השפעת משחקי מחשב , המחשב והטכנולוגיה על ילדים ובני נוער / קרן יטיב

2

קרן יטיב,יועצת משפחתית בכירה מטעם בית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים על השפעת משחקי מחשב על ילדים

האינטרנט הפך, עבור ילדים ובני נוער רבים, למרכיב חשוב מאד בחיי היום יום שלהם. הם משתמשים בו לפעילויות רבות כגון קניות, השגת מידע, דיונים עם משתמשי אינטרנט אחרים בתוך פורומים שונים ובשיחות בצ’טים השונים. נראה כי אין היבט בחיים שהאינטרנט לא נוגע בו. עבורם, המרחב הווירטואלי של הרשת מספק חיי רגש סוערים מאוד, והם חווים בו חוויות רגשיות אותנטיות ובעוצמה גבוהה מאוד. השימוש בדואר אלקטרוני, תוכנות מסרים מיידיים (I.M. ) וטלפון סלולרי, שכיח ותכוף מאוד ומהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של המתבגרים.

 בני הנוער נהנים מהשימוש במחשב ובטכנולוגיה בכמה היבטים ובהם: הטכנולוגיה מבטלת את החסמים התקשורתיים שיוצרת השפה ומאפשרת תקשורת זורמת ומובנת בקרב בני הנוער, היא מבטלת את בעיית המרחק ומאפשרת שימוש בה לשמירה על קשרים עם חברים שגרים קרוב ורחוק, הטכנולוגיה מאפשרת הגדלת מאגר חברים (וירטואלים)  גם לבני נוער שמתקשים ביצירת קשרים פנים מול פנים ועוד.

 אולם בואו נעצור רגע ונבדוק האם יש ממש בטענה על כך שהשימוש במחשב ובטכנולוגיה פוגע בבני הנוער בכמה בחינות:  בריאותי, קוגנטיבי ותקשורתי

השימוש במחשב ובטכנולוגיה והבריאות שלכם

ע”פ האנתרופולוג תמיר ליאון, החוקר את תרבות בני הנוער בישראל,, “ההתמכרות למשחקי מחשב קשה בדיוק כמו לסמים, אולי יותר, והגמילה קשה מאד. הורה שמחרים לילדו את המחשב לשבוע מגלה בבנו סימני קריז של נרקומן. משחק המחשב עושה משהו שגם סם לא עושה – הוא משתלט עליך בזמן שאתה לא משחק בו. ילדים בעולם מדווחים שבזמן מבחן בבית הספר צפים ועולים להם קטעים מהמשחק. בארה”ב התפרסם מקרה של ילדה שהדמות הווירטואלית שלה נאנסה ע”י דמות ווירטואלית אחת במשחק D&D. הילדה פיתחה את כל סממני הפוסט-טראומה שאופייניים לאונס”.

ישנה טענה כי שימוש מופרז במחשב או צפייה מרובה בטלוויזיה יגרמו לבעיות עיניים ולצורך בהרכבת משקפיים. ע”פ מחקרים שנעשו בתחום מדובר במיתוס שהופרך . בעיות ראיה נרכשות ונובעת בעיקר משינויים פיזיולוגיים. עם זאת, מאחר והתמונה על מסך המחשב מורכבת מאלפי נקודות זעירות, הדבר מקשה על העין לתפוס תמונה שלמה ומאלץ אותה לעשות פוקוס על התמונות בכל פעם מחדש. מופיעים כאבי עיניים הכוללים: יובש בעיניים, ראייה מטושטשת, עייפות העין, תחושת ‘שריפה’ בעין, רגישות לאור וכאבי ראש.

הקלדה ממושכת ושימוש לא נכון בכפות הידיים בזמן ההקלדה עלולים להביא לדלקת גידים. דלקת גידים היא תגובה דלקתית טבעית של הגוף למאמץ יתר של גיד אחד או יותר. כשהגידים באצבעות הידיים נמצאים בתנועה מונוטונית אחת, כגון בזמן הקלדה, החיכוך המכני שלהם על העצם מביא לתגובת הדלקת. שימוש לא נכון בכפות הידיים בזמן הקלדה עלול לגרום גם להתנפחות הגידים בתעלת שורש כף היד גורמת ללחץ על העצב האמצעי, וכתוצאה מכך לכאבים עזים. בעבודה מול מחשב מתבצעות כ-10,000 הקשות בשעה, פעולה מונוטונית ללא הפסקה של שורש כף היד והאצבעות, שעלולה לגרום לנזקי מתיחה מצטברים ברקמות העצבים.

