מצחיק איך רק אתמול כתבתי פוסט על זה שאני מרגישה שהשתחררתי מההריון הזה..
הלכתי היום בבוקר לעשות בדיקת בטא כדי לוודא שהיא יורדת אחרי ההפלה שהיתה בסוף השבוע.
הופתעתי לקבל תוצאה גבוהה ביותר של 60,000 מהורמון הבטא.
פתאום התחיל להתעורר בי ספק לגבי זה שההריון הסתיים ושאולי מיהרתי להספיד אותו.
הצטערתי מאוד על כך שלא עשיתי אולטראסאונד נוסף ביום שישי לפני שלקחתי את הכדורים, רק כדי לוודא שהשק הריון אכן ריק.
הגעתי אחה”צ לרופא, הוא אמר שזה לא נשמע טוב הבטא הגבוהה והעובדה שהדימום נמשך רק יום וחצי והיה “סביל”.
הוא בדק אותי עם אולטראסאונד, מכניס את המתמר, ופתאום, עומד לו מולנו יפה וברור, שק ההריון שלי!
הוא עדיין ריק , אני חשה הקלה עצומה באותם הרגעים שזה בסדר ושלא הרגתי חלילה שום עובר חי.
אני חייבת להודות שבאותם רגעים נורא רציתי שיקרה נס ופתאום נראה איזו נקודה מהבהבת על המסך אבל זה לא קרה. הוא חיפש עוד קצת ובדק וראה שהשק ריק. גם אני ראיתי.
הרופא הורה לי לקחת עוד מנה של 4 כדורי ציטוטק. שאלתי אותו למה בבליעה, הוא אמר שזה חדש יחסית וקל יותר ונוח לשימוש.
הוא אמר שניתן לזה יומיים, ושביום רביעי אגיע אליו בצום כדי שאם תוכן ההריון לא ירד במלואו, הוא מכניס אותי לגרידה.
אמרתי לו שיש לי אירוע ואני צריכה להיות במיטבי ביום שישי, הוא אמר שכבר בערב אני אהיה בסדר ושזה הליך קל מאוד למרות ההרדמה.
לא נותר לי אלא לסמוך עליו ולקוות שההריו יפול בדרך טבעית ולא פולשנית.
נסעתי הביתה בידיעה שאני לוקחת את הכדורים.
כשהגעתי הביתה התחילו להתעורר בי ספקות קשים שאולי זה מלמעלה ואולי לא הייתי צריכה לקחת את הכדורים ואולי יש סיכוי קטנטן שאם נחכה עוד קצת יתפתח שם עובר ונראה אותו. סירבתי לקחת את הכדורים עד שבעלי הגיע למרות הפצרותיה של אמא שלי שבאה אלי.
פשוט לא הייתי מסוגלת, האמוציות עשו פשיטה על ההגיון שלי.
אחרי שאמא שלי הלכה התיישבתי עם בעלי ודיברנו, הוא הצליח לעורר את ההגיון שלי ואחרי שקראתי שהציטוטק מכיל חומרים שהם רעילים לעובר ועלול לגרום למומים גם אם יקרה נס ומשהו שם ישרוד ומאחר ויש לי את אחד הרופאים הכי טובים, אני חייבת להניח בצד את כל האובר ידע שיש לי ולתת לו לקבל את ההחלטות בשבילי. לשם כך אני משלמת לו. אני חייבת לשחרר קצת שליטה.
קונטרול פריק כבר אמרנו?
לקחתי בערב את הכדורים מתוך השלמה, והבנה שהגיע הזמן לשחרר, בעלי הבין שאני עמוסת הורמונים ואמר שישתדל לתמוך קצת יותר.
כרגע אני במיטה, מתחת לשמיכה, לקחתי אופטלגין נוזלי, מדי פעם יש לי צירים כואבים, קצת שלשולים, יושבת עם בקבוק חם על הבטן ורואה טלויזיה, נותנת לגוף לעשות מה שהוא צריך.
מחר הולכת לטיפול חיזוק של עיסוי כדי לעזור לגוף לשחרר, טיפול המשך לטיפול משבוע שעבר, בשאיפה שעד יום רביעי זה יהיה מאחורי
ואוו, שולחת חיבוק ענק ענק.
אם תגיעי לגרידה- אל תבני על זה שביום שישי תהיי במיטבך. אמנם זו הרדמה קלה אבל דימום די כבד וחולשה איומה. אני לא הצלחתי ללכת 100 מטר לגן של הבן שלי יומיים אחרי. רק שבוע אחרי היתה התאוששות גופנית
כן תודה,
כנראה שנגיע לגרידה, הכדורים לא הועילו במיוחד חוץ מאשר לקרוע לי את המעיים עם שלשולים.
החלטתי לדחות אותה ליום ראשון , אני צריכה להיות כמה שעות על הרגליים ולא נראה לי שאהיה מסוגלת לעשות את זה יום וחצי אחרי גרידה ועדיף שאתן לגוף להתאושש בזמן שלו בלי לחץ בשבוע הבא
הרופא אמר שאין בעיה.