יום נישואים שני / אמא נגה

היום אבא שלך ואני חוגגים את יום הנישואין השני שלנו! 14/7/13
הלכנו למסעדה כדי לחגוג את המאורע ושאלנו אחד את השני איך היו השנתיים האחרונות של הזוגיות שלנו…
אני אמרתי לו שגיליתי עד כמה שהוא בן זוג חזק ותומך, משענת יציבה ברגעים שבהם אני נשברת והוא אמר לי שהוא לא יודע מה הוא היה עושה בלעדי ואז אמר לי כך: ״נגה, מסתבר שגם אני שרוט כמוך. היום הגיע בחור חדש לעבודה, נשוי טרי וסיפרתי לו שהיום אנחנו נשואים שנתיים והוא התלהב ושאל נו ויש כבר איזה קטן?? וסימן עם היד שלו עד לגובה הברך… לא ידעתי מה להשיב, לא מצאתי את המילים והתמהמהתי כי בזכרון שלי ובתפישה יש לי ילד אבל בחיים אין ואיך אספר לאדם שאינו מכיר אותי שנולד לי ילד שאינו בחיים…
בסוף אמרתי שאין ילדים ואז הוא שאל אם יש בדרך, אז כבר לא הצלחתי להתמודד והעברתי לו נושא״.

אבא לא שוכח
שבוע אחרי שאיבדנו אותך הוא היה אומר לאנשים ששאלו אותו מה קרה לנו, שהעובר ״נפל״! איך תינוק יכול ליפול בחודש תשיעי אני עדיין לא יודעת..
ואז כששאלתי את אבא שלך מה תגיד כשישאלו אותך אנשים אם יש לך ילדים, הוא ענה לי בנחרצות ומבלי להניד עפעף ״מה זאת אומרת?! אין!״ וכל כך התרגזתי, הרי הוא היה בלידה וראה אותך ובכה את נשמתו יחד איתי במשך שבוע שלם ללא הפסקה ואז כלום, כאילו ליבו כבה.
עכשיו כמעט חצי שנה אחרי, האסימונים מתחילים ליפול, משהו מתחיל להתעכל בתהליך החשיבה שלו והוא מבין וגם לו קשה ותינוקות בני גילך עושים לו צביטה בלב והוא מודה בזה…
ואני יקירי, הסיפור שלי הוא אחר לגמרי!
אני מפחדת מתינוקות שהם לא אתה, מאז כל לידה שמתרחשת נראית לי בגדר נס כשהיא מסתיימת בתינוק שנולד חי. הפכתי להיות זאת שמתנתקת מסיטואציות חברתיות מסויימות, שקמה והולכת באמצע שיחה עם חברות בגלל שקשה לי להתמודד עם חגיגות יום הולדת חצי שנה לילדיהם, הצגת תמונות של ילדיהם משחקים ומשתובבים בים או לשמוע תכנונים על קניות רכוש לתינוק שטרם נולד…

אתה לא כאן אבל אתה כל הזמן כאן ועצוב לנו.
ניסינו לחגוג, ניסינו לחייך ולצחוק אבל לא היית שם איתנו במסעדה והרגשנו בחסרונך כמו שרק אמא ואבא יכולים.
סיכמנו שתמיד תהיה חסר לנו בכל שלב בחיים שלנו ושתמיד תהיה בליבנו בכל מאורע, בטוב וברע אבל אני חושבת שהגיע הזמן שלנו לקצת טוב, בעצם למה קצת?! הרבה טוב, רק טוב, לכולנו.

זיו אני אוהבת אותך עד הירח ובחזרה

שלך תמיד,
אמא