גמילה מחיתולים כך תגמלו את ילדכם מחיתולים בפסח הקרוב / לריסה גינת

שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע ואיתו עונת הגמילה מחיתולים. אז הנה לכם מספר טיפים לגמילה רכה, קלה ונעימה מבית חיתולס – גידול ללא חיתול וייעוצי גמילה.

השלב הראשון, אמהות יקרות הוא להבין עד כמה מדובר בתהליך אינטימי ורגיש. ילדינו הם כמו ספוג, כל מה שנשדר להם וכל מה שנראה להם-  את זה הם ילמדו וכך הם ייבנו, דבר שהוא נכון להורות ככלל ולגמילה מחיתולים בפרט.

 מכאן שחשוב באמת לשבת איזו דקה או שתיים ולהחליט בינכם על הגישה ועל השפה שבה תנקטו בתהליך.

תקשורת. מילת המפתח בגמילה מחיתולים (ובכלל אולי גם לחיים מאושרים יותר J). ככל שתקפידו לדבר יותר על התהליך, מה הוא, מאיפה הוא, מה עושים בו כך הילד ילמד עליו יותר וירגיש חלק ממנו.

ככל שתרחיקו אותו מהעניין עצמו כך הילד יקבל רושם מוטעה ויהיה לו קשה יותר להתחבר לתהליך. לדוגמא: מדיניות דלת פתוחה בשירותים כשהילד יכול להציץ ולראות מה אתם עושים בשירותים היא דרך נהדרת ליצור לו את תחילת המודעות לנושא.

מעבר לכך, הדוגמא האישית שלכם תעודד אותו, כי מי כמונו יודעים עד כמה הילדים שלנו רוצים להיות “כמו הגדולים”.

לעומת זאת, יצירת משחק סביב עניין הגמילה יכול ליצור רושם מוטעה שהרי הצורך להתפנות איננו משחק כי אם צורך טבעי לחלוטין, הפיכתו למשחק, יכול להשאיר פתח לרגרסיה בתהליך כאשר המשחק יימאס או ייגמר.

אחריות. חשוב להבין שמדובר קודם כל בגוף של הילד שלכם, זה הגוף שלו וסמכו עליו שהוא יודע את העבודה. כדי לצלוח תהליך גמילה, האחריות חייבת לעבור לידי הילד ולצאת מידכם. קחו נשימה עמוקה.

זה שלו. הוא ילמד.

מה זה אומר בפועל? לא להציק ולשאול כל עשר דקות אם יש לו פיפי ובטוח שלא לעשות השכמות יזומות באמצע הלילה כדי לעשות פיפי. לא רק שהילד לא עובר כך לשלב הבא ולא מקבל אחריות על התהליך, הוא יכול לפתח רגרסיה ותחושה מאוד שלילית לגבי כל הנושא.

מודעות. שימוש בחיתולים חד פעמיים עם כושר הספיגה הכפול והמשולש עושים את עבודתם נפלאה, אולם כשזה מגיע לשימוש יומיומי שנה אחרי שנה (לפעמים גם אחרי שנה ועוד שנה..), תהליך הלמידה של הילד לגבי העובדה שפיפי זה רטוב מתמסמס.

ילד בהגיעו לתהליך גמילה, לא כל כך מבין את פשר הבעיה שהרי פיפי אינו רטוב ולא נעים. אני ארחיב: על פני העור שלנו ישנם קולטנים, תפקידם להעביר מסרים מהסביבה אל המח כדי שההוא יעבד את הנתונים וייתן פקודה לגבי אופן הפעולה. תהליך נידוף של נוזל הינו תהליך שלוקח אנרגיה מסביבתו.

אנחנו בתור יצורים עם דם חם, לא אוהבים שלוקחים מאיתנו אנרגיה. כאשר אנחנו נרטבים, מתחיל תהליך הנידוף של הנוזל (תחושה מעט קרירה) ומיד עם זה מגיעה תחושה של חוסר נעימות. הקולטנים על פני האור שלנו שידרו למח כי נלקחת אנרגיה מגופנו, המח, כדי להפסיק את התהליך משדר תחושת חוסר נעימות.

מכאן שילדים, בהגיעם לתהליך גמילה, אינם חשים בתחושת חוסר הנעימות המלווה מיד לאחר אותו לחץ בשלפוחית, אלא מבחינתם הלחץ משתחרר “והכל בסדר”.

החזרת המודעות לתהליך הטבעי היא הכרחית בתהליך. ישנן מספר דרכים להשיג את אותה המטרה.

ניתן להיעזר בחיתולים רב פעמיים (חיתולי בד), הנוזל אינו נספג, תחושת הרטיבות נשמרת מעט והילד לומד למעשה תהליך של “סיבה ותוצאה” נכון. אני לא ממליצה על הדרך הזו כדרך בלעדית אלא כאמצעי עזר בלבד.

האפשרות הנוספת היא לאפשר לילד להיות כחצי שעה עד שעה ביום בלי חיתול תוך הסבר לכך שכעת הוא נמצא בלי חיתול ואם הוא ירגיש לחץ אז שיגיד. רב הסיכויים שבהתחלה הוא לא יגיד וזה בסדר כי זה חלק מתהליך הלמידה שלו.

תגיבו בצורה עניינית מבלי לעשות מזה עניין. לאחר מספר ימים הוא יתחיל להגיד ואז ניתן להגדיל את משך הזמן שהילד נמצא ללא חיתול.

אז למה לא להוריד ישר וזהו? כי זה יכול ליצור המון לחץ. לא בטוח שהילד מבין מה יוצא ממנו ולמה זה מרגיש ככה או אחרת ולעיתים זה יוצר בהלה ואף דחייה מאוד חזקה מהתהליך.

מכאן שאני בהחלט ממליצה על תהליך הדרגתי ונעים.

בהצלחה וזכרו, זה רק פיפי J

לריסה גינת, בעלת תואר ראשון בכימיה ביולוגיה מהאוניברסיטה העברית, כעת מסיימת את לימודיה לתואר שני בכימיה במכון ויצמן. אם לאביגיל בת ה10 חודשים אותה היא מגדלת ללא חיתולים מגיל חודש. מעבירה קורסים וסדנאות בנושא של גידול תינוקות ללא חיתולים וייעוצי גמילה מהם המבוססים על עקרונות השיטה.