מה עושים עם הילדים בחופשת הפסח? / שני הורביץ

חופשת הפסח בפתח — ואנו, ההורים, ניצבים אל מול מציאות חדשה: שלושה שבועות של שיכרון חושים עם ילדינו היקרים. מגוון התפקידים שאנו ממלאים כהורים כה רחב, עד כי המצב נהיה למורכב ומאתגר: אנחנו הורים לילדים, ילדים בעצמנו, אנחנו בני זוג, אנשי קריירה, חברים וכו’.

בימים שבשגרה כאילו התרגלנו ללִהטוט האינסופי ולמשחק התפקידים המגוון; אך כשחופשת הילדים מגיעה, כשאנו עוברים ממציאות מוכרת למציאות חדשה, יש בזה מן האתגר. האומנם?

יש הורים המגיעים לחופשת הפסח בחשש:
“מה נעשה בפרק הזמן הזה עם ילדינו? במה נעסיק אותם? איך נעסיק את עצמנו? איך נתמודד עם אינסוף הדרישות והרצונות, הריבים והחיכוכים? איך נצליח לעמוד בכל המטלות שמציבים לנו תפקידינו המגוונים? איך נעמוד בציפיותיהם של כל אלו שאנו באים עמם במגע בשגרת היומיום? איך נשמור על שפיות דעתנו בכל הכאוס הזה?”

יש הורים המגיעים לחופשת הפסח מתוך התנגדות או הכחשה:
“ממש לא מתאימה לי עכשיו חופשה ארוכה כזו; זה לא ממש מזיז לי או מעניין אותי; יש לי עבודה/ מטלות ואני צריך למלא אותן; הילדים יבואו אתי לעבודה או שיעסיקו את עצמם בבית בשעה שאני אעבוד; זה בכלל לא התפקיד שלי — זה התפקיד שלך; מה עם אמא שלך או אחותך? אולי הן פנויות לטפל בהם?”

יש הורים המגיעים לחופשת הפסח בציפייה ובהתרגשות:
נסיעה משפחתית לחו”ל; נופש או טיול מתוכנן מראש; הזדמנות לבלות זמן איכותי עם הילדים; הזדמנות לצמצם פערים בכל מה שעובר עליהם; להעניק להם תשומת לב, לשחק אתם, לקרוא אתם, להשתובב אתם, ליצור אתם — פשוט להיות נוכחים אתם ללא מגבלה של זמן, חובות ומטלות.

יש הורים המגיעים לחופשת הפסח בתחושה מעורבת שכוללת את כל האפשרויות הנ”ל

ומה אתכם? איך אתם בוחרים להגיע לחופשת הפסח?

כך או כך — כל בחירה שתעשו תהיה טובה: מותר לפחד, מותר להתנגד ולהתכחש, מותר לצפות ולהתרגש ומותר גם להרגיש הכול יחד. אף בחירה שתעשו לא תעשה אתכם לפחות טובים כי אין נכון או לא נכון. אחרי הכול מי אנחנו שנשפוט תחושות ורגשות?

אחד המסרים החשובים ביותר בסיפור יציאת מצרים הוא היציאה מעבדות לחירות.
עבדות: אני כפוף לרצונו, החלטתו ובחירתו של האחר; אני קורבן.
חירות: אני חופשי להחליט, לבחור ולרצות עבור עצמי; אני יוצר.

אז מהו המסר?
היציאה מעבדות לחירות היא מסע פנימי של כל אחד מאתנו.
זהו מסע מחוֹסֶר־המודעות אל המודעות לבחירה, אחריות ויצירה אינסופית בחיינו. זהו המעבר מלחיות את חיינו כקורבן, המאשים כל דבר וכל אחד במה שקורה לנו, איך שקורה לנו, הרגשתנו, ותגובותינו — אל הידיעה וההפנמה כי הכול תוצאה של בחירותינו, החלטותינו ואחריותנו.
כל אחד מאתנו עומד מול מציאות זהה — חופשת פסח — אך כל הורה חווה אותה אחרת. אז מה השוני בין הורה אחד למשנהו?

הבחירה
ענו לעצמכם:
איך אתם בוחרים להרגיש כלפי התקופה?
מהיכן אתם בוחרים להתנהל?
מהי נקודת המבט שלכם כלפי החופשה הזאת?

שאלות אלו עשויות, כמובן, להישאל לגבי חייכם בכלל: האם אתם בוחרים להתנהל מנקודת מבט של עבד/קורבן — או של אדם חופשי/יוצר?
כל נקודת מבט עשויה להיות מוחלפת כהרף עין בנקודת מבט אחרת. הרי כל סיטואציה יכולה להתפרש בכמה דרכים. אין אמת אחת, והכול בראשנו. במחשבותינו אנו יוצרים את מציאותנו. לכן אם תחשבו על תקופת החופש כמטרד, כמועקה — כך יהיה; אבל אם תחשבו עליה כתקופה של הזדמנות פז לנוכחות וכיף עם ילדיכם — להפתעתכם כך יהיה.
ברגע שתבינו שאתם היחידים שבוחרים את תחושותיכם, רגשותיכם ומחשבותיכם, באמת תהיו חופשיים, באמת תצאו מעבדות לחירות.

חג שמח, חופשי ומאושר!
שני
(מכתב הלקוח מהספר ההורה שבחרתי להיות)

מבצע לחג! מבצע לחג! מבצע לחג!
הספר “ההורה שבחרתי להיות” ב 48ש”ח במקום 68ש”ח, (כולל משלוח)
לרכישה לחץ כאן
לביקורות על הספר

לקבלת מאמרים ישירות אליך
“ההורה שבחרתי להיות” בפייסבוק