נתונים חדשים שמפרסם “הפורום למען הפגים בישראל” לרגל “יום הפג הבינלאומי” חושפים: “אפליה רחבת-היקף בקרב תינוקות שנולדו פגים”.

נתונים חדשים שמפרסם “הפורום למען הפגים בישראל[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”][1]” לרגל “יום הפג הבינלאומי” חושפים: “אפליה רחבת-היקף בקרב תינוקות שנולדו פגים”.

אפליית הפגים

האפלייה באה לידי ביטוי החל בטיפול הראשוני שמקבל היילוד ובמעקב ההתפתחותי לו הוא זכאי וכלה בפגיעה בתנאים הסוציאליים של הפגים ומשפחותיהם, ביניהם חופשת לידה וביטוח.

ההשלכות: הגברת תחלואה ותמותה, עיכוב התפתחותי, פגיעה תפקודית ועוד.

ח”כ לוי-אבקסיס, יו”ר הפורום”: “צריך לטפל בשורש הבעיה, המתחילה במחסור החמור ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז בפגיות בישראל ומסתיימת באטימות ממסדית כלפי הפגים ומשפחותיהם, גם בתחומים אחרים”.

לקראת “יום הפג הבינלאומי” חושף “הפורום למען הפגים בישראל” נתונים חדשים, המצביעים על אפליה בטיפול שמקבלים פגים גדולים בהשוואה לפגים זעירים יותר. למרות שתינוקות שנולדו בין השבועות 34 ועד ה-36 (כולל) להריון, מוגדרים פגים[2], הם אינם מקבלים את רמת הטיפול והמעקב ההולמים את צורכיהם המיוחדים, כפי שמקבלים פגים זעירים[3] יותר בפגיה, שנולדו עד השבוע ה-34 להריו. לשוני בטיפול קיימות השלכות מרחיקות לכת על מימדי התחלואה והתמותה של פגים וכן על ההתפתחות הפיזיולוגית, המוטורית והשפתית שלהם ועוד.

באופן כללי, ההבדל ביחס בין הפגים הזעירים לבין הפגים הגדולים יותר מתבטא גם בזמן האקוטי (קרי: הימים הראשונים לאחר הלידה כאשר התינוק נמצא עוד בבית החולים), וגם במעקב ההתפתחות של הפגים, לאחר השחרור. האפליה, מתחילה בטיפול הראשוני ביילוד ומתאפיינת בכך שפגים הנולדים משבוע 34 ומעלה, מקבלים טיפול במחלקות יילודים ובתינוקייה רגילה, שאינן מותאמות לתת מענה הולם לצרכיהם המיוחדים כפגים. לעומתם, הפגים זעירים יותר מקבלים טיפול, השגחה ומעקב בפגיה שהיא יח’ טיפול נמרץ ייעודית לפגים. האפליה ממשיכה גם במעקב ההתפתחותי מחוץ לבית-החולים.

לדברי ד”ר קובי שיף, ניאונטולוג בכיר, ” מעקב התפתחותי הוא שלב הכרחי וחיוני ביותר לאיכות חייו של הפג עד 7 שנים לאחר לידתו! לקופות החולים ולבתי החולים יש מסגרות מסוימות למעקב התפתחותי, אם כי לא באיכות מלאה. ההורים נאלצים  לעבור בין גורם מקצועי אחד למשנהו, מבלי שהכל יהיה מרוכז עבורם במקום אחד, והדבר מקשה מאד על ההורה ואף חמור מזה, בעל השלכות על בריאותו והתפתחותו התקינה של התינוק”.

זאת ועוד, האפליה באה לידי ביטוי גם בפגיעה בתשלומים המועברים לבתי-החולים מהמוסד לביטוח לאומי וממשיכה בפגיעה בזכויות ובתנאים סוציאליים ואחרים של הפגים ומשפחותיהם בתחומים כמו חופשת לידה וביטוח פרטי.

