וייפאקס, דיכאון אחרי לידה ותופעות לוואי – כל מה ש(אולי) שכחו לספר לכם

יש דברים שאני נתקלת בהם כאמא, כאשה, כבלוגרית, ואני מרגישה ממש סוג של חובה מוסרית לעדכן את הציבור לגביהם.

כבר כמה חודשים שאני לוקחת כדורים נגד דיכאון – סרנדה , שזה סטייל לוסטרל, פשוט עוד סוג על אותו בסיס. הדיכאון שלי החל קצת אחרי הלידה של התאומות  עם כל המעמסה והלחץ הנפשי והצורך לתפקד על אוטומט כי יש כל כך הרבה לעשות וכל כך מעט עזרה ואין שום דרך שפויה אחרת חוץ מלשים את עצמך בצד ולתפקד ולתקתק את הדברים.

את הדיכאון אחרי לידה שלי גיליתי כשהבנות היו בנות חצי שנה בערך ובוקר אחד אחרי תקופה של הרבה תסכולים וחוסר חשק לכלום, התנתקות מהעולם החיצון, מרמור, ועוד שלל תופעות שהוציאו אותי ממעגל החיים, אספתי את עצמי בשארית כוחותיי האחרונים והגעתי לפסיכיאטר שלי לייעוץ.

הוא תהה למה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע , טוב נו, הוא לא הופתע יותר מדי כי זה ידוע שלאנשים עם ADHD- הפרעת קשב וריכוז יש נטייה לדחיינות של הדברים החשובים באמת.  הוא כן התפלא איך עם כל העומס שיש לי אני מצליחה לתפקד ולנהל בית.

אז מפה לשם הוא העלה אותי על כדורים שדי מהר עשו לי טוב בנפש, ייצבו אותי וחזרתי לעצמי. ואז הגיע חודש יולי. חופש גדול. עם ילד אחד שהיה אמור להיות בקייטנה אבל החליט אחרי שבוע שזה לא מתאים לו למרות שהלכנו על קייטנה ממש כיפית עם חברים שלו. הוא החליט להיות דבק בבית. אז פירגנו לו.

בנוסף לזה, תוסיפו מעבר דירה והרבה ריצות ופירפורים וניסיון לעשות שמיניות באויר ולהמשיך לנהל את העסק כרגיל כנגד כל הסיכויים ובנוסף לזה להיות יחד עם בעלי בבית כל יום, כל היום כי עכשיו הוא עצמאי כמוני, ואז באוגוסט שבוע שהבנות בחופש ואחריו מעבר דירה כשבמשך שבוע לא ממש הצלחתי להתקרב למחשב וכל הדברים שרצים לי בראש על העבודה והמון תסכולים אז הרי לכם פיצוצים וחגיגות בבית. ואז אם זה לא מספיק, הגיעו החגים. כי הרבה זמן הילדים לא היו בחופש.. ובתוך כל זה המציאות מכתיבה אחרת, זה הזמן של העסק לגדול ולתפוס תאוצה ולרוץ אחרי הזנב של עצמי מכל הבחינות. ואז פשוט הרמתי ידיים. הרגשתי שזה יותר מדי בשבילי. ואם זה לא מספיק אז גילינו שהלופוס שלי (LUPUS) שזה מחלה אוטואימונית החליט להעלות מדרגה ולעשות קצת בלגנים בצורת דלקת פרקים ודיכאון עמוק (שבדיעבד התברר לי שזה מה שקרה כל פעם שהיה בהתפרצות בנוסף לכל היתר). בקיצור, הכל קשור בהכל ולפני חודש כשהרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר להתמודד עם הכל אספתי את עצמי לפסיכיאטר שלי והוא הציע שננסה להחליף את הכדורי סרנדה שלקחתי עד היום במשהו יותר חזק – וייפאקס או אפקסור , שאמורים לאזן אותי בצורה מהירה יותר וגם לאזן את ההפרעת קשב שלי כך שאוכל לצרוך פחות ריטלין. יחד עם זאת  יש לי יותר מדי שליטה עצמית וגם בדיכאון הכי קשה אני עדיין מתפקדת ודואגת לילדים לפני הכל אבל הרגשתי שאני זקוקה למשהו אחר.

