עליה בפיטורי נשים בהריון

לאחרונה, על פי נתוני משרד התמ”ת, חלה עליה משמעותית בפיטורי נשים בהריון.

המצב בשוק היום בכלל לא קל לנשים בהריון. בנוסף לקושי היומיומי של התמודדות עם תופעות השליש הראשון שכוללות בין היתר בחילות, הקאות, עייפות וחולשה, הן נאלצות להמשיך לתפקד בעבודה כרגיל כאשר במרבית המקרים, סכנת הפיטורים מרחפת מעליהן.

כל כך עצוב לגלות שזו המציאות שבה אנו חיים.
במהלך שיטוטי בפורומים השונים של הריון ולידה אני שומעת על כל כך הרבה מקרים של נשים שפוטרו בשל ההריון או לאחר לידה ראשונה או שניה, אני שומעת את זה מחברות שלי וגם אני חויתי זאת על בשרי כאשר נקלטתי להריון הראשון שלי ולא שמתי לב מי שומע כאשר סיפרתי לחברה טובה בעבודה. יום לאחר מכן קיבלתי מכתב פיטורים למרות שהייתי אחת העובדות הטובות בחברה, חנכתי עובדים חדשים והייתי מיועדת להחליף את אחת המנהלות שלי כשבוע לאחר מכן.

אבל לא ויתרתי. באותו היום מצאתי מקום עבודה חדש, ופניתי מיד לעורך דין, הגענו לבירור במשרד התמ”ת ולאחר שסרבתי לחזור למקום העבודה ממנו העיפו אותי בצורה גועלית, נפסק לטובתי וקיבלתי פיצויים עד לתחילת העבודה החדשה.

נשים רבות חוות בדיוק את אותו הסיפור.

זה לא משהו חדש, או נדיר לשמוע על אישה בהריון שפתאום הבוס מתחיל להתייחס אליה בצורה מגעילה, להטיל עליה יותר משימות, לבוא בטענות ולהקשות עליה עד כמה שאפשר עד שהיא תישבר ותתפטר.

לצערנו , כנראה שחלק נכבד מהנשים חוששות להתחיל בתהליך מייגע של בירור מול משרד התמ”ת, כל הבירוקרטיה והפרוצדורה עשויה לקחת חודשים, והאישה נמצאת במצב נפשי רגיש בשל ההריון, כך שרבות לא מתלוננות והמעסיקים יוצאים מורווחים מהעניין.

אני יכולה להבין קצת גם את הצד השני, יש נשים כמוני למשל שסובלות מהריונות לא קלים, מעייפות, מחוסר ריכוז בעבודה ואפילו בעיות רפואיות שמובילות לשמירת הריון ארוכה. המעסיק יצטרך למצוא מחליפה באופן מיידי לתקופה לא ברורה, במידה והאישה תחליט לקצר או להאריך את חופשת הלידה שלה, ואולי אפילו לא לחזור בכלל. אני יכולה להבין את הרתיעה של מעסיקים מלקחת לעבודה אמהות לתינוק או שניים, מחשש שבמהלך ימי החורף הן ייאלצו להיעדר הרבה מהעבודה.

אבל יחד עם זאת, אני בטוחה שלרבים מהמעסיקים יש גם נשים וילדים וגם הם נעדרים לפעמים מהעבודה ובטוח שהם לא היו רוצים שהנשים שלהם בבית יזכו ליחס כזה בעבודה שלהן.

לשמחתי הרבה, בארגונים וחברות גדולות יש פחות בעיתיות עם פיטורי נשים בהריון מאחר ויותר קל למצוא גיבוי לאישה שתיעדר מתוך החברה והנושא מתקבל בהבנה. בארגונים קטנים ובינוניים התופעה  נפוצה יותר, כאשר האישה העובדת ממלאת תפקיד מרכזי עם אחריות רבה ואז המעסיק נאלץ להכשיר מישהי חלופית לתקופה זמנית כאשר רק תקופת ההכשרה לתפקיד יכולה לעיתים להמשך מספר חודשים, דבר שגורר משכורות כפולות והוצאות רבות מצד המעסיק. הרבה יותר קל לו , מצידו, לפטר את האישה ההריונית.

