משפחתון, גן או מטפלת? תינוק אחד או תאומים – יתרונות וחסרונות

אני חושבת שמתישהו לפני שנתיים שלוש כתבתי פוסט דומה כאן בבלוג, אבל זה היה לפני שנתיים שלוש, כשהייתי אמא לילד אחד, ילד ראשון עם פרופורציות קצת שונות.

נתחיל מזה שיש קצת הבדל בין הורות לילד אחד להורות לתאומים וזאת מכמה סיבות. העלות של מסגרת לתאומים בד”כ עולה פחות או יותר כמו עלות של מטפלת או טיפה פחות כך שלפעמים עדיף להוסיף את ההפרש.

אני באופן אישי חושבת שעד גיל שנה וחצי עדיף שהתינוק יהיה עם מטפלת. עד גיל שנה וחצי זה גיל שלרוב התינוקות עדיין לא הולכים ומערכת החיסון שלהם לא מספיק חזקה והם זקוקים ליותר חום, ידיים, אהבה ויחס אישי. נכון שיש המון תינוקות שנשלחים לתינוקיה או מעון או משפחתון ולכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, אבל עדיין, אין כמו יחס אישי של אחד על אחד.

יחד עם זאת, לא לכולנו יש אפשרות כלכלית להחזיק מטפלת במשרה מלאה במיוחד אם יש עוד ילדים בבית, זו עלות לא פשוטה אבל יש ילדים שמערכת החיסון שלהם מאוד חלשה כך שאתם עלולים למצוא את עצמכם חצי מהחודש בבית עם ילד חולה ונעדרים מהעבודה ומפסידים כסף הן עבור העבודה ועבור המסגרת. הבן שלי היה כזה. בגיל שנה וחצי הכנסתי אותו לתינוקיה במעון עם 10 ילדים והוא היה שבוע בבית ושבוע בגן. ככה עד גיל 3 בערך. באותה התקופה בדיוק החלטתי שאני יוצאת לעצמאות אז איכשהו הצלחתי בקושי רב לתמרן בינו לבין העבודה. אבל כשכירה – זה היה סיוט כל פעם שמזעיקים אותי מהגן באמצע היום או שהבוס סומך על זה שאני במשרד ופתאום אני מודיעה לו ששוב אני לא מגיעה כי הילד עם חום ובכל זאת המשכורת של בעלי היתה העיקרית אז אין טעם שהוא יפסיד ימי עבודה.

אז לענייננו – אם את מתכננת לשים את התינוק שלך במסגרת שכוללת בתוכה ילדים נוספים, קחי בחשבון שיש סיכוי די גבוה שבשנה הראשונה הוא יבלה ימים רבים בבית, במיוחד בחורף וצריך להיערך לזה בהתאם מבחינת מקום העבודה עם מטפלת\סבתא\דודה\חברה לגיבוי.

אם אנחנו מדברים על מסגרת – עדיף מסגרת כמה שיותר מצומצמת עם כמה שיותר יחס לכל תינוק – יחס של עד מטפלת אחת ל-5 תינוקות זה סביר. עדיף יחס של מטפלת אחת על 3-4 תינוקות שאת זה יש יותר במשפחתונים קטנים. דווקא בגיל הרך פחות חשוב שתהיה לתינוק חברה ויותר חשוב המגע והחום. בגיל שנה + הם כבר זקוקים ליותר ריגושים ופעילויות ואז כבר אפשר להתחיל לשקול לשים את התינוק במעון.

פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא האם התינוק כבר הולך או זוחל. כאשר הוא מסוגל ללכת הוא יכול להזיז את עצמו ממקום למקום ולהיות עצמאי יותר. כאשר התינוקות זוחלים, מגיע שלב שבו הם מתחילים לנסות לעמוד ונופלים המון ודורשים השגחה צמודה יותר, במיוחד כשיש תינוקות נוספים בסביבה.

אני רואה את זה מהבנות שלי, ששניה לא מסתכלים עליהן אז או שהן רבות, מטפסות אחת על השניה, דוחפות, משתמשות האחת בשניה כשולחן/כסא/דרגש לעמוד עליו, או שהן מנסות לטפס איפה שהן לא צריכות ובקיצור, לא כדאי להסיר מהן את העיניים אפילו לשניה. אז תחשבו כשהתינוק נמצא בגן עם עוד 15-20 תינוקות, כמה יחס כבר יכולים לתת לו כשבכל רגע נתון יש תינוק שזקוק להחלפה/אוכל/ידיים או סתם חולה.

ואפרופו מחלות – יש היום לצערנו הורים רבים שרואים כבר בלילה או בבוקר שהילד לא מרגיש טוב, נותנים אקמולי ושולחים לגן בלי לחשוב על ההשלכות של זה שהילד שלהם יסבול, שהוא זקוק ליותר חום ומגע כשהוא חולה ושהוא מדביק בהזדמנות זו ילדים אחרים שיכולים בעוד שבוע שבועיים להדביק אותו בחזרה וחוזר חלילה.

אז ככל שיש פחות תינוקות בגן, זה יותר טוב.

