טיפים לגידול תינוקות בשנה הראשונה
ברשומה זו תמצאו טיפים שימושיים לגידול תינוקות בשנה הראשונה , שנאספו מתוך ניסיון של אמהות שונות.
- לתת לילד מוצץ כבר מהיום הראשון, ככה הרבה יותר קל להרגיל אותו ומתוך ניסיון של המון חברות שלי שגם עשו כך זה לא חירב שום הנקה, לא זה, ולא בקבוק..באשר לבקבוק, לנסות בסביבות גיל חודש להרגיל במידה ואת מניקה לבקבוק. אני מכירה תינוקות רבים יונקים שהם סרבני בקבוקים, מה שמגביל מאוד את האם, ויוצר בעיה במיוחד כאשר צריך לחזור לעבוד(כמובן שיש יוצאי דופן ואני מדברת רק מתוך ניסיוני ואין לראות בדברים בגדר המלצה מקצועית).
- להרגיל את התינוק לשגרת יום מסודרת כבר בגיל חודש- חודש וחצי , יש את שגרת EASY של הלוחשת לתינוקות, שכוללת סבב של שינה, פעילות, אוכל ושוב שינה, ככה הילד מקבל ביטחון כי הוא יודע למה לצפות. עד היום אנחנו מקפידים על השגרה הזו .
- להרגיל את התינוק להרדם לבד כמה שיותר מוקדם. תינוקות בגיל חודש- חודשיים מסוגלים ללמוד להרדם לבד, לחישה טפיחה זו שיטה מצוינת שעבדה נהדר אצלי ואצל נשים רבות.
- להשתחרר מרגשות האשמה!!!!! זה שאת אמא לא אומר שנגמרו לך החיים, שאסור לך לצאת לקפה עם חברה, או סתם לסיבוב של שעתיים להתאוורר ולמלא מצברים , גם אם התינוק בן חודש. יש סבתות ובעל..גם אם את לא מסתדרת עם ההנקה או רואה שלא מתאים לך להניק, אל תתמלאי ברגשות אשמה על כך. תעשי מה שנכון לך, זה יהיה הכי טוב בסופו של דבר עבור הילד.
- לזכור שהילד הזה הוא ילד שלך ושל בן זוגך , אין שום סיבה שתעשי את הכל, תני לבן זוג לקחת חלק בהחתלות, בהחלפות, בהאכלה, באמבטיה, זה יחזק את הקשר בינו לבין הילד, וילמד אותו להתנהג עם התינוק כמו שצריך על מנת שהוא יקח חלק פעיל בגידול ובטיפול, ותוכלי לפעמים להשאיר אותו לבד עם הילד.
- סטריליזציה – יש טבליות טהר טף, משתמשים בהם בפגיות בבתי חולים, הן הרבה יותר קלות לשימוש מסטריליזטור, קערת מים, טבליה אחת ל24 שעות, משרים את כל הבקבוקים ל20 דקות, והם מעוקרים.
- להיעזר כמה שיותר במשפחה\ חברים קרובים, בין אם כדי שיארחו לחברה, יעזרו עם אוכל במיוחד אחרי הלידה, או ישמרו על הילד מדי פעם כדי שתוכלי לצאת להתאוורר. זמן איכות עם סבתא זה דבר די טוב.
- לאחר הלידה – לבקש ממי שאפשר שלא יגיע לבית החולים ולומר שאת מעדיפה שיבקרו אותך בבית. את תהיי תשושה ועייפה ותצטרכי לאגור כוחות כדי לטפל בתינוק סביב השעון .
- לא להתקרב לאנשים חולים! וזה כולל לא להגיע למקומות שאתם יודעים שמישהו אפילו סתם מקורר, כולל לא להכניס אנשים כאלה אליכם הביתה, במיוחד בחודשים הראשונים אלא אם כן בא לכם 3-4 לילות ללא שינה.
- יחסי חמות – תהיי חכמה, אל תהיי צודקת! עימותים עם חמותך שמורים לבעלך. קחי נשימה עמוקה כשמשהו לא נראה לך, ואם את מעירה תעירי בעדינות, תני לה להחזיק את הילד ולהנות ממנו, גם בהתחלה, לא יקרה לילד כלום. היא סבתא שלו והיא ציפתה לו , תחשבי תמיד איך היית מרגישה בעוד 20 ומשהו שנים כשלבן שלך יהיה ילד ואשתו לא תתן לך להתקרב אליו.. תמיד אפשר להעיר בטאקט ועדינות, ובמקרים מסוימים פחות בעדינות, אם זה דברים עקרוניים תני לבעלך להעביר את המסר בצורה רגועה, אחרת את עלולה ליצור לעצמך אויבת לשנים רבות.
- כשאת בוחרת עגלה, תקני עגלה ששוקלת פחות מ8 ק”ג,ושיש לה קיפול נוח, קל וקומפקטי, אחרת בגיל חצי שנה תמצאי את עצמך קונה טיולון קל ופשוט כי העגלה שלך מסורבלת וכבדה.
- אל תקחי את דברי האחיות בטיפת חלב כתורה מסיני, יש להן נטיה להיות היסטריות ולהגזים. אני הסתמכתי יותר על הדיעות של אמא שלי ושל עצות מחברות עם ניסיון.
- בסביבות גיל חצי שנה לתת לילד לזחול על הרצפה או על משטח קשיח, שמיכות למיניהן מעכבות להם את הזחילה ומגבילות אותם בתנועה.
