הישרדות – גרסת אוגוסט

לא להאמין. עשיתי זאת. הגעתי ל27 לאוגוסט. עוד שנה מתחילה ויובל, שרק אתמול היה תינוק קטנטן ומתוק, עולה לגן חובה!!

מה שאומר ששנה הבאה הוא בכיתה א’, איך זה קרה??

הזמן כנראה חולף מהר מדי.

אתמול התחלנו שנה חדשה, יובל התחיל גן חובה, גן חדש, גננת חדשה אבל לשמחתי והקלתי מרבית החברים שלו המשיכו יחד איתו מהגן הקודם כך שנחסכה ממני הרבה התעסקות עם קליטה מחדש לגן.

זה התחיל בבוקר עם “אמא אני חולה, אבא אני צריך אקמול, יש לי חום ותעשו לי גם אינהלציה” תוך כדי שהוא מתאמץ להשתעל בכוח ואני כמעט נפלתי בפח שלו. ואחרי שבעלי התחיל לצחוק עלי התעשתתי ואמרתי לו שיאסוף את עצמו מהר לגן כדי שאספיק להיות איתו קצת. הגענו והוא נצמד אלי וסרב לשתף פעולה גם כשראה את החברים שלו שהוא מאוד אוהב. עשיתי איתו סיבוב בגן, עברנו בין הפינות השונות, לאט לאט הוא נפתח. בשלב מסוים הצעתי לו להזמין חבר או חברה אחר הצהריים והוא פנה לאחת החברות שלו והזמין אותה וחזר אלי בהתלהבות ומשם כבר היה קל יותר.

כנראה שקשה לו עם שינויים.. בן של אבא שלו..

אבל השתדלתי לא לעשות מזה אישיו ולא ליפול לדרמות שלו.

הוא היה אמור להיות בצהרון השנה שאצלנו זה בעקרון עד 5 אבל לפני כמה ימים אחרי שיחה עם אחת האמהות פתאום לא הבנתי למה רשמתי אותו לצהרון?

זה עוד 1000 ש”ח על שעתיים בערך של “בייביסיטר” שבהן הוא סתם משחק עם חברים בגן, גם ככה הייתי מביאה לו אוכל כל פעם כי הוא מאוד בררן וחוץ משניצל ועוף לא ממש מוכן לאכול משהו ובאופן כללי מסוגל לחיות יום שלם על אויר. מיה ונוגה מתחילות מעון בשבוע הבא ואני מניחה שאאסוף אותן בשגרה (אחרי החודש הראשון של ההתאקלמות) בסביבות 3 וחצי-4 למרות שהגן עד 5 אבל גם ככה אצטרך להכין לו אוכל ולאסוף אותו כדי שיסע איתי להביא אותן כי הגן שלהן בראשון, מרחק של 10 דקות נסיעה אז יותר הגיוני שהוא יבוא איתי אם אני כבר נוסעת ואח”כ נמשיך משם לחברים או לאמא שלי או סתם להסתובב. כי עם 3 ילדים בבית אפשר להתחרפן..

אז גם לאור זה שבכל זאת את ה-1000 ש”ח האלה בחודש אפשר לחסוך לטובת דברים אחרים וממש לא חסרות לנו הוצאות עם 3 ילדים, החלטנו לוותר על הצהרון השנה. ויש גם את היתרון הגדול בזה שהוא כבר כמעט בן 5, עצמאי, והוא יכול לשבת ולהעסיק את עצמו בבית במשך שעה וחצי וככה אני אוכל לקבל זמן איכות של 1 על 1 איתו לפני שהבנות מגיעות מהגן והטירוף מתחיל. עם כל זה שהוא היפר, הוא מאוד נרגע מאז שהבנות נולדו והתבגר והוא יכול גם ללכת לחברים לפעמים.

אז נכון שיש את החופשות הגדולות בראש השנה ובפסח, אבל נתמודד עם חברים, סבתות ותכלס אחרי חודש שלם עם 3 ילדים בבית, ילד אחד קטן עלי.. נתמודד.

נוגה ומיה כבר בנות 7 חודשים וחצי. למה הישרדות? כי החיים שלי בתקופה האחרונה הפכו לסוג של “לשרוד את היום” עם מרדפים אחרי הבנות בבית, עם לאסוף ולסדר אחרי הילדים, לנסות לארגן את המטבח ואולי להצליח לתלות כביסה או להכניס מכונה וצריך גם להכין אוכל ותוך כדי לעבוד. טירוף. באמת שאין לי מושג איך אני עושה את זה אבל החיים הפכו למרוץ. ואחרי שהילדים הולכים לישון אני יושבת לעבוד עד 2-3 לפנות בוקר כי יש לי מלא דברים לעשות ותוכניות להתפתח ולגדול ופרוייקטים חדשים ומלהיבים אז איכשהו אני מנסה לג’נגל עם הכל ואתמול פשוט קרסתי.

חום, נזלת, גרון, עייפות ותשישות ומהבוקר לא יצאתי מהמיטה. אמא שלי עזרה לי בבוקר, חמותי בצהריים ובעלי חזר מוקדם יותר והיום בעלי נשאר בבית ואני נשארתי במיטה כל הבוקר ונחתי.

קמתי ב1 בצהריים עם אנרגיות מחודשות, מילאתי את המצברים.

הגוף התחיל להתאושש ולהבהיר לי שלא מוצאת חן בעיניו ההתעללות הזו שאני מעבירה אותו עם 3-4 שעות שינה ביממה..

אז ביום ראשון הבנות נכנסות לגן, ומשם יהיה קצת יותר  שפוי.

הן התחילו לזחול על 6, נוגה כבר נעמדת על דברים, הן מטיילות בכל הבית וצריך להיות עם 20 עיניים עליהן כי כמו שאמרתי נוגה נעמדת על דברים, וגם על מיה שלא ממש נהנית מזה..

היא נעמדת ואז לא יודעת מה לעשות עם עצמה ונופלת או מחליקה כי היא מזיעה בכפות רגליים וגם כשמזיזים אותה, תוך שניה היא זוחלת ומוצאת משהו חדש לעמוד עליו. לא משעמם, כבר אמרתי?

אבל עדיין, הן מתוקות לגמרי, כבר אומרות אמא ואבא, מיה אומרת אור , לדעתי מיה גם קוראת ליובל בצורה מסוימת ואני מטורפת עליהן!

ההתפתחות שלהן מדהימה ואני בטוחה שנוגה לפחות ממש תסתדר בגן, הילדה הזו לא רואה ממטר כשהיא רוצה משהו ושתיהן יודעות להשיג תשומת לב כשהן רוצות אז אני מאמינה שהן יסתדרו.

אני מחכה כבר בקוצר רוח לבקרים האלה של השקט לבד עם עצמי בבית , לעבוד ולהיות מרוכזת בעבודה בלי הפרעות.

אפילו לשבת ולכתוב פוסט לא היה לי זמן אבל תודה לאל, אוגוסט אוטוטו מאחורינו. ואז יגיע ספטמבר עם הכאב ראש של החגים, אבל גם עם זה נתמודד..

שנת לימודים פוריה לכולם!