אז התחלתי. ממש תוך כמה ימים כבר הרגשתי שינוי לטובה במצב הרוח, התעוררתי, רציתי לצאת, חזרתי להפגש עם חברות, ארגנתי מפגשים חברתיים, גם התיאבון שלי פתאום חזר, הבנתי שלא אכלתי כלום ימים שלמים, הרגשתי שהשליטה חזרה לי לידיים. שהדיכאון כבר לא מנהל אותי, ובקיצור זה די הרים אותי.

אחרי 3 שבועות שבהן ממש מצאתי את עצמי מחדש, שמתי לב שממש התנפחתי. זה לא שאכלתי כמויות גדולות מדי והבנות שיהיו בריאות מתזזות אותי בלי הפסקה, אבל די שייכתי את זה לנפיחות לקראת מחזור. ואז קיבלתי מחזור, ואחריו נשארתי נפוחה (כשבד”כ הבטן שלי משתטחת שניה אחרי). אמא שלי באה אלי איזה יום ואמרה לי שממש השמנתי (כאילו שלא שמתי לב) ואמרתי לה שאני מודעת לזה ושאין לי מושג מה הסיבה, היא שאלה אם זה אולי הכדורים שהתחלתי לקחת , אמרתי לה שתכלס יש מצב כי עד לפני חודש שמרתי על משקל מאוזן ועוד אחרי שירדתי ממש יפה.

עשיתי אחד ועוד אחד, וידאתי שאכן לא שיניתי את התפריט בצורה משמעותית והנחתי שהגיוני שהדיכאון יחלוף והתיאבון יחזור, אבל לא מקובלת עלי ההתנפחות הזו! ממש עליתי מידה!

החלטתי להפסיק למחרת גם כי די התייצבתי – בסך הכל אני במודעות מאוד גבוהה וברגע שאני שוקעת אני רואה את זה ואני גם עושה המון תהליכים אישיים עם תטא הילינג והקורס תדר חדש שאני לומדת כך שהרגשתי שאני מוכנה לשחרר את התלות שלי בכדורים ובדיכאון ולבחור בחיים מתוך שמחה וחיוביות.

במהלך השבועיים האחרונים (עוד לפני שהפסקתי עם התרופה), התחילו להיות לי כל מיני זרמים בגוף, ממש כמו שוק חשמלי, ברמה מציקה שכבר ממש גרמה לי לנמלולים בכל הגוף במהלך היום ושום דבר לא הועיל – לא עיסוי, לא מקלחת, לא ספורט , כלום. שייכתי את זה לדלקת הפרקים שיש לי, גם הפרקים שלי נורא נחלשו בתקופה האחרונה והתחלתי להרגיש חולשה.

לפני כמה ימים יצאתי בערב לאירוע, כל הערב היו לי תחושות מאוד לא נעימות עם הזרמים הללו, וכל הזמן הייתי חייבת לשבת ולהמרח על איזה כסא או ספה. חזרתי הביתה כשכל הדרך אני מנקרת מעייפות  – עוד תופעה שככה פתאום תקפה אותי לאחרונה בצורה מאוד חריגה, כבר הייתי בטוחה שאני בהריון בשל העובדה שבאמצע היום קרסתי לשינה עמוקה בלי יכולת להחזיק את עצמי. עשיתי מקלחת חמה, התיישבתי באמבטיה כי היתה לי חולשה נוראית בגוף. כשרציתי לצאת היה לי נורא קשה לקום. קראתי לבעלי שיעזור לי , פתאום איבדתי שליטה על הידיים והרגליים, הרגשתי שהן כבדות ושאני מנסה לתת פקודה למוח שהן יזוזו והן לא זזות.

זה היה אחד הרגעים היותר מפחידים שהיו לי, המוח שלי רץ לכל מיני כיוונים הזויים ולא ממש נעימים והחרדות התחילו לצוף. מה נסגר עם זה שאני לא מצליחה להזיז את עצמי?? הצלחתי להסתובב ולבדוק עם הפלאפון בגוגל מה זה אומר החולשה הזו והזרמים ביד, די מהר הגעתי לתופעות לוואי לכדורים פסיכיאטריים ואז נזכרתי שלפני חודש התחלתי עם הוייפאקס, אז בדקתי על התרופה בשילוב של תופעות לוואי ודי מהר התגלתה לי הזוועה ושהכדורים הללו עשו לי הרבה יותר רע מטוב.

מסתבר שכל תופעות הלוואי הקשות של הכדור החליטו להגיע דווקא אלי. היום אחרי שיחה עם חברה מסתבר שגם לה הוא עשה בדיוק אותו הדבר.

