[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]
בלי לשים לב עפה לה עוד שנה בין הידיים שלי. הזמן טס לי כל כך מהר!
רק לפני שנה בדיוק קנינו את הבית שלנו, מה שנראה אז כמו חלום כל כך רחוק..
אני אוהבת בכל סוף שנה לדפדף לשנה אחורה ולראות איפה הייתי ואיפה אני היום, והאמת שכשאני עושה את זה עכשיו, אני חושבת שעברתי את אחת השנים המשמעותיות ביותר בחיי!
הייתי במקום כל כך אחר לפני שנה, שכירה מתוסכלת, גרה אצל ההורים עם הבעל והילד, לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ומהחיים שלי ובערך שם היתה נקודת המפנה שאני חבה הכרת תודה עמוקה ליעל דורון יבין, שהיא מאמנת אישית לנשים, שעזרה לי למצוא את הכלים בתוך עצמי בשביל לצמוח ולקבל את האומץ להיות מי שאני באמת רוצה ויכולה להיות. המעבר לדירה משלנו היה נראה כל כך רחוק ובלתי אפשרי אבל היום אני פשוט נהנית לשבת בבית. אני , שאף פעם לא מצאתי מנוחה בבתים הקודמים שגרנו בהם, נהנית מלשבת בסלון על הספה המהממת שלנו, לעבוד עם הלפטופ או לראות טלויזיה בידיעה שזה שלי. ויש ל שקט ובטחון.
[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]
אני מביטה אחורה ולא מאמינה איפה הייתי ומה עבר עלי בשנה האחרונה וזה כל כך רחוק מאיפה שאני היום!
עברה עלי שנה לא קלה, שדרשה ממני המון אומץ והמון ביצים ללכת עם האמת והחלומות שלי. ללכת עם מה שאני מאמינה בו כשמסביב היו המון קולות של “את לא תצליחי” והמון חששות ושדונים שנאלצתי להלחם בהם כדי להצליח ולהיות מאושרת.
והיום, אני במקום כל כך כל כך אחר!
אני לא חושבת שאי פעם אני אהיה מסוגלת לשוב ולהיות שכירה בתוך מסגרת נוקשה ותובענית.
נשבעת לכם שהחיים שלי זה כמו חלום. (טוב נו, לא כזה ורוד אבל חלום נחמד).
אני קמה בבוקר, בד”כ מיקיצה טבעית של הילד בסביבות 8, הוא בא אלי למיטה, מחבק אותי ומנשק ואומר לי “אמא, אני אוהב אותך!” ואז “אני רוצה בבה ותולי בסלון” (בעברית – אני רוצה דייסה יחד עם חיתול טטרה בסלון וכדאי שזה יהיה עכשיו).
אני מכינה לו דייסה, בינתיים מתארגנת על עצמי, בודקת מיילים בקצרה, מארגנת אותו, מפנה אותו לגן, ויושבת על המחשב לעבוד. בכיף, לבד, בשקט שלי (עד שמתחילים 20 טלפונים).
פעם- פעמיים בשבוע אני מארגנת לי פגישות, בזמן שנוח לי , ואני לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד וטוב לי.
אני חושבת שהשנה הזו שגרנו אצל אמא שלי לימדה אותי לקבל פרופורציה בחיים ולהעריך המון דברים. כמו את זה שיש לי את הפינה שלי והשקט שלי, כמו את זה שאף אחד לא אומר לי מה לעשות (למעט בעלי שמנסה ולא כל כך מצליח לו), אני בוס לעצמי.
הופתעתי לגלות שיש לי משמעת עצמית אדירה, שאני מסוגלת לשבת ולעבוד מהבוקר עד 4 , לתקתק דברים, להביא את הילד, להתרוצץ איתו כל אחר הצהריים וב8 בערב לשבת שוב ולעבוד עד השעות הקטנות של הלילה (השעה עכשיו 1 בלילה).
זה אחרת כשאתה עובד בשביל עצמך ולא בשביל אחרים.
