להחליף גן באמצע השנה – כן או לא?

התחלתם את השנה בגן חדש או המשכתם עם הגן הקודם ואתם מרגישים בפנים שמשהו שם לא עובד עד הסוף?
זה קרה לי גם עם יובל וגם עם הבנות, בדיוק בגיל הזה, בתפר של בין גיל שנתיים ושמונה חודשים לבנות ושנתיים ועשרה חודשים ליובל.
הבנות המשיכו את אותו הגן שהן היו בו בשנה שעברה, רק שכל הילדים התחלפו ובמקומם נכנסו הרבה ילדים קטנים יותר, החל מגיל שנה ו-8 חודשים, מה שגרם להן להיות הכי גדולות בגן וגם ככה הן מאוד בוגרות והרגשתי אחרי שבועיים שלושה שכבר פחות כיף להן. הן היו חוזרות עצבניות ומתוסכלות. לא ידעתי לשים את האצבע על משהו ספציפי כי היתה להן גננת מדהימה שהן מאוד אהבו וגם אני ואת הצוות הן הכירו משנה שעברה אבל הרגיש לי שמשהו לא עובד לגמרי. הן ילידות ינואר ככה שהן פספסו את השנתון ב-3 שבועות כדי להכנס לגן מועצה.
בחודש האחרון שמעתי על כמה ילדים בגיל שלהן ובאותו תאריך הלידה פחות או יותר שהצליחו לעבור את אישור המפקחות ולהכנס לגן עיריה. החלטתי לנסות. אין לי מה להפסיד. בכל זאת הבנות שלי בנות שנתיים ו-9 חודשים , גמולות, בוגרות, מדברות שוטף ועושות הרבה דברים שילדים בני 3 וחצי עושים ומבינות הכל.
אז ביררתי קצת, הגעתי לגן של המועצה הדתית פה ביישוב, שוחחתי עם המנהל שאמר שבעקרון יש מקרים של ילדים מאוד בוגרים שיכולים להשתלב. הוא הציע שאדבר עם המפקחת ואולי נפגש איתה ואם היא תסכים אין לו בעיה. שוחחתי איתה והיא התרשמה מאוד לטובה שהן יכולות להתאים לגן על סמך הדברים שסיפרתי לה. היא הציעה שנגיע לגן עם הבנות לכמה שעות והגננת תתן את ההתרשמות שלה ואז נחליט.
הגננת די מהר הבינה שהן די בוגרות. ביום הראשון הייתי איתן לשעתיים ולאחר מכן הלכתי לעוד 4 שעות (הצוות התקשר אחרי שעתיים ואמר שהן בסדר גמור). ביום השני הן נשארו עד 3, בשלישי עד 4 ונכנסנו לשגרה.
הן היו כל כך מרוצות מהגן, שסוף סוף יש להן עם מי לדבר ולשחק עם שפה משותפת, עם ילדים בגילן וברמת התקשורת וההבנה שלהן. הן כל היום חופרות פה בבית ומקשקשות בלי הפסקה ואני מניחה שלהיות בגן עם ילדים בני פחות משנתיים שרובם לא אומרים יותר מכמה מילים ולא ברמת ההבנה שלהן, תסכל אותן. ביום השני הן כבר הלכו בשמחה רבה לגן על הבוקר, ובינתיים אנחנו אחרי 5 ימים מאוד מוצלחים והן לגמרי הפכו להיות חלק מהגן. הצות מאוד הופתע איך הן כבר זוכרות שמות של ילדים ומתנהגות כמו ילדות מהמניין. נכון שזה גן דתי אבל הצוות באמת מעולה ונותן לילדים חום, יחס ואהבה ותכלס זה לא כזה נורא אם הילדות יספגו קצת ערכים בגיל הזה.
עוד דבר מצוין עם הגן הזה הוא שהן לא ישנות צהריים ובסביבות 7-7 וחצי הן כבר ישנות. בניגוד לגן הקודם שבו הן היו ישנות צהריים ואז סוחבות עד 9-10 לפעמים ומתישות אותי בעיקר היות ואני לבד.
גם עם יובלי היה את אותו הסיפור, המשיך שנה נוספת בגן מצוין שמאוד אהב וכל הילדים התחלפו והגיעו חדשים והחלטתי אחרי חודש להעביר אותו כשראיתי אותו מתוסכל. תוך כמה ימים התאקלם מחדש והסביבה התאימה לו הרבה יותר.
אני יכולה לשתף את הסימנים שאצלי התחילו להופיע והדליקו נורה אדומה שלילדים שלי לא טוב. חשוב להדגיש שזה לא אומר שהגן בהכרח לא טוב, אלא שלהם הוא לא מתאים. זה יכול להיות האוירה , האנרגיות, הגננת, מישהו מהצוות, מישהו מהילדים שמציק מעבר לנורמלי, אבל יש כמה סממנים:
חוסר חשק ללכת בבוקר באופן עקבי, עד כדי בכי
קושי לעזוב בבוקר ולהרפות עם סצנות דרמטיות קשות גם אחרי שבועיים שלושה
חוסר שקט אחר הצהריים אחרי שאוספים את הילד ומעין “פריקת עול” של כל התסכולים מכל היום וביניהן התפרצויות כעס, טנטרומים, דווקא, התנגדות שלא נגמרת
רגישות יתר וסף בכי מאוד נמוך בצורה חריגה על כל דבר
שינה לא טובה בלילות
אצל הבן שלי זה בא לידי ביטוי גם בהתקפי אסטמה.
 
ושוב, אצל כל אחד זה אחרת, אבל תפקידנו כהורים לדאוג לצרכים של הילדים, גם הרגשיים והנפשיים.
אז הכל הסתדר. אני רוצה להעביר מסר למי שקורא – אם מרגיש לכם שהילד לא במיטבו בגן או שלא הכי מתאים לו, תזרמו עם התחושות שלכם ותעבירו אותו גן.