ישיבה ממושכת על כיסא מול המחשב מפעילה לחץ על השרירים המחוברים לחוליות עמוד השדרה. בנוסף, רוב האנשים נוהגים לשבת כשהחלק העליון של הגב מוטה מעט קדימה והכתפיים שמוטות, מה שברוב המקרים גורם לכאבי גב וצוואר.

הוכח גם קשר חד משמעי בין השמנה וסכרת לבין צריכת טלוויזיה ומחשב

 

 

השימוש במחשב וטכנולוגיה והפרעות הקשב שלכם

מחקרים נעשו במטרה לבדוק האם יש קשר בין חשיפה למשחקי מחשב לבין התפתחות הפרעות קשב וריכוז. חוקרים מארה”ב ביצעו מחקר רוחב מקיף בקרב ילדים ומתבגרים. החוקרים ראיינו 1,323 ילדים על הרגלי צפייה בטלוויזיה ומשחקי המחשב ולאחר מכן עקבו אחרי הילדים במשך 13 חודשים. בתקופת זמן זו ראיינו את מורי הילדים ואת הוריהם, ומילאו שאלונים לגילוי הפרעות קשב וריכוז ובעיות לימוד. מסקנת המחקר הייתה כי צפייה מרובה בטלוויזיה והשתתפות במשחקי מחשב גורמים לעלייה בשכיחות הפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה בילדים ומבוגרים צעירים. הסיבה המוצעת לכך היא, שבתכניות הטלוויזיה ילדים מתרגלים לגירויים קצרים, כאשר מוקד העניין והעלילה משתנה במהירות. על רקע זה ילדים אינם מפתחים את יכולת הריכוז לאורך זמן. כיום ילדים ונוער מבלים זמן רב מול משחקי מחשב שהם בעלי אופי “תזזיתי” לפחות כמו תוכניות הטלוויזיה.

חוקרת המוח הבריטית הידועה, הברונית סוזן גרינפילד אומרת, שהמוח משתנה כל הזמן, אך הוא רגיש מאד לסביבתו, ובהחלט ייתכן כי הוא מושפע משימוש מתמשך במחשבים. ילד קטן היושב לבדו במשך שעות מול מסך, לוחץ על כפתורים ומקבל תגובות במהירות, מתרגל ומרגיל את מוחו לקבלת תגובות מהירות. גרינפילד אומרת שבהחלט יתכן שילדים כאלו, “שלא הוקראו להם סיפורים, ושאין להם ניסיון בריכוז לאורך זמן”, מתקשים להתמודד עם “הקצב הנינוח” של חיי בית הספר.

השימוש במחשב וטכנולוגיה וחיי החברה שלכם

על פי אחת הטענות, שעות של צפייה במסך המחשב תוך כדי משחק או עבודה באינטרנט גורמות למוח להפריש חומר כימי דמוי אדרנלין הנקרא דופאמין, אשר גורם להתרוממות רוח לזמן קצר אבל לאחר מכן מותיר את הגולש מדוכא. עוד גילה המחקר ששימוש מופרז באינטרנט יוצר בעיות חברתיות ומשפחתיות. הטכנולוגיה של העשורים האחרונים הביאה עמה התמכרויות סבילות, כגון צפייה כפייתית בטלוויזיה; והתמכרויות פעילות, כגון התמכרות למשחקי מחשב ווידיאו. התמכרות טכנולוגית חדשה יחסית היא ההתמכרות לאינטרנט. האנתרופולוג תמיר ליאון טוען, שההתמכרות הכי קשה של בני הנוער היא לא לסמים או לאלכוהול, אלא דווקא לשלושה מסכים: טלוויזיה, מחשב ופלאפון. מחקרים מראים בצורה חד משמעית כי שימוש אינטנסיבי במחשב או בטלוויזיה פוגעים באיכות חייו של הנער ובייחוד בתפקודו החברתי. נער, שמבלה שעות רבות בצפייה בטלוויזיה או במשחקי מחשב – גם אם אלו נעשים בחברת חברים – הוא פאסיבי. הוא מפסיד זמן משחק או תקשורת עם נערים בגילו, ואלו חשובים להתפתחותו. מיומנויות חברתיות מתפתחות בעיקר במצבים חברתיים שהם דינאמים ומוחשיים (להבדיל ממצבים וירטואלים). במצבים אלו, למשל, יש לנער הזדמנות להתמודד עם מצבי קונפליקט, לגלות יכולת אמפטית, או לפתח דפוסי מנהיגות . כל אלו נמנעים ממנו בעודו ישוב על הכיסא ומפתח יחסים עם הטכנולוגיה. נערים המשתמשים באינטרנט הראו ירידה בקשרים חברתיים ועלייה בתחושות של בדידות ודיכאון וזה בגלל שהם מבלים רוב הזמן מול המחשב במקום שהזמן הזה בעבר הוקדש לחברים.