- להרגיל את הילד לידיים נוספות , לא לחנוק אותו ולתת לו לעבור בין אנשים , לא לגונן עליו יתר על המידה, זה יגרום לו להיות חברותי ויקל עליו בהמשך כשתצטרכי להשאיר אותו עם אחרים . יש לי חברות שעד היום בגיל שנתיים -שלוש הילד לא מוכן להשאר עם אף אחד אחר חוץ מההורים שלו.
- במידה ואת לא בעד לינה משותפת, לא לתת לילד להכנס למיטה שלכם! מה שיתחיל מכמה לילות כי “יש לו גזים\הוא לא מרגיש טוב\לא היה לי לב לשים אותו במיטה שלו\הוא נרדם טוב יותר” יהפוך מבלי שתשימו לב להרגל קבוע שיהיה מאוד קשה לשבור אותו ככל שיעבור הזמן, ואתם עלולים למצוא את עצמכם במיטה עם ילד בגיל שנתיים וחצי שלוש. במידה ואין לך בעיה עם זה דלגי הלאה..
- לאמבטיה – בטיה. אחת הקניות היותר חכמות שעשינו.
- לסדר את החדר ואת כל הדברים של התינוק לפני הלידה. אחרי הלידה גם ככה הבעל תשוש וטרוד, ולא פעם יוצא לי לראות בחנויות למוצרי תינוקות את האבות הפעורים עם מבט של “אין לי מושג מה אני צריך לעשות עם הרשימה הזו שדחפו לי ליד” ובמקום להיות איתך ועם התינוק האב הטרי צריך לחפש את עצמו.. אני סידרתי הכל בשבוע 30, בשבוע 33 אשפזו אותי עד ללידה בשבוע 36, הכל היה מסודר בבית כשחזרתי הביתה ובעלי היה צמוד אלי וליובלי והייתי רגועה שהכל מסודר כמו שצריך
- בסביבות גיל 5-6 חודשים להתחיל להרגיל את הילד להחזיק בקבוק לבד, לשים לו ידיות ולתת לו להחזיק בעצמו. זה רק יועיל בהמשך.
- כאשר התינוק שלך בהתקפת בכי או קצת מנדנד יותר מהרגיל כי הוא עייף מדי\חולה, קחי נשימה עמוקה, תרגעי, ותזכרי שהדבר הזה שיש לך ביד גדל בתוכך ויצא ממך ואיזה פלא זה שהוא אצלך בידיים.. די מהר את תראי שאת תרגעי, ובאורח קסם גם התינוק שלך. מומלץ לשיר לו בשקט, תינוקות מאוד נרגעים מהקול של אמם.
- גם אם נורא קשה לך ואת בתקופה הראשונית של הגזים או תקופת ההמשך של השיניים, תזכרי שהכל זמני ושזה יחלוף בסופו של דבר, תוך חודש, חודשיים או קצת יותר.
- כמה ימים לפני הלידה לדאוג להכין אוכל בריא ולהקפיא, כאשר את אחרי לידה בבית עם התינוק, אין לך כמעט זמן לבשל , רצוי לדאוג שיהיו מספיק דברים בפריזר שאפשר לזרוק לתנור ותוך 10 דקות יש מזה ארוחה.
- כאשר את הופכת לאמא את מקבלת אינספור עצות וביקורות מהסביבה , תלמדי לסנן, להיות אסרטיבית, ותעשי רק מה שנראה לך הכי נכון. רק את מכירה את הילד שלך, ורק את יודעת מה הוא רוצה. יציאות כגון “כמה הוא אוכל\לא אוכל” או “כמה הוא ישן\לא ישן” או “למה את עושה כך או כך” , צריך להשקיט מייד.
- כל הנשים עוברות קושי כזה או אחר לאחר הלידה. יש שחוות את זה בצורה קשה יותר או קשה פחות. אף אחת לא מושלמת, וזה בסדר גם לטעות לפעמים. גם אם את רואה שזה לא כמו שחשבת וקשה לך, זה בסדר, תקבלי את זה, ותשלימי עם זה ותזכרי שבכל זאת את עושה את הדברים בצורה הכי טובה שאת יכולה ותפרגני לעצמך.
- זמן איכות עם הבעל- זו לא מילה גסה! בתוך השגרה העייפה והעמוסה של חופשת הלידה תמצאי לך זמן איכות עם הבעל, תביאו בייביסיטר, תתלבשי יפה ותתאפרי, צאו לסיבוב בחוף הים או למסעדה רומנטית או אפילו לסרט. חשוב לטפח את הזוגיות גם כשיש עולל קטן שגוזל את כל משאבי הזמן והכח.
- בזמן חופשת הלידה, נכון שזה סבבה לפעמים להשאר בפיג’מה כל היום , ולא להסתרק, אבל רצוי לזכור שאת עדיין אישה, לא להזניח את עצמך, להתלבש, להתארגן על עצמך, כשבעלך חוזר הביתה שיראה שיש לו אישה ולא מישהי עם צל של אישה, עם פיג’מה ובמראה מסמורטט ומוזנח.. אה, ואל תזניחי גם את הקוסמטיקאית שלך !
מספרים על אב צעיר המגיע לביתו של חכם ידוע ושואל אותו באיזה גיל יש להתחיל לחנך את הילד שלו.
“בן כמה הילד?”, שואל החכם. “שנתיים”, עונה האב.
“אם כך, איחרת בשנתיים”, משיב החכם.
נ.ב
מאמר מקסים 🙂
האח הקטן