חרדות של הריון . כבר.

הנה זה מתחיל שוב, הלחץ הזה שלי.

קצת מתקשה להחליט אם הוא מוצדק או לא. יש שאומרים שאני “סתם היסטרית” כמו בעלי ויש שמבינות שאני במצב לא פשוט שדורש טיפול כמו חברות שלי עם בעיות קרישיות ובנות מפורום הריון בסיכון שגם כן נמצאות באותו המצב.

יש לי APLA בהריון שזו מעין מחלה שקשורה בבעיות במחזור הדם והיא תוקפת בעיקר בזמן ההריון ועשויה לגרום להיווצרות קרישי דם שעלולים לגרום להפלה או לעיכוב בהתפתחות העובר כמו שהיה לי בהריון הקודם.

עד שילדתי לא עלו על בעיית הקרישיות למרות שחשדו שיש כזו.

אחרי הלידה ערכתי בירור המטולוגי שהראה שיש בעיה שדורשת טיפול במהלך ההריון הבא.

כבר אז ההמטולוגית אמרה לי להתחיל לקחת מזללי דם ולהזריק קלקסן מדי יום עם בטא חיובית.

אתמול הלכתי בערב לרופא שלי. הייתי די אופטימית. הוא מסתכל על תוצאת הבטא הקטנה שלי – 15 ואומר לי “כנראה שזה הריון שלא מתפתח, מתחת ל25 זו בטא שלילית”. וניסה לתת לי את התחזית הכי פסימית שמצא באותו הרגע.

אמרתי לו שגם ההריון הקודם התחיל בדיוק ככה ושאני מרגישה בהריון. הוא אמר לי שלא לשמוח יותר מדי שנתחיל קלקסן אחרי הדופק.

בינתיים שלח אותי להכפלה של בטא לעשות היום שעשיתי אותה בבוקר.

קצת גיגלתי על APLA והריון וראיתי שכשיש את 2 המקרים הללו יחד, צריך להתחיל לקחת ממש בהתחלה מדללי דם.

בנות בפורום הריון בסיכון המליצו לי על פרופ’ קופרמינץ שהוא נחשב למומחה מס’1 בתחום של הריון וסיכון ובעיות קרישיות. אני גם שמעתי עליו המון דברים טובים בפורומים במהלך השנים ושאם הוא אומר משהו הוא יודע..

התקשרתי אליו וקבעו לי תור להיום.

זה כל כך מעצבן שאני לא יכולה לסמוך על הרופא נשים שלי שמלווה אותי כבר שנים, גם בהריון הקודם היו לי איתו כמה “תקלים” כשהוא היה אדיש מדי לבעיות שהיו לי כמו “צירים בשבוע 20? אין דבר כזה, זה מוקדם מדי” או כשהיו לי דימומים הוא ניחם אותי “זה 50-50 שתהיה הפלה ” או כשבאתי בשבוע 25 עם צוואר רחם באורך 25 מ”מ ומחיקה של 40% הוא אמר לי שזה “מצוין!” כשהרופא הפרטי באותו היום הודיע לי רשמית שאני נכנסת למיטה ולא יוצאת ממנה עד להודעה חדשה ושאם זה מחמיר הוא מאשפז אותי להשגחה.

וזה כל כך עצוב שצריך לשלם לרפואה פרטית בשביל לקבל את הטיפול הנורמלי והמתאים למצב.

הרי מחיפוש קצר באינטרנט תוך שניה עלו לי עשרות מקרים של APLA שהרופאים לא לוקחים סיכון ומיד ממליצים לקחת קלקסן ואספירין כדי שלא יווצר מצב של הפלה. ובד”כ הם מתעוררים אחרי שהבחורה הגיעה עם היסטוריה של הפלה אחת או כמה הפלות.

אני בטוחה שאם הייתי באה עם היסטוריה של הפלה הרופא שלי היה פחות אדיש, ונותן לי מרשם למדללים.

זה כל כך מרגיש שבשביל שקט נפשי את צריכה לשלם כסף.

ויש אנשים שלא מצליחים להבין למה אני כל כך היסטרית. אבל אחרי שביליתי את ההריון הקודם בשמירה בשכיבה במיטה משבוע 20, עברתי כל שבועיים בערך התקפת לב כזו או אחרת בגלל צירים, בגלל רעלת, בגלל לחץ דם, בגלל דימומים ועוד שאר ירקות, אני רוצה לעשות הכל כדי למנוע הישנות של מצב כזה שוב בעתיד.

אז היום אני אלך להתייעצות עם פרופ’ קופרמינץ , נראה מה הוא יאמר לאור ההיסטוריה שלי ונתחיל טיפול.

בינתיים מחכה לתוצאות ההכפלה של הבטא.

קמתי הבוקר עם בחילה נוראית וחשק עז להקיא את נשמתי שנרגעו אחרי ששתיתי 2 כוסות מים עם קרח ומיץ לימון.

יחד עם זאת זה נותן לי סוג של בטחון שהנה, אני בהריון, אני מרגישה אותו.

מקוה לקבל הכפלה יפה בצהריים ונראה מה הלאה.