התחושה היא כי התקופה הנוכחית עצרה זמנית את החיים, ויחד עם זאת, ישנם תהליכים שממשיכים ולא ניתן לעצור. אחד מהתהליכים הללו, למזלנו, הוא הריון ולידה – תהליכים המלווים בתקוות וחששות גם בימים רגילים, והיום גם כוללים מידה רבה של בלבול ביחס למה ניתן, מותר או רצוי לעשות, איך עוקבים ונבדקים ואיך תראה הלידה?
יש מעט מאד מידע מבוסס על השפעת הקורונה על עוברים ונשים בהריון. מהמידע הקיים המסקנות הנוכחיות הן כי קורונה אינה עוברת מאם הריונית לעובר ואינה גורמת, ככל הנראה, למומים בעובר אך היא עלולה לגרום לשינויים בקצב הלב. יש עדויות מסוימות לעלייה בכמות ההפלות בשליש הראשון וללידה מוקדמת לקראת סוף ההריון – אם כי חלק מהלידות המוקדמות הן פונקציה של החלטה רפואית. תינוקות וילודים יכולים לחלות בקורונה אולם מרבית הראיות מצביעות על כך שהמחלה בקרב ילודים ותינוקות היא קלה.
לצערנו, מכורח התקופה, כיום טיפולי פוריות חדשים אינם מתחילים, טיפולים שכבר נמצאים בתהליך יכולים להימשך – בהחלטת הרופא המטפל ובלבד שבני הזוג אינם נמצאים בבידוד ואינם חולים או מגלים תסמיני מחלה. ההמלצה כיום היא להימנע מהחזרת עוברים לרחם בשל החשש ליולדת ולצוות המטפל. אחד החששות שנמצאים בלב ההחלטה היא העובדה כי הידבקות בקורונה עלולה לסכן את ההריון, במיוחד בתחילתו. סיבה נוספת סובבת סביב הניסיון להפחית עומס על מערכת הבריאות. טיפולי הפוריות היחידים שאינם נבחנים מחדש בתקופה זו הם טיפולי שימור פוריות לחולי סרטן לפני טיפול אונקולוגי.
ההמלצה כיום היא להמשיך ולבצע את המעקב והבדיקות החיוניות במהלך ההריון כפי שנעשה לפני הקורונה, כל זאת בהתייעצות עם הגורם הרפואי המטפל. רצוי לאחד בדיקות ככל הניתן (למשל לאחד בדיקת שקיפות עורפית עם סקירת מערכות נרחבת – בדיקה המבוצעת בשבועות 11-13) או לותר על בדיקות שאינן הכרחיות – כגון בדיקת דם עבור הסקר הביוכימי הראשון במידה ומתוכננת בדיקת סיסי שלייה / דיקור מי שפיר או NIPT. רצוי שלא לותר על סקירת מערכות מאוחרת. במידה ויש תנועתיות עובר טובה, אין הכרח בבדיקות ניטור עוברי שוטף עד לשבוע ה-40 אך אלו הכרחיות לאחר מועד הלידה המשוער.
ניתן להמיר חלק מהביקורים השוטפים אצל הרופא בביקורים וירטואליים – לשיקול דעת היולדת וכמו כן לבצע חלק מהבדיקות בבית באופן עצמאי כגון מדידת לחץ דם ובדיקות שתן. יש להגיע למרפאות ללא מלווה, להצטייד במסכה ולהקפיד על היגיינה. נשים בהריון החולות בקורונה או נמצאות בבידוד עקב חשיפה לחולה קורונה יאושפזו במחלקות ייעודיות בבתי החולים.
לידה בזמן הקורונה
בתי החולים פתחו מחלקות הריון ולידה המיועדות לחולות קורונה וכאלו בעלות תסמיני מחלה. ישנם בתי חולים המחזיקים נשים בהריון ובעלות תסמינים בבידוד עד לקבלת התשובות ואז מתקבלת ההחלטה היכן יאושפזו במחלקה הרגילה או במחלקת יולדות לחולות קורונה.
בלידה ולביקורים מורשה מלווה בודד וקבוע – זה יכול להיות בן או בת הזוג, או דולה או אחר ובלבד שהם אינם בבידוד ואינם חולים או מגלים תסמיני מחלה. לפני הלידה יש לעטות מסיכות. בזמן הלידה עצמה היולדת יכולה להיות בלי מסיכה. משך האשפוז הוא 36 שעות לאחר לידה רגילה ו-48 שעות לאחר לידה קיסרית, במידה ואין סיבוכים. במחלקת חולות הקורונה, הצוות הרפואי יהיה ממוגן ומספר הנוכחים בחדר הלידה יצומצם.
קורונה אינה עוברת דרך חלב אם אולם היא עלולה לעבור בעת ההנקה. יש להקפיד על היגיינה ולשטוף ידיים לפני מגע עם הילוד או האכלתו (מבקבוק או בהנקה), ולהקפיד על עיקור הבקבוקים. הדבר נכון גם לחולות וגם אלו שאינן חולות בקורונה. ההמלצה בסין היא שחולות קורונה יבודדו לאחר הלידה מהילודים, אולם בארץ ההמלצה לחולות קורונה שילדו היא להאכיל את הילוד מבקבוקים, בחלב אם שנשאב.
לסיכום, למרות הכל, נשים בהריון אינן חשופות יותר או פגיעות יותר מקורונה מאשר יתר האוכלוסייה והמחלה אינה מועברת לעובר. עם זאת, יש להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה ועל הרופא המלווה להפעיל שיקול דעת ביחס לבדיקות הנדרשות, איחודן ומקום ביצוען. נשים בלידה מופרדות מנשים יולדות חולות, מבודדות או בעלות תסמינים, ולכולן מומלץ להצטייד באמצעי מיגון ולמעט במלווים.