לקראת הפלה. פוסט פרידה

זהו. זה נגמר.

ההריון השני שלי הסתיים.

אני מקבלת את זה בהשלמה.

היה לי שבוע טעון ביותר מבחינה רגשית, בכיתי הרבה, התאבלתי, שחררתי והתכוננתי נפשית לגרוע מכל.

אני חייבת להודות שאחרי שאתמול הסתכלתי על הגוף שלי במראה הייתי די בטוחה שהכל בסדר והכל תקין ואני לגמרי בהריון ושהיום תחכה לי הפתעה נעימה ומהבהבת אצל הרופא, אבל היום האולטראסאונד לא הותיר מקום לספק, יש לי שק הריון ריק. ראינו שרידים של משהו שהתחיל להתפתח והפסיק בשלב מוקדם וכנראה שזה לא היה צריך להיות.

אני מאמינה שמה שקורה קורה לטובה ושכל דבר מגיע בזמן הנכון שלו ושאם זה קרה זה כי משהו שם לא התפתח כמו שצריך ואין צורך להיות עצובה.

שאלתי את הרופא אם יש סיכוי כלשהו לאופטימיות בשבוע כזה ואם יש טעם להמתין עוד כמה ימים, הוא אמר שאני כבר בשבוע 8 (אני יודעת במדויק את מועד הביוץ הודאי) ושמשהו היה צריך להיות.

הוא אמר שחבל לבזבז זמן ונתן לי מרשם לכדורי ציטוטק ואמר שיש להם סיכויי הצלחה גבוהים ושמקסימום תמיד אפשר לעשות גרידה.

כמובן שהתעצבתי, מלראות את השק הריון הריק הזה והמבט החמור של הרופא שאמר שאין מה לעשות וזה לא מתפתח. הוא אפילו אמר אני מצטער , בקול מאוד כנה, והערכתי את זה מאוד.

ברור לי שאליו אני חוזרת בתחילת ההריון הבא.

יצאתי מהמרפאה, הלכתי לרכב, הרשיתי לעצמי לפרוק קצת ולשחרר.

התקשרתי לחבר טוב שהוא מסאז’יסט.

הוא שמע בקול שלי שקשה לי וכשהתקשרתי אליו לספר לו שלא הצלחנו לראות דופק ושזהו.

הוא מיד אמר לי שאני מגיעה אליו לטיפול של עיסוי ורפלקסולוגיה כדי לגרום לגוף להפיל באופן טבעי וגם לזרז ולהשלים את הפעולה של הכדורים במידה ואקח אותם.

הייתי די שבורה ומבחינתי כל דבר שימנע ממני לשבת בבית, לבכות ולרחם על עצמי, התאים.יחד עם זאת אני שמחה שבכיתי כל השבוע, היה לי זמן לעכל את הדברים כך שלא הופתעתי במיוחד לראות את השק הריק.

הגעתי אליו , הוא עשה לי מסאז פשוט מדהים שגרם לגוף שלי לפרוק את כל המתח שהייתי שרויה בו, נרגעתי, יצאתי משם אחרי שעה וחצי חדשה לגמרי ומלאת אופטימיות בידיעה שאני הולכת לשחרר את ההריון והעובר הזה שכנראה הזמן שלו לא הגיע , ואני מרגישה עכשיו ממש טוב מבחינת המצב רוח.

מחר אני מתכוונת לקנות את הכדורי ציטוטק שקיבלתי במרשם, הרופא שלי הורה לי לקחת 4 ולבוא אליו לביקורת. החלטתי שעדיף לגמור מזה אחת ולתמיד, חבל לי על הזמן, ויש לי ככה גם את הסופשבוע בשביל לנוח ולהתאושש לקראת שבוע הבא בשאיפה שעד יום שני- שלישי כבר אהיה אחרי הכל. בגלל הקלקסן קופרמינץ אמר שכדאי שאחכה למחר כדי שהדם לא יהיה דליל מדי. דווקא התחלתי להתרגל לזריקות המעצבנות האלה, אבל אני בטוחה שבמהרה אחזור להזריק אותן. יש לי סטוק לחודש..

כרגע אני מרגישה את הרחם שלי עובדת, מרגישה קצת התכווצויות, מקבלת אותן באהבה. יודעת שזה לטובה.

מתכוונת להתחיל למדוד חום ולבדוק ביוץ בכמה אמצעים כולל מחשבון ביוץ, מיקרוסקופ ביוץ, מקלוני ביוץ ולתפוס שוב את הביוץ ולמלא את הרחם שלי בחזרה.

האמת, אני שמחה שבכיתי כל השבוע, אני מרגישה עכשיו סוג של הקלה, הידיעה הזו שזהו, זה נגמר, ושאני יכולה להמשיך עכשיו הלאה, גם רגשית.

נכון, זה לא הכי כיף בעולם וזה אפילו קצת הרבה עצוב אבל אני בסדר יחסית.

הוא הזכיר לי שבשבוע הבא יש לי אירוע של הריוניות, שלא יהיה לי קשה ושאני צריכה להיות מוכנה נפשית לזה שיהיו סביבי הרבה נשים בהריון.

הודעתי לו חד משמעית שאני ממש לא מאלה שלא מסוגלות לראות נשים בהריון או להתמרמר ולכעוס על כל העולם כי לי זה לא הצליח, להיפך, אני מלאת אופטימיות ואין לי ספק שנקלט מהר ובחזרה ואני עם הרבה חשיבה חיובית.

הבטתי על עצמי מקודם במראה, אמנם שבוע 8 אבל יש בטן הריונית לגמרי. גם היום הייתי בפגישה ומישהי אמרה לי שאני לגמרי נראית בהריון. מוזר לי לחשוב שעד יום ראשון הבטן שלי תהיה כבר שטוחה ואחזור לעצמי. אקפל את מכנסי ההריון ואחזיר אותם למדף למעלה.

מוזר לחשוב שיום אחד אני בהריון וטכנית אני עדיין בהריון ופתאום מחר אני לא אהיה. זהו, זה נגמר.

צריך להתרגל למצב חדש

דווקא התחלתי לאהוב את הבטן הגדולה הזו ואת הגוף שלי שהתעגל, אני אוהבת להיות בהריון עם כל התסבוך שבזה ועם כל הקושי, זו תחושה מדהימה להרגיש את הרחם שלך, להרגיש את מקום ההשתרשות ולדעת שמתפתחים שם חיים ואח”כ להרגיש עובר בבטן שלך שזז, זה הדבר הכי כיף בעולם!

בכל אופן, תודה לכל החברות שלי שתמכו, אל תדאגו , אל תרחמו עלי, אני באמת בסדר, מרגישה טוב ומרגישה הקלה עצומה שחוסר הודאות הזה סוף סוף נעלם.

מבטיחה לעדכן גם בהריון הבא, לשתף ולחוות יחד איתכם.

אז תודה לכל מי שהיה שם בשבילי ותמך, אני מאוד מעריכה את זה.

בינתיים אני שומרת על אופטימיות.