בעיה נוספת היא שמרבית הנשים ההרות מסתירות מהמעסיק את דבר הריונן עד לשבוע 18, ואז ביום בהיר אחד העובדת מודיעה למעסיק שבעוד 4 חודשים היא תעזוב למשך תקופה של כ-3-6 חודשים, והמעסיק צריך להתארגן בדחיפות על מחליפה.

אני חושבת שכאן טמון חלק מהבעיה, בשל העובדה שכאשר מעסיק יקבל לעבודה אישה שהיא נשואה טריה או אמא לפעוט בן שנתיים – שלוש, הוא יצא מנקודת הנחה שיש סיכוי סביר שאותה אישה תתכנן הריון נוסף בקרוב ואם יהיו מועמדות רווקות לתפקיד, הסיכוי שהוא יבחר בהן גבוה יותר. העובדה שיהיו למעסיק רק 4 חודשים להתרגל לרעיון שהעובדת שלו בהריון ושהיא הסתירה ממנו עד עכשיו, או במקרים חמורים יותר של עובדת שרק התחילה לעבוד והסתירה את דבר הריונה, גורמות לנשים אחרות נזק.

אולי צריך לעשות שינוי בחוק וליידע את המעסיק על דבר ההריון עד שבוע 13 למשל, לאחר השקיפות או לחילופין לצאת בקמפיין שקורא לנשים להתלונן במידה והן פוטרו או סובלות מיחס לא טוב מהמעסיקים בשל ההריון. חייבים להעלות את הנושא למודעות ציבורית וחייבים להגביר את האכיפה כלפי המעסיקים שיוצאים בד”כ עם נזק של קנס שהוא סמלי מבחינתם ולא מונע מהם להמשיך ולנהוג כך כלפי נשים.

חייבים לעשות שינוי.

מרבית הנשים הן אמהות , לא ייתכן שאחוז נכבד מהעובדות במשק יסבול מכזו אפליה ושמערכת בתי המשפט תעבור על דברים כאלה בשתיקה, תטרטר את המתלוננות ותהפוך את כל העניין לתהליך כל כך ארוך, מייגע ומסורבל של הוכחות משני הצדדים ובסופו של דבר במרבית המקרים בעלי העסקים יצאו בנזק קל בלבד שלא יגרום להם לחשוב פעמיים בפעם הבאה שירצו לפטר עובדת בהריון ולצערנו ככל שחולף הזמן יותר ויותר מעסיקים מרגישים בנוח מדי לפטר אישה בהריון למרות הקנס הצפוי בחוק , כנראה שהוא לא מרתיע מספיק.

כאשר פיטרו אותי, היה לי ברור שאני לוקחת עורך דין בשל סוללת עורכי הדין שהיתה לחברה בה עבדתי והחלטתי שלא משנה מה, אני הולכת עם זה עד הסוף. רק בשביל העיקרון.

אחרי שעזבתי שמעתי על עוד 2 בנות שפוטרו לפני שסיפרו שהן בהריון וכנראה שהיו חשדות שהן בהריון אבל הן לא עשו כלום כי לא היה להן כוח בגלל כל הבירוקרטיה. הוזמנתי למשרד התמת ל3 חקירות והיה אמור להיות דיון משותף שאליו עורכי הדין של החברה שבה עבדתי איחרו ולכן הוא נדחה ונעשה בנפרד, אבל כל התהליך ארך כ3 חודשים שבמהלכם התחלתי כבר לעבוד במקום חדש.

אני חושבת שצריך אולי לפנות למשרד העבודה שיתגמל חברות שיעסיקו נשים בהריון גם כעובדות זמניות ויתגמלו אותם עם איזשהו מענק כדי לעודד את היחס השווה .

לא ייתכן שאישה בהריון שפוטרה בסביבות החודש הרביעי- חמישי להריונה, תשב בבית ולא תצליח למצוא עבודה במשך מספר חודשים כשיש לה תינוק בדרך והמדינה תשתוק ולא תעשה כלום.

הרי בינינו , איזה מעסיק יקח עובדת שיקח חודש – חודשיים להכשיר אותה לתפקיד ואז היא תצא ל4-6 חודשים ולא בטוח שתחזור.

חייבים למצוא איזשהו פיתרון למצב הבעייתי הזה!