סיפור הלידה של נ. ומ. 16.8.2009

סיפור הלידה של נ. ומ.  16.8.2009
נ. יקירתי,
הגעת אליי דרך פורטל דולה, חיפשת דולה במחיר סמלי. התכתבנו במייל וסיפרת לי שאתם זוג סטודנטים ויש לכם ילדה בת שנה וחצי ולכן לא יכולים להרשות לעצמכם דולה במחיר מלא. משהו בכתיבה שלך עשה לי את זה והחלטתי להיפגש איתכם ולקחת חלק בלידה שלכם עם המון אהבה ונתינה. בפגישה הראשונה סיפרתם שהלידה הקודמת שלכם היתה טובה, טבעית וקצרה אבל הסוף היה מאד קשה. התעייפת והיית מאד כאובה בשלב הלחיצות ולא יכולת לשתף פעולה ולכן הלידה הסתיימה עם חתך מאד גדול והתאוששות מאד קשה ולכן חווית הלידה זכורה לך טראומתית מאד (אפילו שקלת אפידורל כאופציה ללידה הנוכחית). ורצית שהפעם זה יהיה שונה.
כמה ימים לפני התל”מ שלך התחילו לך צירים בלילות, צירים לא סדירים שהסתיימו בבקרים. היינו בקשר טלפוני כל השבוע ולי היתה תחושה שהגוף שלך עובד נהדר וכשיגיעו הצירים האמיתיים, את תתקדמי מאד מהר בשל העבודה המקדימה שהגוף עשה.
4 ימים אחרי התל”מ, ב-16 באוגוסט ב-4 בבוקר מ. מתקשר לספר שהתעוררת משינה לפני רבע שעה עם צירים מאד כואבים. הם אמנם קצרים- 20 שניות ציר אבל ברור לכם שזה זה. אני מציעה שתיכנסי להתקלח ותעדכנו אותי מה קורה אחרי המקלחת. אחרי שאני מעבדת את השיחה, אני מתקשרת שוב ומדברת עם מ. את במקלחת. אני מציעה שמכיוון שאתם צריכים להספיק לקחת את בתכם להורים, שתצאו מיד אחרי  מקלחת לדרך. וכך אתם עושים. מ. מתקשר מהדרך ואני שואלת אם אתם רוצים שאצא או לחכות עד שתגיעו לבי”ח. אתם רוצים שאחכה בבית ואתם תעדכנו אותי כשתגיעו לתל השומר. בשעה 5 מ. מתקשר מבית החולים, נ. עם פתיחה של 9 ס”מ. אני מתכוננת תוך 5 דק’ ויוצאת לדרך. בן זוגי עוד אומר לי, שאין טעם שאסע אבל אני לא יכולה בכלל לחשוב על לא להגיע. אני מגיעה תוך רבע שעה לבית החולים ובדיוק כשאני מחנה את הרכב מ. מתקשר ואני בטוחה שאתם כבר אחרי הכל. אז זהו שלא. מציעים לך פקיעת מים יזומה שתקדם אותך ואתם רוצים לשמוע את דעתי. אני אומרת שבשלב הזה אין בעיה עם פקיעת מים והיא אכן יכולה לקדם אותך. אני מגיעה לחדר ואת יושבת כמו נסיכה על הכדור. רגועה ואצילית. רואים שאת כאובה אבל מתמודדת עם הכאב בצורה מדהימה, נושמת נפלא. מיד אני מעסה אותך ומנסה להקל עלייך. עדיין לא פקעו את המים כי מחכים שהאנטיביוטיקה תסתיים (בגלל ה GBS). אחרי שהאנטיביוטיקה מסתיימת את עולה למיטה. המיילדת בודקת אותך ואומרת שאת לא בפתיחה של 9 אלא ב-8 ופוקעת את המים. את נשכבת על 6 על המיטה ואני עושה לך עיסויים. מ. ליד נותן לך לשתות, מלטף אותך ומנגב את פנייך במגבת. מהר מאד את מתחילה להרגיש לחץ אבל קטן ואני מיד נותנת לך להריח שמן תפוז. ובהדרגה הלחץ נעשה יותר חזק ואת מתחילה ללחוץ. את מתעייפת מהר בזמן הלחיצות ואין לך אויר ללחוץ. המיילדת רוצה לבדוק איפה הראש אבל כל מגע מכאיב לך והיא לא מאיצה בך. את מנסה ללחוץ על 6 אבל זה לא כ”כ הולך לך אז המיילדת מבקשת ממך לשכב על הגב. את מסתובבת ומתחילה ללחוץ טוב יותר אבל רואים שאת מפוחדת ולא משוחררת. אני מנסה להרגיע אותך. מבקשת ממך לקחת הרבה אויר ולהירגע ולנשום לכיוון מטה ולא רק בפנים ואת עושה עבודה נהדרת ולאט לאט הראש יוצא אבל אז, את כנראה מאד כאובה )וגם קצת בהיסטריה) הרמת טוסיק וניסית לסגור רגליים ולא אפשרת ליתר הגוף לצאת והמיילדת מיד צעקה- חדר 9 עזרה ואז 5 מיילדות נכנסות בסערה לחדר, צועקות עלייך להוריד טוסיק ולנו להרים לך רגליים גבוה גבוה. כולן צועקות לך תלחצי חזק חזק ואני רואה את מ. מחוויר ודמעות זולגות לו. אח”כ את תאמרי שאת לא נלחצת כלל מכל הסיטואציה (וזה מאד משמח אותי כי כל מי שנמצא בחדר היה בסטרס מטורף ברגעים הללו).תוך שניות, בשעה 6:19 בבוקר, הקטנטונת היתה מונחת עלייך. והיא מתוקה וחלקה וגם ממש לא קטנה. כפות הידיים שלה ממש גדולות, מעולם לא ראיתי כפות כאלה לתינוק שרק נולד. ככה זה כשאת נולדת במשקל 3920 גרם J.
אחרי רבע שעה המיילדת רוצה להוציא את השלייה וכשהיא מנסה למשוך את חבל הטבור, היא לא מצליחה להוציא את השלייה ואומרת לי בלחש, נראה לי שהשלייה נפרדה בפנים ואני מחווירה ומתפללת בלב שהיא טועה. ואכן אחרי כמה לחיצות על הבטן השלייה יוצאת בשלמותה תודה לאל.




נ. יקרה שלי, רוצה לומר לך שהיית מדהימה ומלאת עוצמות. אני שמחה שהלידה הזו היתה לך לחוויה מתקנת ואת לא כאובה בכלל ומרגישה נהדר. אני מניחה ששמעת לא פעם שלידה היא ליד ה’  והלידה שלך אכן היתה כזו. היתה בחדר אווירת קדושה וטוהר. מישהו מלמעלה שמר עלייך מאד בלידה הזו.


מאחלת לכם המון המון מזל טוב והרבה אושר ונחת משתי הבנות שלכן,


שלכם,יסמין.


“בשבילך”
יסמין פליגלמן,
דולה ומדריכת הכנה ללידה
מטפלת ברפלקסולוגיה, רייקי ועיסוי נשים הרות
מעבירה סדנאות לעיסוי תינוקות
052-4732856


הבלוג שלי: http://blog.tapuz.co.il/yasmindoula