ח”כ אורלי לוי-אבקסיס, יו”ר “הפורום למען הפגים בישראל”: “ברגע שמתייחסים לפג כאל תינוק רגיל מבחינת הטיפול והמעקב, יש לכך השלכות מרחיקות לכת על איכות חייו ועל תפקודו ברמה הפיזית והנפשית למשך שנים רבות. צריך לטפל בשורש הבעיה, המתחילה במחסור החמור ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז בפגיות בישראל ומסתיימת באטימות ממסדית כלפי הפגים ומשפחותיהם, גם בתחומים אחרים”.

ריכוז התחומים בהם קיימת האפלייה בטיפול בפגים[4]

פרופ’ שאול דולברג יו”ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה מסביר כי הפערים מקורם בכך שהגדרות הפגות נסמכות על מחקרים ישנים ולא עודכנו במהלך השנים: “עד לפני מספר שנים, פגים שנולדו מעל לשבוע 34 נחשבו לבריאים כמו תינוקות בשלים, ואולם, ככל שרבו המחקרים והמעקבים, נמצא כי מדובר על יילודים מיוחדים החשופים לתחלואה משמעותית ואף לתמותה מוגברת, שיש לתת להם התייחסות מיוחדת, בדיוק כפי שנהוג לתת לפגים קטנים יותר.

השוני בטיפול ובתנאים הסוציאליים בין הפגים מתבטא במספר תחומים, ביניהם:

￭ המחלקה בה מאושפז היילוד והצוות המטפל בו: פג מתחת לשבוע 34 יהיה מאושפז בפגיה/מחלקה לטיפול נמרץ ביילוד, בה יש צוות רופאים ואחיות שהתמחו בלידה מוקדמת, בעוד שפג הנולד בשבוע 34 ומעלה יכול להתאשפז במחלקת יילודים רגילה, בה הוא מטופל כמו תינוק בריא שנולד בזמן!

כמו כן, בניגוד לפג שיכול להימצא חודשיים בפגיה לטיפול ומעקב, הרי שפג בשבוע 34 המועבר לתינוקייה רגילה, יכול להיות משוחרר כבר לאחר 72 שעות, למרות שהוא עדיין פג!

￭ זכאות לטיפול מונע כנגד וירוס ה-RSV – הגורם העיקרי לתחלואה בקרב פגים!                                    פגים עד שבוע 32 + 6 ימים זכאים לקבלת הטיפול (והם מהווים רק כ- 1/3 מאוכלוסיית הפגים הזכאים לטיפול), בעוד שפגים שנולדו בשבוע מאוחר יותר, אינם זכאים למימון הטיפול, ולכן מאושפזים יותר וחשופים לסיכון גדול יותר לתחלואה ותמותה.

￭ הארכת חופשת לידה: כיום, הורים לפגים זכאים עדיין לחופשת לידה רגילה, אשר אינה מתאימה לצרכיהם המיוחדים עבור האשפוז והטיפול הממושכים בפגים, גם לאחר השחרור מבית החולים.

￭ מעקב ההתפתחותי: הפג זקוק למעקב מקצועי ייעודי כדי להבטיח גדילה והתפתחות תקינות. בפועל, פגים שנולדו כשמשקלם נמוך מ-  1.500 ק”ג, זכאים למעקב במרפאת מעקב פגים בבית החולים או בקהילה, הכולל מעקב גדילה של ניאונטולוג, מעקב במכון להתפתחות הילד ושירותי פסיכולוג, תזונאית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. לעומתם, פגים שנולדו במשקל גבוה יותר, נמצאים במעקב של טיפת חלב ורופא ילדים, כפי שמגיע לתינוק רגיל שנולד בזמן, ואינם מקבלים את השירותים המקצועיים הנוספים.

￭ אפלייה בביטוח פרטי: חברות הביטוח מפלות לרעה את אוכלוסיית הפגים ומסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח עבורם. סיבת הדחייה- “פגות”(!)