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה מטעם ביה”ס ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים
http://www.keren-yativ.com/

 לעמוד הפייסבוק
טלפון :  0502010707

 


Response (3)
  1. בוב יולי 11, 2012

    יש בכתבה הזאת המון אי דיוקים וחצאי אמת –
    * ” הטכנולוגיה מבטלת את החסמים התקשורתיים שיוצרת השפה” – כי במחשב ובאינטרנט אין שפה (דיבור, קריאה כתיבה)?
    * “מאפשרת הגדלת מאגר חברים (וירטואלים)” – אנחנו ב-1999? חברות וירטואלית הופכת בהרבה מקרים לחברות פנים אל פנים (ולרוב היא תחזוק של קשרים קודמים)
    * ” עם זאת, מאחר והתמונה על מסך המחשב מורכבת מאלפי נקודות זעירות, הדבר מקשה על העין לתפוס תמונה שלמה ” – העין האנושים לא תופסת תמונה שלמה אלא מרצדת על פני טווח הראייה, המוח הוא זה שיוצר את התמונה המורכבת בראש שלנו. הדבר הזה נכון במחשב ובמרחב הפיזי.
    “הילדה פיתחה את כל סממני הפוסט-טראומה שאופייניים לאונס” – לא מצאתי את המחקר, כן מצאתי דיון על כך בפורום שבו לא הזכירו שום מחקר. יכול להיות שאני טועה כאן והאמת שאני לא אופתע אם התפתחה אצל הילדה פוסט טראומה. לא מדובר פה על התמכרות אלא על פגיעה אמיתית (בדומה להטרדה מינית דרך הטלפון שהינה מציאותית לחלוטין)
    * “להפריש חומר כימי דמוי אדרנלין הנקרא דופאמין” – דופאמין לא דומה לאנדרנלין, התפקידים שלו אחרים והוא מופרש כמעט על ידי כל גירוי שיוצר חיזוק חיובי, כמו למשל אכילת תפוח בזמן רעב.
    * “מחקרים מראים בצורה חד משמעית כי שימוש אינטנסיבי במחשב או בטלוויזיה פוגעים באיכות חייו של הנער ובייחוד בתפקודו החברתי.” – איזה מחקרים?
    * ” גם אם אלו נעשים בחברת חברים – הוא פאסיבי.. כל אלו נמנעים ממנו בעודו ישוב על הכיסא ומפתח יחסים עם הטכנולוגיה.” – טיעון חסר כל פשר, בבית הספר הנוער לא פאסיבי?

    סיכום –
    אפשר לראות את הביקורת הזאת התקטננות אבל זה פשוט מצער לראות פוסט כזה שפשוט מלא בסיסמאות להפחדה של הורים. אם רוצים לערוך דיון אמיתי כדאי להתחיל אותו מהבנה של המצב ונתונים אמיתיים.
    כמה זמן אנחנו מבלים מול המחשב בהקלדה (“אבל זה בעבודה.. וכדי לקרוא על חינוך הילדים”), שיחה בטלפון (“אבל אנחנו לא סתם מקשקשים אלא מדברים על עסקים..”) ובהייה בטלווזיה?

    1. אמא יולי 12, 2012

      שלום רב,
      תודה רבה על הצגת זוית נוספת לנושא.

  2. חמוד ינואר 6, 2013

    איך אפשר להגדיר את המילה “תזיזתי” באופן שונה?

Leave a comment
Your email address will not be published. Required fields are marked *