אני בוחרת בפינצטה את השותפים העסקיים שלי ואת הפרוייקטים שאני בוחרת להתעסק איתם.
מעגל החברים שלי בשנה האחרונה התרחב משמעותית, פגשתי אנשים מדהימים ותותחים כל אחד בתחומו, אני לומדת ומפיקה את המיטב מכל אחד ואחד מהקשרים שלי, אני עושה מה שאני אוהבת, נהנית מכל רגע ויש לי סיפוק אדיר.
קורה לפעמים שבפגישות אני מציגה את עצמי , שואלים אותי מה, כמה, איך ולמה, ואני מספרת. אנשים תוהים למה אני בזה ואם בכלל אפשר להרוויח מבלוג, ואני אומרת שכן. והם המומים .
והם חושבים שיש מערכה שלמה מאחורה אבל יש מערכה שלמה אצלי בראש ולפעמים אני עוצרת ומסתכלת על כמה דברים אני עושה במקביל ונפעמת, ומבינה שזה לא מובן מאליו.
אני גאה בעצמי. לראשונה מזה הרבה שנים.
מרגישה שהצלחתי.
נכון שיש לי עוד דרך ארוכה ואני עדיין לא נחה על זרי הדפנה, אבל יצא לי לדבר עם כמה קולגות לאחרונה והגענו למסקנה שמי שמוכן לתת הכל ולהתאבד על המטרה, יצליח בסופו של דבר. הכל עניין של להאמין, של לעשות את הדברים מתוך תשוקה אמיתית ואז אין שום סיבה שלא תצליח.
שלא תבינו לא נכון, זה לא שהכל הלך חלק וזרם על מי מנוחות. היו גם חודשים נטולי הכנסות אבל משהו גרם לי להמשיך ולהאמין שיהיה טוב , פגשתי עוד מישהי מדהימה בשם ניצה יניב שמטפלת בשיטת תטא הילינג שעזרה לי להתגבר על הרבה אמונות מיותרות שהיו לי לגבי כסף , שפע והצלחה ולהשתחרר מדברים שתקעו אותי ופתאום הכל נפתח, ברמה שאי אפשר להסביר במילים, אבל משהו בי נפתח והשתחרר ומאז הפגישה שלי איתה לפני 3 חודשים דברים התחילו לזוז והרבה יותר טוב לי במקום שבו אני נמצאת מכל הבחינות.
האמת שתכננתי עד לגיל 30 להביא עוד ילד. לא הגדרתי לעצמי אם גיל 30 זה אומר עד ההתחלה שלו או עד הסוף שלו , כי אז יש לי שנתיים.אבל זה סתם אני והתחרות הדפוקה שלי עם עצמי… עזבו..
מי מביניכם שעקב אחרי בחודשיים האחרונים היה עד להריון ולהפלה שעברתי שהיו לא קלים. כל כך רציתי הריון ליומולדת 29 וקיבלתי . ממש ביום ההולדת שלי נקלטתי והייתי כל כך מאושרת אבל לצערי זה לא התפתח.
די השלמתי עם זה ואני יודעת שזה קרה כי זה כנראה לא היה צריך להיות. ההפלה הזו לימדה אותי המון, חיברה אותי לעצמי וגרמה לי להוריד קצת הילוך בעבודה ולקחת דברים בפרופורציה הראויה ולהבין שהריון בריא ותקין שמסתיים בידיים מלאות זה לא מובן מאליו.
אבל בסופו של דבר אני מניחה שהכל לטובה.
זה עוד יגיע בזמן הנכון.
לסיכום, אני רוצה להודות , לאנשים המדהימים שפגשתי, להוא למעלה שעוזר לי ומכוון אותי ומפגיש אותי עם אנשים טובים שמראים לי את הדרך, עם אנשים פחות טובים שמעבירים אותי שיעורים שאני צריכה ללמוד מתוך ידיעה ברורה שמכל משבר כזה אני צומחת מחדש. אני מצליחה להוות מקור השראה לנשים רבות וזה עושה לי כל כך טוב הידיעה הזו שבזכותי עוד אישה הגשימה את עצמה או הרגישה טוב לעשות מה שהיא רוצה.
