שוב בהריון…הפעם יש ילדה “גדולה” בבית ואני בהריון עם בייבי קטן
שוב ברוך השם הריון קל תקין ובריא
שבוע 39 יום שלישי בבוקר קמה מתארגנת לוקחת את הגדולה שלי לגן – בת שנה ו11 חודש בדיוק
ואז הולכת לעבודה…כל היום יש צירים קטנים ומציקים…אבל הפעם אני מחליטה לא למהר לבי”ח כי בכל זאת הריון ראשון…ירדו מעט מים על הבוקר והלכתי ישר לבי”ח ולבסוף ילדתי רק בלילה…אז לא מיהרתי..וגם לא סיפרתי לאף אחד..עבדתי רגיל..מדי פעם כואב מציק אבל סביר
בשעה 16:00 קצת לפני..צריכה לקחת את הגדולה לגן אבל הצירים נהיים כואבים יותר ואז רק החלטתי שאני רוצה ללכת לבי”ח הודעתי להוריי המקסימים לקחת אותה מהגן ואני ובעלי הגענו לבי”ח
בשעה 16:30 הגענו לבי”ח שוב מתקבלים בקבלה..נכנסים לחדר לידה..בדיקות וכו..אין ממש פתיחה ויש צירים אבל לא ממש סדירים…המיילדת שולחת אותי לטייל קצת…ללכת…אמא שלי נשארה עם הגדולה בבית ואבא שלי ובעלי…יחד איתי הולכים איתי במסדרונות..נעצרת בין לבין על איזה קיר בכל ציר וציר..וממשיכה ללכת בין לבין
הכאב מוגבר אבל אין פתיחה…המיילדת שוב שואלת לגבי אפידורל…אני הרי פוחדת ממחטים ומזריקות..והרי לידה אחת ארוכה וכואבת עברתי בלי אפידורל..אז החלטתי לוותר על התענוג גם הפעם..אז המליצה לי ללכת למקלחת להקל על הכאבים של הצירים עם מים חמים…חמותי מגיעה בדיוק ולוקחת אותי למקלחת..בעלי לא מורשה כמובן להכנס כי זה בכל זאת מחלקת נשים…סוף סוף אמא שלי הגיעה ואני יושבת לי במקלחת עם אמא שלי וחמותי…מתברר שהייתי שם משעה 19:00 ועד 20:30 המים כל כך הרגיעו לי והיה לי נעים…מזל שלא גמרתי להם את המים החמים..עבר הזמן בלי להרגיש ואז הגעתי להחלטה אני יוצאת מהמקלחת מתגברת על פחדיי ומרגישה גיבורה מגיעה למיילדת ואומרת לה יאללה אני רוצה אפידורל בכל זאת…היא שלא הבינה איפה אני כל כך הרבה זמן..אמרה יאללה נבדוק אותך ונכין אותך לאפידורל…אבל אז מה קרה….
השעה כבר לקראת 21:00 נשכבת על המיטה…והיא אומרת לי מה פתאום אפידורל..אין זמן את התחלת לידה…ואני בהלם מה זה מה שמקלחת של שעה וחצי עושה?!
היא הקימה אותי מהמיטה והושיבה אותי על כדור פיזיו לקפץ ולהתנועע איתו קצת עזרה תמכה ובעיקר הרגיעה…ואז אמרתי שזו זה הגיע יוצא…לא יכולה להיות עוד על הכדור שוב עולה למיטה…כואב..דוחפת..ולוחצת…שוב לא רוצה לצאת! מה כמו אחותו מה הבעיה למה לא יוצא…
המיילדת במקרה עבר הרופא ליד החדר ואמרה לו שהתינוק לא יוצא…לחץ על הבטן…והפלא ופלא הגיח ויצא לו בייבי קטן ומתוק במשקל 3050 בשבוע 39 בשעה 21:55
שוב חברים ומשפחה מחוץ לחדר (לילה הגדולה שלי ישנה בבית הוריי עם אחיי) כך הוריי יכולו להיות איתנו בבי”ח
משום מה אמא שלי ובעלי יצאו לרגע…ואבא שלי נכנס להגיד שלום ומזל טוב…וטוב שבא כי הייתי לרגע לבד ובדיוק הגיע הרופא..שוב לתפור אותי…אז הכרחתי את אבי להשאר איתי..מסכן מעכתי לו את היד בזמן התפירה…וזהו אני אמא ל2! אושר גדול ועצום
אציין דבר שהקסים אותי – ילדתי את שני ילדיי ביום שלישי, שניהם ב20 לחודש (הגדולה 20.7 הקטן 20.6) שניהם היו עם חבל הטבור כרוך סביבם ושניהם נולדו עם הפנים כלפי מעלה
ובשתי הלידות היו איתי מיילדות מדהימות – זכיתי!