כשיש לכם מטפלת, היתרון הכי גדול הוא שבחופשות ובמחלות התינוק עדיין איתה. היא מטפלת בו והחיים שלכם ממשיכים בשגרה.

במשפחתון – היתרון הוא שיש מצד אחד יחס אישי יותר, אבל יחד עם זאת אין פיקוח ואלא אם כן קיבלתם המון המלצות חמות ותחושת בטן טובה, לא כדאי להסתכן.

בגן – במרבית הגנים היום יש פיקוח ועדיף ורצוי לבחור באחד שכן נמצא בפיקוח כי אז אתם יודעים שיש סטנדרטים מאוד גבוהים שהגן חייב לעמוד בהם כדי לקבל את ההיתר שלו.  היתרון הגדול בגן הוא החברה של הפעוטות האחרים, העובדה שיש פיקוח ובד”כ גננת מוסמכת אחראית על הילדים ומעבירה להם גם תכנים לימודיים מגיל שנה וחצי ואילך. בגן יש גם חוגים שמעשירים את התינוקות כמו ג’ימבורי, חיות או מוזיקה כך שהילד נחשף לדברים חדשים.

גן עם מצלמת אינטרנט – יש כיום גנים רבים שמכניסים מצלמות אינטרנט ויש בזה יתרונות כי מצד אחד אתם יכולים לראות איך הילד שלכם מתאקלם ולהרגע (או שלא). גן שמסכים להכניס מצלמות הוא גן שפועל בשקיפות וגם הצוות מודע לכך שעוקבים אחריו. יחד עם זאת, בדיוק מהסיבה הזו הצוות יכול להציג תמונה אחת למצלמה ובאזורים שלא רואים להתנהג אחרת. במצלמה גם אין קול. אבל עדיין יש לזה יתרון רב על פני גנים שבהם אין להורים אפשרות לראות מה קורה עם הילד שלהם במהלך היום.

אחד החסרונות שיצא לי להתקל בהם במרבית התינוקיות שביקרתי במהלך החיפושים של תינוקיה לילדים שלי, היא העובדה שתינוקות פשוט שוכבים שעות בסלקל, בלול או על הרצפה ולא חווים מספיק מגע וידיים ובמידה והמטפלות קצת “שחוקות” , לא ממש יעניין אותן שהילד שלכן בוכה כמה דקות עד שיגשו אליו. יצא לי לבקר בכמה גנים כאלה והלב שלי פשוט נקרע למראה של תינוק שבוכה ומתחנן שירימו אותו כי משהו מציק לו או סתם כי הוא זקוק לתשומת לב וחיבוק ומגע ואף אחד לא מתייחס. זה קורה בעיקר עד גיל חצי שנה כשהתינוק עדיין לא נייד.

במידה ובחרתן במעון או משפחתון, מומלץ לשלוח חברות או בנות משפחה שיבואו להתעניין ויעשו ביקור פתע בלי להודיע ויעדכנו אתכן על היחס שהתינוק שלכן מקבל או לא.

מטפלת או משפחתון לתאומים ?

כשהתאומות נולדו, מאחר וזה ילד שני חשבתי לתומי בהתחלה שאשאר איתן לשנה בבית. ואז התברר לי שאי אפשר לתפקד כרגיל עם תאומים, במיוחד לא כשיש לך עסק בגדילה והמון עבודה. אז אמא שלי עזרה לי איתן עד גיל 8 חודשים והיתה איתן בבית שלי 3 פעמים בשבוע שמאוד עזרו לי ואז רשמתי אותן למשפחתון.

במשפחתון היו 2 מטפלות מדהימות עם יחס אישי וחם ואוהב ודי מהר הבנות התאקלמו (מה זה מהר? ביום השלישי מיה קפצה לאחת מהן ועשתה טובה שהסתכלה עלי כשבאתי לאסוף אותה). הרגשתי שם טוב.

המשפחתון כלל 6 תינוקות כולל הבנות שלי וברגע שהגענו לספטמבר התחלנו עם חגיגות של וירוסים וגם השיניים שהחלו לבצבץ גרמו כל פעם לחום ונזלת ולא היה ברור אם זה וירוס או שזה רק שיניים. אז חצי מהחודש מצאתי את עצמי עם 2 תינוקות בבית כשאני משלמת למשפחתון על חודש מלא. אחת היתה חולה ודי מהר גם השניה היתה נדבקת כי הן כל הזמן ביחד ומחליפות מוצצים ומתחבקות ומתנשקות וכן, אני יודעת שכדאי להפריד מוצצים ובקבוקיםאבל לכו תתמודדו עם זה כשהן כל הזמן לוקחות את המוצץ האחת מהפה של השניה ולוקחות את הבקבוק שבא להן. בלתי אפשרי! במיוחד כשהתאומים מגיעים לשלב האוראלי שבו הם מכניסים כל דבר לפה כולל הצעצועים וכל הנקרה בדרכם, אז באמת חבל על המאמץ..