היום (ג’), יידון הנושא בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

*     *     *

הפורום למען הפגים בישראל הינו גוף ייצוגי שייעודו העלאת מודעות וקידום בריאותם ואיכות חייהם של הפגים ומשפחותיהם.

החברים בפורום: יו”ר – ח”כ אורלי לוי-אבקסיס, מובילת הפעילויות בנושא יילודים ופגים וחברה בועדת הבריאות ובועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל, האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה ועמותת לה”ב – למען הפגים בישראל.

פרטים נוספים על הפורום, יום הפג הבינלאומי, אג’נדה, חסויות ותרומות לפעילות למען הפגים, תחת “יום הפג 2011”,

באתר: www.pagim.net     טל. ישיר לתרומות ללה”ב: 03-9533935

נספח: עובדות ונתונים

פירוט והסבר תחומי האפלייה בין הפגים:

כללי

עד לפני כשנה, תינוקות שנולדו מעל לשבוע 34 נקראו “near term”, משום שהם נחשבו לתינוקות בשלים. ככל שרבו מחקרים ומעקבים על אוכלוסייה זו, נתגלה כי תינוקות אלו הם פגים לכל דבר, אשר יש לתת להם התייחסות מיוחדת ולעקוב אחריהם, בדומה לטיפול שמקבלים פגים שנולדו בשבועות מוקדמים יותר. עקב כך, שונה שמם ל-“late preterm”, כך שבמקום להיות מוגדרים כתינוקות שנולדו בזמן, הם מוגדרים כפגים.

ככלל, ההבדל בין הפגים ה”זעירים” (שנולדו מתחת לשבוע 34 להריון) לבין הפגים הגדולים יותר (עד השבוע ה-36 להריון – כולל), מתבטא גם בזמן האקוטי (קרי: הימים הראשונים לאחר הלידה כאשר התינוק נמצא עוד בבית החולים), וגם במעקב הפגים לאחר השחרור.

כיום, על פי הגדרות בינלאומיות ומשרד הבריאות, פג הינו יילוד שנולד מתחת לשבוע ה-37 להריון (36 שבועות+6 ימים).

1. טיפול ראשוני: המחלקה בה מאושפז היילוד והצוות המטפל בו:

• פג מתחת לשבוע 34 יהיה מאושפז בפגיה / טיפול נמרץ ביילוד. במחלקה זו יש צוות רופאים ואחיות      שהתמחו בבעיות המאפיינות לידה מוקדמת. ישנה חשיבות מכרעת לכך שהצוות הרפואי והסיעודי, המטפל באוכלוסיית הפגים, יכיר היטב את אופי המחלות וקצב ההתפתחות הפיזיולוגי וידע לזהות כל שינוי או מצוקה. בפגיות תנאי האשפוז נקיים (אין ריבוי מבקרים) כדי למנוע זיהומים וכדי להעניק לפגים את הסביבה האופטימלית לה הם זקוקים (סביבה שקטה ורגועה עד כמה שאפשר). בנוסף,  הציוד הרפואי הקיים בפגיות (מוניטורים, עריסות חימום וכדומה) מתאים יותר לצורכי הפגים.
• פג הנולד בשבוע 34 ומעלה, יכול להגיע לאחר לידתו למחלקת היילודים הבשלים (תינוקייה) (לפי מדיניות בית החולים בה הוא נולד). ברגע שהפג מגיע לתינוקייה הוא מטופל כשם שמטופל תינוק בריא שנולד בזמן! בתינוקייה, 3-4 אחיות מטפלות ב 60 מיטות, מה שמקשה מאד על יחס אישי ומסכן את העירנות של הצוות לכל שינוי במצב הפג או לסימני מצוקה. הצוות הסיעודי בתינוקייה, אמנם הוכשר בתחום הפדיאטריה, אך אינו מוכשר ספציפית לטיפול חירום בפג. במחלקת היילודים אין מכשור מתאים למעקב אחר הפג וחסרים התנאים האופטימליים להתפתחותו בימים הראשונים לאחר הלידה. בנוסף, בתינוקייה יש בה ריבוי מבקרים, הן של הצוות הרפואי והן של בני משפחה.
• שחרור מהמחלקה – בניגוד לפג, שיכול להימצא חודש או חודשיים בפגייה, פג בשבוע 34 המועבר לתינוקייה יכול להיות משוחרר כבר לאחר 72 שעות, למרות שהוא עדיין פג!

