נו טוב, זה קצת ארוך.. אבל זה הולך ככה…
חורף – לפני שנה, אחרי 8 חודשים של נסיונות כושלים להרות, אני הולכת לרופא שנותן איקקלומין ומזמין למעקב ביוץ לחודש הבא, ומתחילים לעבוד במרץ.
אחרי איחור של כשבוע וכמה בדיקות שליליות, בוקר אחד פתאום יש שני פסים כשאחד מהם ממש חלש על גבול הבלתי נראה מרמזים על כך שיש הריון צעיר! הבטא גבולית- 15, הרופא אומר שכנראה זה כימי.. אבל אני יודעת שאני בהריון ושהוא תקין. הודעת הפסים שלי.
באותו שבוע חגגנו יום נישואים שני ולא יכלתי לבקש מתנה טובה יותר!
בינתיים אני מספרת לחברה טובה בעבודה על ההריון, ומישהי מההנהלה שומעת, ותוך יומיים מפטרים אותי. באותו היום אני הולכת לחפש עבודה ומתקבלת למקום חדש למרות ההריון.
אביב- יש דופק , ונקודה קטנה על המסך, הנה, יצאנו לדרך!
נוסעים לאיטליה לירח דבש שני לשבוע מדהים, קצת קשה לי לזוז ואני מרגישה כמו היפופוטם. תוך כדי מתחיל דימום ואני נכנסת לפאניקה, אבל נחה וזה נרגע. לקחתי חודש מנוחה בבית שלאחריו אני מתחילה עבודה חדשה.
כמה אירועים של דימומים, כל פעם רצים למיון, הכל תקין, הרופאים ספק מרגיעים ספק מלחיצים אומרים שצריך לנוח ושיש עדיין חשש להפלה. אחרי שבועיים של דימומים רצופים ותלונות על כאבים הולכת לרופא, שולח למוניטור והופ, יש צירים כל 5 דקות, אמנם בינוניים אבל צירים! (שבוע 21).
קיץ- הצירונים הופכים לצירים מורגשים, ואני יוצאת לשמירת הריון עד לסוף ההריון.הרופאים אומרים לי שאין מה לעשות ושאם תהיה הפלה הם לא עושים שום דבר למנוע. פונה לרופא פרטי (ד”ר סיון מתה”ש) מקבלת זריקות פרוגסטרון אחת לשבוע וכדורי פרסולט שקצת עוזרים אבל לא לגמרי. אח”כ מתחילה גם דינמיקה צוארית, וחשד לרעלת הריון בגלל לחץ דם שמשתולל, חלבון בשתן וכאבי ראש.
סתיו -חודש שמיני. מתחיל בנוסף לכל החגיגות גם IUGR.יובל שוקל 1500 גרם בשבוע 33 עם בטן שקטנה ב4 שבועות, וירך שקטנה בשבועיים, והוא מתחיל לרדת באחוזונים ולקינוח הוא גם במצג עכוז…
ב5.10, יום לפני היומולדת שלי, הרופא שולח אותי לאשפוז ומעקב צמוד, מאשפזים עד ללידה.
6.10- יום הולדת 26, אני חוגגת בבית חולים עם כל המשפוחה. מעקב יומיומי, אחרי שבוע יובל מתחיל קצת לגדול, עושים מי שפיר שיוצאים תקינים וממשיכים באשפוז. אני על סף דיכאון קשה מהאשפוז הארוך, וכבר נמאס לי ורוצה כבר ללדת. הוא עדיין במצב עכוז, ומחליטים על ניתוח בשבוע 36+2 מאחר והגדילה נעצרה והוא שוקל בסביבות ה2 קילו ומתחת לאחוזון 0.
סיפור הלידה 24.10 – אני אמא.
אחרי 10 דקות בחדר ניתוח מראים לי תינוק מתוק ואומרים לי מזל טוב, אני לא מעכלת שהדבר החמוד הזה שלי ושהוא בריא ושלם ובסדר..ללא ספק הרגע המאושר בחיי! אהבה ממבט ראשון…
הוא נולד במשקל 2115 והיה גבולי על פגות אבל הוא היה בריא וחזק והמשיך לגדול יפה בחוץ.
אחרי שחזרתי הביתה ,מתגלה זיהום בצלקת שבגינו אני מאושפזת לעוד שבוע מתיש יחד עם הילד, אח”כ חוזרים הביתה ובסוף גם זה עבר, אפשר להתחיל את החיים.
שוב חורף- יובל כבר בן חודשיים, מתוק אמיתי ומותק של ילד (פרט לגזים)ממשיך לגדול יפה ולהתפתח, כבר שוקל 4.5 קילו נכון להיום. למרות שנולד חודש לפני הזמן ומוגדר כפג, חוץ מהמשקל שעדיין קטן הוא מדביק את הפער מבחינה התפתחותית .
זה פשוט פלא, ואנחנו מאוהבים בו מעל לראש.
מי האמין לפני כמה חודשים כשכל ההריון ריחפו מעלי המילים “הפלה מאיימת” ואז “לידה מוקדמת” ואחרי כל הצירים וכל הבלגן שהיום יש לי תינוק חמוד ומדהים , שמסב לנו המון אושר, ואני הגעתי להחלטה שאני כרגע מניחה לעבודה בשנה הקרובה, ונשארת איתו עד גיל שנה בבית.
היום במבט לאחור, כל הקשיים מתגמדים ונשארו כמו זיכרון עמום , אבל התוצאה שווה הכל…
אני מאוהבת ביובל!!!!