עלילות הג’ולה האובדת – חלק ב’ ולא אחרון..

למי שעקב , יובל בלע ג’ולה קטנה ממתכת ביום שבת האחרון. היום כבר יום רביעי, ואין ג’ולה..

ביום ראשון ושני השארתי אותו בבית איתי על מנת להשגיח עליו, כדי לבדוק את היציאות (איזה כיף לי, נכון שנשמע מרתק?) אבל אין ג’ולה.

במהלך היומיים האלה יובל מאוד השתעמם, השתולל בלי הפסקה והיה לא רגוע. השתדלתי לצאת איתו לסיבוב אבל זה קצת קשה כשיש לחץ היסטרי בעבודה ומלא דברים לטפל בהם.

גם לא פשוט כשלקוחות מתקשרים וברקע יש יובל המבולבל או שיובל החליט לפרוץ בצעקות או בשירה כדי לעשות לי דווקא (כי החלטתי לענות לטלפון) .

אתמול בבוקר (יום שלישי) הלכנו לרופאה והיא אמרה שזה יכול לקחת גם 4-5 ימים עד שהג’ולה תצא ושכדאי שנשגיח אבל נתנה לנו הפניה לצילום רנטגן לכל מקרה.

החלטתי לשלוח אותו לגן כי הוא היה היפר לגמרי, השתולל, קפץ, רקד ושמח ואין שום סיבה שהוא ישתעמם בבית ויגרום לי ולעצמו לטפס על הקירות. יידענו את הגננת על כך שיש איזושהי ג’ולה שצריכה לצאת,

כשאספתי אותו אתמול וגם היום הוא אמר שהוא לא עשה קקי בגן, היום בערב הוא ניסה לעשות ולא הצליח לו .

הלעטתי אותו בכל מיני שטויות כדי שתהיה לו יציאה טובה, הילד היה כמו פוד פרוססור כל אחר הצהריים והשתולל בג’ימבורי.

אני מאוד מקוה שמחר בבוקר תהיה לנו הפתעה נחמדה בסיר ואם לא אז נלך לעשות צילום רנטגן אחה”צ לבדוק את המצב.

התייעצתי בפורום שאני חברה בו של אמהות לתינוקות, והיו כמה נשים שאמרו שזה קרה להן עם הילדים ושהחפץ יצא אחרי כמה ימים. גם שם הרופאים לרוב לא התרגשו במיוחד.

נקווה שזה יצא כבר!!

בקיצור, לא משעמם אצלנו..

מקווה מאוד מחר לכתוב את חלק ג’ ואחרון על הג’ולה.

חוץ מזה, יש המון המון עבודה ועשיה מאחורי הקלעים, עוד פרויקטים מעניינים , לא יושבת לשניה אבל נהנית מכל רגע 🙂

עוד שבוע פסח ואני מקוה שתהיה לי איזושהי רגיעה, שאוכל לקחת כמה ימים של חופש כדי לנוח למרות שלא תהיה לי יותר מדי ברירה עם זה שיובל יהיה במשך שבוע איתי בבית.

נפעיל קצת את הסבתות עד כמה שאפשר.