אני יודעת שבאיזשהו מקום יש לי פה הרגל שאני חייבת להרפות ממנו. שמשהו בי לא סומך עליהן וזה באמת לא בסדר אבל עם התקופה העמוסה שאני עוברת אני איכשהו מפרגנת לעצמי להמשיך  עוד קצת עם הנוחות הזו שלי של להשכיב אותן לישון עם חיתול בלילה ולא לאפשר להן לקחת אחריות על הצרכים שלהן בלילה עד כמה שהן יכולות.

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

וכן, זה ברור לי שבאיזשהו מקום אני מעכבת אותן ואת תהליך הגמילה שלהן ושזה עוד הרגל מגונה שאני חייבת להפטר ממנו, גם בשבילן.
הן כמעט בנות 3 ואני פשוט דוחה את הקץ.

ואם כבר אנחנו מדברים על הרגלים מגונים – מה עם ההרגל הזה של לקנות מותגים?

רבים מאיתנו מושפעים מהפרסומות והמיתוג של מוצרים רבים במיוחד כשמדובר בילד ראשון ובמיוחד כשאנחנו הורים טריים ולא תמיד זוכרים לקנות בצורה נבונה וחכמה ולהשוות מוצרים ומחירים. יש איזושהי אמונה שטבועה בנו עמוק ש”מה שזול עולה ביוקר” או האמונה של “מוצר איכותי הוא יקר יותר” שאלו שתי אמונות שאולי היו רלוונטיות עד לפני כמה שנים בכל מה שקשור למוצרי תינוקות, אבל עם המצב של היום אפשר כבר לוותר עליהן.

למשל רשת שופרסל מציעה מגוון עצום של מוצרים מטעם מותג הבית שלה, שהם מוצרים של מגוון מותגים מובילים, במיתוג של שופרסל, ובמחירים הרבה יותר זולים באופן משמעותי. פעמים רבות אני קונה מוצריך של מותג הבית שהם ממש אותו הדבר, אותו יצרן, אותו מפעל רק מיתוג אחר ועשרות אחוזים פחות, במיוחד בתחום המזון ועכשיו הם נכנסו גם לשוק החיתולים.

אני מודה שעם יובל, הגדול שלי, השתמשתי בחיתולים של אחד המותגים המובילים והיקרים כי הם היו הכי טובים באותה התקופה (עבורי).
עם הבנות כמובן שהמשכתי איתם כי סוס מנצח לא מחליפים גם אם יש אלטרנטיבות קצת יותר זולות אבל לא ממש עניין אותי אפילו לבדוק.
לפני כמה חודשים פנו אלי לבדוק מספר סוגי חיתולים, אז עשיתי מעין מבחן חיתולים משל עצמי  שכלל התנסות במשך שבועיים עם כל חיתול על שתי הבנות שהן אלופות במילוי של חיתולים בלילה היות והן שותות בקבוק של תה או שוקו לפני השינה (עוד הרגל מגונה).

יצא שיכלתי לתת חוות דעת מהתנסות אישית שלי על החיתולים ובמקביל באמת להתנסות בצורה כנה בחיתולים נוספים מעבר לאלו שהייתי מורגלת עד אותו היום והופתעתי לגלות שיש אלטרנטיבות במחיר אטרקטיבי ונמוך יותר שהן לא פחות מוצלחות מהאופציה היקרה יותר שבה הורגלתי להשתמש. אחת המסקנות הכי חזקות מהמבחן הזה היתה שאילו הייתי מוכנה לנסות לפני כן את החיתולים של המותגים שעולים פחות, הייתי יכולה לחסוך מאות שקלים בשנתיים וחצי שקדמו למבחן בתור הורה ל-2 תינוקות.

לפני 7 שנים בתקופה שבה התחלתי את ההורות שלי, המותגים היקרים היו באמת הכי טובים מבחינת איכות ומבחינת ספיגה, אבל היום כל החברות די יישרו  קו מבחינת הסטנדרטים ומשתדלות לייצר חיתולים ברמה ואיכות גבוהות יותר.

לנו, ההורים שחיים בעידן של היום, יש מציאות כלכלית לא פשוטה בכלל. אז אם אפשר לחסוך בחודש עוד כמה עשרות שקלים, במיוחד כשאתם הורים לתאומים, למה לא לחסוך ולצרוך בצורה נכונה יותר?

אחד היתרונות של מותגים גדולים כמו שופרסל הוא כח הקניה העצום שמאפשר להם להוזיל מחירים ולייצר מוצר איכותי במחיר תחרותי ושובר שוק בעוד אנחנו, ההורים, וגם חשבון הבנק שלנו, נהנים מהתחרות.

אבל לנסות משהו חדש?

הפחד הזה של לנסות משהו חדש טבוע בנו ממש עמוק מחשש לאכזבה.

ההמלצה האישית שלי בכל מה שקשור לתינוקות בפרט , היא תנסו ותתנסו גם במותגים נוספים ולא רק במותג שאליו הורגלתם כי חילקו אותו בבית החולים כשילדתם או כי חברה המליצה לכם.
במיוחד במה שקשור לחיתולים – הרבה פעמים זה עניין של מבנה של גוף הילד שבגללו חיתול אחד עשוי לספוג טוב יותר מאחר או להיות יותר נוח.

[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

משיחות שקיימתי במהלך השנים עם חברות שגם הן אמהות לתינוקות ופעוטות, כל אחת מאיתנו המליצה על משהו שונה והיום בילד שני שלישי אנחנו הרבה יותר פתוחות להתנסות במוצרים חדשים.

יחד עם זאת, במיוחד בשנה האחרונה אני יודעת שהשוק מחולק בין המותגים השונים בצורה הרבה יותר שווה מאחר והורים רבים מתחילים להבין שאפשר לקבל את אותו המוצר ולשלם פחות.

אז פשוט תנסו דברים חדשים!
במקרה הכי גרוע, לא תהיו מרוצים. במקרה הטוב – תהיו מאוד מרוצים ותחסכו עוד כמה עשרות שקלים בחודש ומאות שקלים בשנה  (עוד חולצה בחודש, עוד חופשה פעם בשנה).

 [/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]