1. הדרכה והאכלה

• ההתאמה בין רפלקס המציצה, נשימה ובליעה מתפתח רק בשבוע 34, כך שכל הפגים שמתחת לשבוע זה, זקוקים לסיוע ומעקב, בכל הקשור לתזונה. כמו כן, אצל פגים יש בדרך כלל בעיות פליטה וירידה במשקל, המשפיעים על ההתפתחות שלהם. לעיתים קרובות הם יקבלו הזנה תוך ורידית, ולאחר מכן הדרכה בהאכלה דרך הפה.

ילודים שנולדו החל משבוע 34 ומועברים לתינוקייה אינם צריכים, לרוב, העשרה תזונתית או הזנה תוך ורידית, אחרת הם ישארו בפגיה. ואולם, פגים אלו נמצאים בסיכון בגלל סיבות נוספות: במחלקת ילודים, כאשר יש מעט אחיות על הרבה תינוקות, ותינוק יוצא להאכלה מחוץ לתינוקייה, יכול לקחת זמן ניכר, עד שהאחיות תבחנה שיש בעיה עם התינוק, ושהוא לא כשיר לאכול בצורה עצמונית. במשך זמן זה, התינוק יכול לרדת במשקל, מה שעלול להשפיע על ההתפתחותו ובריאותו.

1. התמיכה הכספית שמעביר הביטוח הלאומי לבית החולים

• ילוד שנולד עד משקל 1,750 גרם ושרד 4 ימים ללא קשר לשבוע ההריון, בית החולים מקבל עבור הטיפול בו 169,773 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי (סל הלידה).
• ילוד שנולד מעל משקל 1,750 גרם, בית החולים מקבל 11,232 ₪ ללא קשר לשבוע ההריון (מקופות-החולים).

1. טיפול מונע כנגד וירוס הRSV

פגים שנולדו עד השבוע ה-32 להריון+ 6 ימים, זכאים לקבל את החיסון במימון ממשלתי. לעומתם, כל פג שנולד לאחר שבוע זה, אינו זכאי מבחינת סל הבריאות, זאת למרות שהריאות מגיעות לבשלות רק בשבוע 37!

נגיף ה-RSV (מכונה גם “וירוס הפגים”) הינו וירוס הפוגע בדרכי הנשימה התחתונות, המביא לסימפטומים של שיעול וצינון בילד רגיל, אך בתינוק שריאותיו עוד לא בשלו, הסיכון משפיע על כל מערכת הנשימה של הילוד, קרי יכולת העברת החמצן. הוירוס הינו אחד הגורמים השכיחים להתפתחות דלקת ריאות בפגים מתחת לגיל 5 ולאשפוז במחלקת ילדים ובטיפול נמרץ וכן להנשמה. כמובן שאשפוז מגדיל את הסיכויים של הפג להידבק בזיהום נרכש בבית החולים.

בנוסף, בקרב הפגים שלא זכאים לחיסון, רווחת יותר התפתחות של אסטמה וצפצופים, המובילים ליותר היעדרויות מבית הספר, אבדן ימי עבודה של הורים ופגיעה באיכות החיים.

1. הארכת חופשת לידה

בשנה שעברה הגישה ח”כ אורלי לוי- אבקסיס, המובילה את אירועי “יום הפג בכנסת”, הצעת חוק בדבר הארכת חופשת הלידה להורים לפגים (הונחה על שולחן הכנסת בתאריך 02.02.2010):

הורים שבנם היילוד מאושפז בבית החולים אינם זכאים לחופשה בתשלום משך כל תקופת האישפוז*.

