לילה בצפון עם הילדים

נוגה ומיה כמעט בנות 3 חודשים. עוד 3 ימים ליתר דיוק.

החבר’ה שלנו הודיעו שהם נוסעים לצפון ל3 ימים כבר לפני חודש ואנחנו החלטנו שנוותר כי אין סיכוי שנישן בכנרת בחוץ וגם להסחב עם חצי בית זה סרט. אבל מאז הן קצת גדלו ועברנו לטיולון של העגלה שמתקפל בצורה די קומפקטית יחסית לאמבטיות ואחרי כמעט שבוע עם יובל בחופש בבית החלטתי בספונטניות שאנחנו נוסעים ללילה אחד.

ספונטניות זו מילת המפתח. הכל בראש.

אמנם עדיין צריך להסחב עם חצי בית כי מזג האויר נע בין נעים לקר מאוד לפי התחזיות וכשנוסעים עם תאומים הכל כפול.

תכננתי לארוז תיק בערב לפני בצורה נוחה כדי שבבוקר נוכל לצאת מוקדם, אבל עם תאומים זה תכנונים לחוד ומציאות לחוד. על מנת שבעלי יקח חופש,הוא נאלץ לסיים כמה דברים בעבודה וחזר רק ב10 וחצי בלילה. אני הייתי עם הילדים לבד כל היום, עייפתי אותם כמו שצריך, הלכנו לחברה בבוקר, אחה”צ שעתיים בגן שעשועים מתחת לבית וב7 וחצי יובל היה במיטה אחרי מקלחת ואני התיישבתי  סוף סוף לאכול משהו. רק סיימתי ואז מיה התעוררה, אכלה וחזרה לישון. אחריה נוגה התעוררה , אכלה ואז התחלנו התקף ריפלוקס שנמשך עד 12 בלילה כשעד 10 וחצי היא עלי בידיים וכשבעלי הגיע  הוא החליף אותי אבל אחרי 5 דקות מיה התעוררה וככה בסביבות 12 סוף סוף שתיהן הלכו לישון. התיישבתי על המחשב רק כדי לבדוק מיילים ואיכשהו נתקעתי עד 3 וחצי לטפל בכמה דברים דחופים אחרי שבמשך כמה ימים עם הילדים היה לי קשה להתקרב למחשב. עם הבנות לבד אני מסתדרת אבל כשגם יובל בתמונה אין לי שניה לעצמי.

לפחות הצלחתי לארגן רשימה בערב. קמנו ב9 וחצי בבוקר, אחרי שיובל קפץ עלינו. ידענו שצריך לצאת ומהר.

אמא שלי התקשרה בדיוק ושאלה אם היא יכולה לקפוץ כי היא מתגעגעת לבנות ועוד יומיים בלעדיהן יהיו לה קשים. אמרתי לה שתבוא כי הן צריכות לקום ואיך שהיא הגיעה אחרי 10 דקות, נוגה התעוררה והיא האכילה אותה , ואח”כ את מיה ועזרה לנו להתארגן בכל מה שקשור אליהן וגם הכינה לנו לביבוות מצה לדרך. זו היתה הצלה אדירה.

אני ובעלי ארגנו מה שצריך וב12 וחצי היינו ברכב, חגורים , ארוזים ומוכנים לצאת לדרך.

הגענו לצפון (דרום רמת הגולן, קיבוץ אליעד) בסביבות השעה 4, אחרי עצירה אחת של חצי שעה בעפולה. בעלי התעקש שלא ניסע דרך כביש 6 כי אח”כ מחייבים אותו כפול בעבודה אז ויתרתי.

היינו עם עוד 2 זוגות של חברים עם ילדים ועוד זוג ללא ילדים במקום חמוד שנקרא “החווה של אדם”. זה לא מקום מפואר מדי וזה חדרים עם שדרה מעץ באמצע , המקום נמצא בסמוך לרפת אבל הריחות לא נוראיים אבל המקום מאוד נוח לזוגות עם ילדים והמחירים סבירים לגמרי, בסביבות ה150 ש”ח לאדם ללינה בלבד וזה בחול המועד פסח. קצת הזדעזעתי מהעובדה שאין שירותים ומקלחות בחדרים, אלא שירותים ציבוריים אבל הכל היה נקי ומסודר וקרוב וזה לא היה כל כך נורא.

איך שהגענו יובל הלך לשחק עם כל הילדים, הם שיחקו עם בימבות וכדורים ורצו מחדר אחד לחדר אחר, מבסוטים ונהנים.

בערב עשינו על האש ביחד, היה די כיף למעט העובדה שנוגה שוב חטפה התקף ריפלוקס והיתה על הידיים כל הערב ומיה לא ממש מצאה את עצמה ולא הצליחה לישון עם כל הצעקות של הילדים והיתה קצת נודניקית. ב10 וחצי אני ובעלי התייאשנו ופרשנו לחדר. מיה נרדמה תוך דקות ונוגה אחרי שעה בערך על הציצי שלי עם הנקה.

אני ובעלי נשפכנו לישון מייד אחריהן וישנו רצוף עד 5 לפנות בוקר שהבנות קמו לאכול כי לא אכלו טוב כל כך בערב ואז הן חזרו לישון עד 10.

התעוררתי ב9 בבוקר רעננה ועם מצב רוח, יובל התעורר כמה דקות אחריי ומיד התלבש, נעל נעליים ויצא החוצה כדי לגלות שהחברים שלו רצים בחוץ בפיג’מות. היה תענוג ולא הרגשנו אותם בכלל.

ארגנו ארוחת בוקר משותפת, כל אחד תפס פיקוד על משהו, ובסביבות 12 וחצי הצלחנו לצאת מהמקום לכיוון נסיעה בכרכרות סוסים בקיבוץ כנרת.

הגענו למקום ונאמר לנו שהסיור הוא באורך של שעתיים והמזג אויר לא היה נעים במיוחד והיו רוחות מעצבנות והרבה אבק מהחולות, אז החלטנו לוותר.

נסענו לגליתא – חוות השוקולד שבדגניה.

כשהגענו למקום (השעה היתה כבר 2 בצהריים) נאמר לנו שיש המתנה של שעה לפחות לסדנאות השוקולד, אז החלטנו לוותר כי לא רצינו לצאת מאוחר מדי ולהתקע בפקקים וגם היינו אמורים להגיע לאכול על האש עם כל המשפחה של אמא שלי בגינה של בן דודה שלי בסביבות 6 בערב.

ישבנו לאכול גלידה ולשתות קפה בגליתא ואז בדיוק התחיל סרט על איך מכינים שוקולד, נכנסתי עם יובל שמאוד נהנה והקשיב ואח”כ קניתי לו ערכה להכנת ממתק שוקולד ב65 ש”ח עם תבניות. לא זול אבל הילד היה מבסוט וככה יש את התבניות ונוכל להכין איתו גם בעתיד ממתקי שוקולד.

יצאנו בסביבות 3 לכיוון המרכז,הפעם התעקשתי עם בעלי שנוסעים מכביש 6, תוך שעה וחצי היינו במרכז.

הגענו בזמן רק שכל המשפחה שלי לקחה את הזמן שלה בסבבה ורק ב9 התיישבנו לאכול סוף סוף אוכל שכבר היה קר ולא טעים והיה קפוא בחוץ וסתם היה מבאס. ב10 כבר חתכנו הביתה.

בקיצור, טיול לצפון עם תאומות בנות 3 חודשים זה דבר שהוא בהחלט אפשרי, רק צריך להיות מאורגנים בראש ולזרום עם שינויים כי יהיו..