אבל זה שהפסקתי אותו ככה בפתאומיות גרם להחרפת תופעות הלוואי.

קודם כל נרגעתי בשל העובדה שאלו תופעות לוואי ושהן אמורות לעבור ממש בקרוב. היום, 4 ימים אחרי, המצב הרבה יותר טוב. די חזרתי לעצמי, לפני שבוע וחצי הפסקתי עם הכדור הארור.

אז לטובת אלו מכם שאולי יתקלו בתופעות הלוואי הללו, ויאתרו את הפוסט בגוגל, אז הנה מה שהדבר הזה עשה לי לגוף :

• עייפות – נוראית. נורא קשה להתעורר בבוקר ובאמצע היום וגם בערב מצאתי את עצמי קורסת כשהעיניים פשוט נעצמות בלי יכולת שליטה על הגוף. כתוצאה מזה לא יצאתי מהבית.

• כאבי פרקים נוראיים – כאבים בעיקר בשרירים ובעיקר בבוקר, איכשהו הדלקת פרקים שלי החמירה כנראה בגלל התרופות. הרופא המליץ לי לקחת איבופן וזה אכן עוזר מאוד לכאבים.

• טשטוש בראייה – הגעתי למצב שפתאום העיניים יוצאות לי מפוקוס, ושפתאום הכל נראה מטושטש.

• תיאבון מאוד גדול – כל היום הייתי רעבה מסביב לשעון. דחף עז לפחמימות, אולי בגלל העייפות הנוראית.

• כאבי ראש ומיגרנות – בתכיפות הרבה יותר גבוהה מהרגיל, כמה פעמים בשבוע.  הפכתי לכדור שינה בחודש האחרון

• נפיחות בגוף – הגוף מאוד התנפח מבחינת נוזלים, ממש באופן מיידי, ברגע שהפסקתי את הכדור חזרתי לעצמי.

• בעיות ריכוז קשות – אמנם אני סובלת מADHD, אבל הגעתי למצב שבו היה לי מאוד קשה לעבוד, המוח שלי התפזר לאלפי חלקיקים בלי יכולת ליצור מחשבה אחת רציפה ויציבה, וגם כשלקחתי ריטלין ואפילו קונצרטה, זה לא עזר. הרגשתי שנהיתה לי ביצה מקושקשת מהמוח. כשאת מנהלת עסק ונדרשת לעמוד בהתחייבויות זה מאוד מתסכל.

• מתן שתן בתכיפות גבוהה – לא יודעת למה זה קשור ואיך, אבל זו גם תופעה שהיתה לי , כל רבע שעה רצתי לשירותים , הרבה הרבה יותר מהרגיל.

• קפיצות בלחץ דם – הלחץ דם שלי פתאום עשה קפיצות ועליות. מאחר והיתה לי רעלת בהריון של התאומות עם עליות חריגות בלחץ דם, אני יודעת איך זה מרגיש. ממש הרגשתי כשהתעצבנתי שהלחץ דם שלי משתולל והייתי צריכה להרגע ולהתאזן. זה היה מכניס אותי נורא לסטרס.

• זרמים בידיים וברגליים – זה התחיל פחות או יותר כשהתחלתי עם הכדורים הללו, אבל הלך והחריף ככל שהזמן חלף. זה כמו נמלולים כאלה, כמו זרם חשמלי עדין שרץ לך בגפיים וזו תחושה ממש מעצבנת.

• חולשה ורפיון שרירים – היו מצבים שפתאום הרגשתי כמו סמרטוט, שאני לא מסוגלת לקום מהספה, חולשה איומה. בקושי יצאתי מהבית בחודש האחרון.

וזהו בינתיים, אבל ממה שקראתי ברשת ובתופעות לוואי של הכדור, זה לגמרי זה.

הפסיכיאטר שלי אמר שהכדור ימריץ אותי ובפועל הוא עשה לי ההיפך. מה שכן, הוא עזר לי לצאת מהדיכאון ועכשיו אני לוקחת את זה לטיפולים אנרגטיים שאני הולכת לעשות, עם תטא הילינג. כבר זיהיתי את שורש הבעיה ולמה זה בא ואני מרגישה שזה ממש מתנקה מהמערכת.

לסיכום, אם נתנו לכם וייפאקס והגעתם לכתבה הזו, תשקלו שוב.