לקראת ליל הסדר והחג הקרב ובא עלינו לטובה, קיבלנו המון פניות ושאלות בנושא של התנהלות עם התינוק בארוחת החג,
אז להלן מדריך מדויק לארוחת החג עם התינוק (לגזור ולשמור!)
הגעתם בתחילת הערב, תינוק חדש במשפחה, כולם שמחים, ומתלהבים. התינוק מתחיל לעבור מיד ליד ולקבל חיבוקים ונשיקות מכל הנוכחים.
“בואו, תנו לנו להינות ממנה קצת”
“תראו כמה הוא עירני, צוחק ומחייך”
“תראו כמה הוא מדבר ומקשקש”
“איך הוא נהנה להסתכל על הבני דודים הגדולים”
“איך היא מבסוטה פה מול הטלויזיה”
“איזה סקרנית היא, תראי איך היא מתעניינת באוכל, במשחקים”
ואז…..
כאילו לפתע, התינוק מתחיל לקטר, ולהיות חסר מנוחה
לא משנה מה עושים, מנדנדים, במנשא, מניקים, בקבוק, אמא, אבא, סבתא, סבא,
לא מצליחים להרגיע אותו. לכולם יש דעה משלהם, סיבה משלהם והתינוק ….סיוט, התינוק בוכה!!!!
לא מצליח לישון או לאכול אלא רק מקטר ולא נינוח.
והלילה בין שישי לשבת, בכל פעם אותו סיפור, נרדם לשעה- שעתיים ומתעורר, נרדם ומתעורר, נרדם ומתעורר.
למה זה ככה?
אנחנו כיצורים חיים, בעלי שתי מערכות הורמונליות עצביות בגוף שמאזנות זו את זו.
האחת, המערכת הסימפטתית, מופעלת במצבי לחץ. היא מופעלת כשחל שינוי כלשהו, כשיש הרבה גירויים, אקשן, פחד ובמערכת הזו מופרש אדנלין.
זו בעצם המערכת שאחראית על ההשרדות שלנו.
והשנייה, המערכת הפרהסימפטתית, מופעלת כמצבי רוגע, שלווה ונינוחות וזו המערכת האחראית על השינה, העיכול,הסוגרים, לידה, הנקה, מערכת החיסון, הרבייה וכו.
האדרנלין מעכב את המערכת הפרה סימפטתית. השחרור שלו בגוף הוא מאוד חד ולכן כשיש דבר מה מסויים שמלחיץ אותנו, באותו רגע מופרש אדרנלין בכמות גבוהה.
ילדים ותינוקות, מאוד רגישים לשינויים קטנים ולמצבים שונים והרבה פעמים מה שלא נתפס כגירוי עבורינו, יכול להיות גירוי מאוד מאוד משמעותי עבורם.
כאשר שינה הפרשה של אדרנלין בגוף התינוק, הוא לא יצליח להירדם, יתקשה לאכול בצורה אפקטיבית ואם יאכל העיכול עשוי להיות פחות אפקטיבי (יותר גזים, פליטות, גרעפסים, הפסקות מרובות באוכל וכו)
בנוסף, הפרשה מוגברת של אדרנלין לאורך זמן, יכולה להכניס את התינוק גם לתחושת עייפות מוגברת שתגרום הפרשה של עוד אדרנלין וכך יצרנו מעגל קסמים שיכול להפוך את התינוק להיות מאוד לא נינוח בשעות האלה ולגרור לילות שלמים של התעוררויות מרובות.
ארוחות חג מכילות את כל האלמנטים שגורמים להפרשה של האדרנלין, כלומר להפעלה של המערכת הסימפטתית.
הרבה אנשים שהתינוק לא רגיל לראות ביום יום, הרבה קולות, אורות, ריחות, הכל חדש, צבעוני, גדול והרבה מזה. או במילים אחרות המון המון גירויים.
בארוחות שישי נמצא בגוף של התינוק רמות גבוהות של אדרנלין
ולפיכך נבחין בתינוק שפת גוף של מערכת סימפטתית:
התינוק יהיה קולני יותר – ידבר בקול רם, יקשקש, יצחק מדי עד כדי בכי, יבהה בחלל כניסיון להתנתק, יתקשה למקד את מבטו ויסתכל לכל עבר. וכמובן שיתקשה לאכול או להרדם.
ברב המקרים, התנהגות זו, מתוקה וחמודה ככל שתהיה, מעידה על כך שהתינוק נמצא בעודף גירויים.
אז מה עושים?
בברכת חג אביב שמח ופורח,
שלך באהבה
לריסה גינת
לטיפים נוספים כנסו לאתר : Small-Talk