הורים לפגים אלו, זקוקים לשהות ארוכה יותר עם ילדיהם, וזאת בשל הצרכים המיוחדים של הפגים, הגוזלים מהמשפחה משאבים פיזיים ונפשיים כאחד. על פי ההצעה, להורים לפגים זכות זהה לזו של הורה “רגיל” על מנת שיוכלו ללוות את ילדם לכלל הטיפולים והמעקבים שהינם מנת חלקו של הפג בשנתו הראשונה מבלי שהדבר יפגע במקום עבודתם ובזכויותיהם כהורים עובדים.ח”כ לוי-אבקסיס בקשה להעלות את ההצעה לקריאה טרומית ביום הפג שעבר אך בשל התנגדות הממשלה, הסתפקה בדיון במליאה ודחיית ההצבעה למועד אחר.

השנה, לאור משא ומתן של ח”כ לוי עם הממשלה, מתגבשת הסכמה לאשר תוספת של שבועיים חופשת לידה להורה לפג. עם קבלת תמיכה ממשלתית, תועלה הצעת החוק  לקריאה טרומית.

* כיום, כשנולד תינוק והוא מתאשפז האם זכאית להאריך את חופשת הלידה בתשלום בעוד תקופה של עד 4 שבועות (עד 18 שבועות חופשת לידה בתשלום מלא). הצעת החוק נועדה להסיר את מגבלת 4 השבועות ותינוק שמתאשפז מיד לאחר לידתו – האם תהיה זכאית להארכת חופשת הלידה משך כל תקופת האשפוז ומהרגע שהתינוק ישתחרר מבית-החולים היא תמשיך להיות זכאית ל-14 שבועות חופשת לידה.

1. מעקב התפתחותי

• פגים שנולדו מתחת ל 1,500 ק”ג זכאים למעקב במרפאת פגים בית החוליםו/או בקהילה. במסגרת זו, רופא ניאונטולוג עוקב אחר הגדילה וההתפתחות שלהם אחת לשבועיים/ 3 שבועות/ חודש, בהתאם לצורך של הפג. כמו כן, הם זכאים למעקב במכון להתפתחות הילד- מרכז מולטידיסיפלינרי, הנותן מענה כולל של פסיכולוג, תזונאית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
• פגים שנולדו במשקל גבוה יותר (בשבועות מאוחרים יותר) נמצאים במעקב של טיפת חלב ורופא ילדים בקהילה, כפי שמגיע לתינוק שנולד בזמן. מעקב זה מתרחש בתדירות נמוכה, הרופאים המבצעים אותו אינם מומחים לניאונטולוגיה או למעקב פגים והורים שרוצים להגיע גם למערך הרפואי התומך, כמו פסיכולוג או ריפוי בעיסוק, מקבלים את כל אחד מערוצי התמיכה במקומות שונים, ולעיתים לאחר קשיים מול קופות החולים, דבר הפוגע באיכות הטיפול.
• מעקב התפתחותי שאינו תואם את צרכיו של הפג משפיע לאורך כל שנותיו הראשונות של הפג ופוגע ביכולתו ובתפקודו גם בגן ובבית הספר (גנים מיוחדים, כיתות מיוחדות, הפרעות למידה, הפרעות רגשיות).

1. אפליה בכיסוי ביטוחי

חברות הביטוח מפלות לרעה את אוכלוסיית הפגים ומסרבות באופן גורף לבקשות ביטוח עבורם, תחת סיבת הדחייה- “פגות”. פניות שהועברו בתקופה האחרונה לעמותת לה”ב (למען הפגים בישראל) מעלות תמונה עגומה של מדיניות ביטוחית, הדוחה באופן מוחלט בקשות לביטוחי פגים, ללא כל קשר למצבם הבריאותי, וגם בהיעדר סיבוכים בפגייה וכאשר התפתחות התינוק תקינה.

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]