זה מחזק ונותן כוחות.
אני מאחלת לעצמי שהשנה הקרובה תהיה אפילו הרבה יותר טובה. שאני אגיע הרבה יותר רחוק.
לפני שנה עמדתי על 600 רשומות בבלוג, ועל 30,000 כניסות בערך, היום אני נמצאת במצב כפול ואף יותר.
לפני חצי שנה בערך עשינו מייקאובר רציני לאתר ושדרגנו אותו למצב שהוא הגיע אליו היום ובינינו, בשקט, מדגדג לי לעשות את זה שוב, אבל בעלי יתחרפן ממני יום אחד אז בינתיים אני ארגיע את ההיפריות שלי..
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאיש מיוחד, בעלי היקר,
על הכל, על הסבלנות, על זה שנתת לי את ההזדמנות ללכת בעקבות החלומות והגחמות שלי, גם כשנאלצת להלחם בסיבות הרציונליות שלך למה לא לעשות את מה שאני רוצה והאמנת בי ואתה עדיין מאמין, על ה3 חודשים האחרונים שהפכתי למפלצת רווית הורמונים ועדיין סבלת אותי גם כשהייתי בלתי נסבלת , שלקחת יחד איתי את הסיכון הזה שבסופו של דבר השתלם ובגדול, שבלעדיך , החזון שלי של 2BMOMMY לא היה יכול לצאת לפועל כי פשוט הבנת וקראת אותי ובנית לי את האתר המדהים הזה – בהזדמנות זו מפרגנת לאיש היקר שלי , הוא אחראי לכל מה שאתם רואים פה..
אוהבת אותך מכל הלב ומקווה שתהיה לנו שנה קצת יותר מוצלחת.
[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]
אני לאט לאט מתרחבת, אוזרת אומץ להתחיל עוד פרוייקטים גדולים ואימתניים במקביל לאלו שכבר יש לי , אני במרץ מטורף, יודעת שיש לי עוד עולם לכבוש ושאני אגיע רחוק. מאוד. אני פשוט יודעת את זה.
לא מפחדת מכלום, מאף אחד, גם לא מהכישלון, ורואה בקושי אתגר. לא סופרת אנשים שמנסים להתחרות בי, יודעת שיש מספיק לכולם. אפילו לא בודקת מה האחרים עושים. פעם עוד הייתי מסתכלת ומתעצבנת כשהייתי רואה שאתרים אחרים ניסו לחקות פרויקטים שעשיתי או כתבות גדולות אבל היום אני לא מתרגשת. שיהיה להם לבריאות. אני יודעת לעשות את מה שאני עושה על הצד הטוב ביותר ואני חושבת שיש לי גישה בריאה לחיים ולהצלחה.
אני יודעת שהחיים לוקחים אותי לאן שאני צריכה להגיע והכל לטובה. גם הטוב וגם הרע.
ואיך אפשר בלי להודות לכם, הגולשים? בלעדיכם כל זה לא היה קורה, תודה שאתם קוראים, מגיבים, משתפים ומתייעצים, זה מחמם את הלב!
אני מאחלת לכולנו שנה מדהימה, שנה של הגשמות, של אושר, של אהבה ושל שמחה.
תשמרו על האופטימיות ואל תפסיקו להאמין.. חלי .
|
||
[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]
גא להימנות בין אלו שבחרת בפינצטה 🙂
שהשנה הבאה עלינו לטובה תקפיץ אותך למחוזות ורודים יותר.
שלא תדעי עוד צער ואבדן ותוכלי ליהנות זמן איכות עם ילדך ולא לשכוח, גם עם בעלך 😉
שתמיד תהיי מוקפת חברים אמתיים, ובפרגון ותמיכה.
שיהיה לך הכוח להבליג על קטנוניות ורוע לב, ותמיד יהיה מישהו לצדך שיזכיר לך שהחיים קצרים כדי לבזבז אותם בכעס או עלבון.
בידידות והוקרה, אבי