אני חייבת להודות שיש יתרונות בלהיות גרושה.
פתאום החיים מקבלים פרופורציה אחרת. במיוחד בחופש הגדול. אם בעבר הייתי נאבקת כמעט לבדי רוב הזמן עם 3 ילדים בזמן שהוא בעבודה , עכשיו אני מבלה עם הילדים חצי מהזמן.
והאמת, למרות הגירושין והכל , ככל שחולף הזמן זה רק הולך ונהיה יותר קל. הילדים גדלים, הם יותר בוגרים, מגלים אחריות, יותר קל איתם. הם יותר מבינים. גם כשמגיע השלב הזה שבו אני מתחילה עם המיגרנה מהעייפות והלחץ והסטרס ואומרת להם שאמא עם ראש כואב, אז הם מתחשבים פתאום.
אז נכון, הבית 90 אחוז מהזמן בבלגן, למעט הזמן שבו הם לא נמצאים.
יש תמיד ערימה של כביסה.
את הערימה בכיור אני מנסה למנוע ומקפידה מדי יום לסדר ולארגן ולהכניס הכל למדיח.
לטיאטוא ושאיבת הרצפה דואג הרובוט ונשאר לי רק להעביר סמרטוט פעמיים שלוש בשבוע, ככה בקטנה, בימים בהם הם לא נמצאים כדי להחזיר לעצמי תחושה של בית.
אני מסתכלת אחורה ללפני שנתיים וזה היה פשוט סיוט. לגדל אותם לבד, לא רק בחופש . אבל עכשיו די אימצנו לנו סוג של שיגרה בימי החופש.
החלטתי השנה שאני מוותרת מראש על כל האטרקציות ומקומות הבילוי בחופש למעט בריכה והלונדע שנלך כנראה בעוד יומיים, כי אין לי כח וסבלנות לחום ולתורים. גם על סרט ויתרתי השנה כי היו לנו שתי הקרנות בקאנטרי בשעות הערב בדשא, והיות ויולי אוגוסט זה לא חודשים טובים לעסקים, מעדיפה להצטמצם.
אז פעמיים נוספות שמתי להם סרט במחשב וחיברתי לטלויזיה, עשיתי להם חושך,נתתי להם חטיפים ופופקורן והם היו מאושרים לא פחות מאשר היינו הולכים לקניון ושורפים 200 ש”ח על כלום. את השניצלונים והצ’יפס במקדונלדס הכנו לבד בבית. הילדות משחקות אחת עם השניה, הגדול מעסיק את עצמו עם חברים, או במחשב, חייבת להודות שהשנה זה בהחלט נהיה הרבה יותר קל, גם לאור העובדה שאני ואבא שלהם חלקנו 20 ימים בינינו.
אז כשיש לך ככה פתאום יומיים שלושה חופשיים בלי ילדים, זה עושה הרבה שקט ואוורור לנפש.
ואיכשהו, עכשיו כשהקטנות גדלו, פתאום הזמן איתן מרגיש כמו עונג גדול. אני נהנית לצאת איתן, ללכת לקניון, לחנויות, לטייל, הן ממש מגלות את העולם מחדש בכל יציאה מהבית, רואות דברים אחרת וזה הפך להיות ממש מרגש גם עבורי.
אנחנו הולכים הרבה לקאנטרי- המנוי הזה הוא אחד הדברים הכי טובים שיצא לי לעשות – תעשו מנוי בחורף ותוכלו להנות מחוגים כל השנה ומבריכה בסופי שבוע, חגים וקיץ, בעלות מגוחכת למשפחה. אז אנחנו הולכים לפחות פעמיים שלוש בשבוע לקאנטרי. אני מכינה להם בד”כ כריכים ולפעמים מצ’פרת אותם בארטיק בבריכה. אנחנו מעבירים בכיף שעתיים שלוש במים , הילדים מקבלים כל אחד זמן איכות איתי, עלי, מחבקים אותי, נצמדים, מתפנקים.
זה כיף לראות אותם משחקים וצוהלים יחד במים. זה מרגיע אותי ואותם ואחר כך הם חוזרים עייפים הביתה.
[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]
בניגוד להרבה חברים שלי שמאפשרים לילדים לחגוג עד מאוחר, אני מאמינה בשמירה על גבולות גם במהלך החופש ולא לשבור את השגרה.
אז כן, יצא פעמיים שיצאתי איתם עד מאוחר והם סחבו כמו גדולים עד 12 בלילה, אבל בד”כ, ב8 הם במיטות. ולי יש את השקט שלי וזה המתכון לדעתי לחופש שפוי. אני רואה חברים שלי שהלדים הולכים בחופש לישון ב-11 -12 ואני תוהה למה? במיוחד כשמדובר בילדים עד גיל 10. מאמינה בגבולות.
זה הזמן שלי לנוח מהיום, להרגע, לעבוד, להחזיר את הבית למצב נורמלי ולצבור כוחות לעוד יום של חופש.
וכן, זה לא פשוט לפעמים אבל אז הם באים אליך בחיבוק כזה גדול ואומרים לך שאת האמא הכי טובה בעולם ושהם אוהבים אותך ומשהו בלב שלך נמס מבפנים.
אז חופש גדול 2016, ממש נהניתי.
קצת פחות אהבתי את העובדה שאין לי הרבה זמן לעבוד, אבל זה מסוג הדברים שצריך להרפות. אז נקרע תתחת עוד יותר בספטמבר. בסוף נסתדר ויהיה טוב.
בינתיים , מרוצה.
מאוהבת בהם.
בחיים.
רוצה שהחופש יגמר רק בשביל לחזור לשגרה ולעסקים. אחרת – תנו לי לשבת איתם בכיף כל יום כל היום בבית.
[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]
הקטנות מתחילות גן חדש שנמצא ממש קרוב לבית, מרחק של 3 דקות הליכה ברגל, אז זה עוד יותר מרגש השנה. אני בראש שקט מאחר והן תאומות והן שתיים והן מאוד בוגרות עצמאיות ומרוגשות מהעניין. ברור לי שיסתדרו וישמרו האחת על השניה. אחרי שהחליפו כבר 3 גנים שונים עד היום (מגיל שנתיים עד 3 וחצי), אני יודעת שהן יתאקלמו במהירות ובקלות.
בכלל, הן ילדות שמתייחסות לחיים כאל חוויה קסומה. זה כיף לראות את זה ולהתחבר לתדר השמח הזה שלהן.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהילדים שלנו. צריך ללמוד להקשיב להם קצת יותר לפעמים.
[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]
אז ביי חופש גדול, אוטוטו חופשת החגים.
היה כיף. נתראה בשנה הבאה.
[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]