כעבור 3 חודשים הבנתי שזה לא הולך ושאנחנו צריכים למצוא מטפלת ואין ברירה אחרת אז בלית ברירה הוצאתי אותן מהמשפחתון ואיכשהו דברים הסתדרו וחברה שלי בדיוק התפנתה מטיפול בתינוק והיא הציעה לי לשמור עליהן ומאז יש לי שקט נפשי. אני רואה איך הבנות אוהבות אותה ונקשרו אליה ופורחות וכיף להן. זה שקט נפשי שאין לו מחיר שאת יודעת שהילד שלך בידיים טובות או הילדים שלך במקרה של תאומים, ובמיוחד בתאומים, המחיר יוצא בד”כ יותר משתלם.

התחלתי לאחרונה לחפש לבנות מסגרת של גן ביישוב, ראיתי כמה מקומות ומצאתי גם גנים שהתחברתי אליהם ועמדתי לסגור עם מקום מסוים ואז דיברתי עם חברה והבנתי שזה מטומטם לשלם את אותו הסכום על גן כשיש לי מטפלת בסכום הזה ששומרת על הבנות באהבה רבה ואז יש לי גם סידור לימי החורף שמן הסתם יהיו הרבה יותר קלים כשהבנות לא נחשפות להמון ילדים ומחלות. הגענו למסקנה שיהיה הרבה יותר חכם ומשתלם פשוט להשאיר אותן עם המטפלת. גם אם זה עולה קצת יותר, זה שווה את כל הימי חופש שאצטרך לקחת כדי להיות איתן בבית כל פעם שיהיו חולות ואני מעדיפה לשמר את הכוחות של הסבתות לעזרה אחה”צ.

עלויות ?

זה די משתנה. מאוד תלוי איפה אתם גרים. יש אזורים שנחשבים ל”יוקרתיים” יותר ולפעמים כשיש ילדים, שווה לשקול לעבור דירה לאזור סמוך שבו יכולים להיות הפרשים מאוד משמעותיים בעלויות. גם מבחינת עלות מטפלת, יש אזורים שבהם תוכלו למצוא מטפלת בסכום נמוך ושפוי יותר. לפעמים עדיף להתרחק בכמה קילומטרים כדי לחסוך במידה ואתם מרגישים חנוקים כלכלית.

עלות של מעון/תינוקיה – יכול לנוע בין סכום של 1500 ש”ח ועד 3800 ש”ח (כמו למשל צפון ת”א או אזור השרון, יש לי חברות שמוציאות סכומים כאלה).

עלות של משפחתון – בין 1500 ש”ח ועד 2500 ש”ח לילד.

עלות של מטפלת – בין 3000 – 7000 ש”ח , תלוי באזור ובשעות

לכן , לפני שאתן מקבלות החלטה, בדקו היטב כמה שיותר גנים, תבקשו המלצות, אם מצאתם גן תגיעו בסביבות השעה 4 אחה”צ , דברו עם הורים בחוץ ותשאלו אותם לגבי הגננת ותבדקו על מה אתם מוכנים להתפשר או לא. לגבי מטפלת – תבקשו המלצות. לפחות 2. תשאלו שאלות קונקרטיות על היחס של המטפלת לילד. כנ”ל לגבי משפחתון.

מתי לשריין מקום?

לצערנו , במציאות של היום, הגנים הטובים מתמלאים מהר, מצד אחד זה טוב כי זה אומר שהמקום מומלץ וכנראה יש שם יחס טוב לילדים, אבל מצד שני זו סיבה להפקעות מחירים ולעיתים עדיף לשלם קצת יותר ולתת לילד שלכם יחס אישי יותר. רצוי לדאוג לתפוס מקום לפחות חצי שנה מראש אם לא יותר. לגבי מטפלת – בימים נעימים כדאי לרדת לגינה הקרובה אליכם במהלך הבוקר ולשאול מטפלות אם הן מכירות מישהי שמתפנה. רצוי לסגור כמה חודשים מראש. בד”כ חוזים מתחילים ומסתיימים בסביבות ספטמבר/אוגוסט כך שינואר זה זמן טוב להתחיל לבדוק.

אם המטפלת שבחרתם טובה, רוב הסיכויים שדי מהר היא תחטף בהמלצות מפה לאוזן..

והכי חשוב, תסמכו על האינטואיציה שלכן. אם בבטן יש לכן את הקווץ’ הכי קטן כשאתן נכנסות למקום או מדברות עם הגננת\מטפלת, אפילו כבר בשיחת הטלפון, תוותרו על זה. אנחנו יודעות הכי טוב מה עדיף לקטנטנים שלנו.

ואחרי שהתחלתם במסגרת חדשה, יש ילדים שמתאקלמים מהר ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן. לכל ילד יש את הקצב שלו  ועדיין חשוב לתת תשומת לב לדברים הקטנים. אם אחרי שבוע הילד בוכה בצרחות או מסרב בתוקף ללכת לגננת או נרתע פיזית מהמטפלות, כנראה שלא טוב לו. תהיו קשובות לאינטואיציה שלכן. אם יש ספק, אין ספק.

שיהיה בהצלחה!