על הטלפון, הלפטופ, הילדים שלי, ומה שביניהם
“את מי אתה אוהב יותר אבא? אותי או את הטלפון שלך?”
“אוי… בן שלי… מתוק… וואו… מה אתה בכלל מכניס את עצמך לתחרות הזו? ברור שאת הטלפון…”
ככה מסכם אודי כגן בפשטות את היחסים המורכבים שאנחנו מקיימים עם הטלפון הנייד שלנו.
כולנו דבוקים לפלאפון, לטאבלט, למחשב הנייד או איך שלא תקראו לזה, כמו למכשיר החייאה – שחס וחלילה לא נשאר לבד, שלא יהיה לנו רגע אחד משעמם שחלילה נצטרך להיפגש עם עצמנו.
לפעמים יותר קל לי לשאול את הטלפון שאלות מאשר את אשתי שיושבת לידי על הספה. גם מהלפטופ שלי אני לא חוסך עבודה והוא נמצא על ברכיי כמה שעות טובות ביום…
הילדים שלי מתחילים לגדול וכמובן שהם כבר יודעים להתעסק במכשירים הללו יותר טוב ממני…הגדול שלי סה“כ בן 6 והוא כבר שואל אותי אם הוא יכול לקבל את הטלפון הישן ששדרגתי.
על הטאבלט אין מה לדבר בכלל– הם דבוקים אליו ויודעים להפעילו בעיניים עצומות ולמרות שאני מעדיף שיתעסקו איתו ולא ייצפו בטלוויזיה כמו זומבים, זה עדיין מפחיד אותי שהוא כל כך קרוב לגופם למשך כל כך הרבה זמן במשך היום…
זהירות קרינה
הרבה זמן הדחקתי את המחשבות האלו, ואז לפני כמה חודשים דיברתי בסמארטפון כמה דקות וכשסיימתי את השיחה קלטתי שהאוזן שלי ממש בוערת מחום, נבהלתי!!
התחלתי לתהות האם החום הזה מזיק? ממה בעצם נוצר החום?
ואני כאמור בחור יסודי, התחלתי לבדוק את העניין והגעתי לכתבה שמדברת על כך שהטלפון מייצר קרינה אלקרומגנטית בתדר נמוך– משהו שדומה למיקרוגל קטן שמקרין אל תוך האוזן שלנו, ואז שאלתי את עצמי– אם הפלאפון מקרין לאוזן אזי החום מתחתית הלפטופ שיושב על ברכיי מקרינה לי ישירות למקום שממנו אני מביא ילדים!
בדיקה קטנה (בסמארטפון כמובן) גילתה לי שהנושא הזה אכן נבדק ומחקרים אשכרה מוכיחים שהקרינה הזו נמצאת בכל מקום! (וויפיי, מכשירי חשמל קטנים ועוד). הסמארטפון, הטאבלט והמחשב פולטים קרינה אפילו כשהם לא פועלים והחלקים החיוניים של הגוף (חזה, בטן וראש) בד“כ נמצאים קרוב מאוד במשך רוב היום.
אלפי רופאים, מדענים ומומחים מתחומים שונים, מקשרים חשיפה לקרינה זו למגוון השפעות בריאותיות, והנושא ממשיך, וימשיך, להיות נושא למחקר לשנים רבות (כמו הסיגריות שנחשבו פעם טובות לבריאות).
הסמארטפון דבוק לגופי כמעט כל שעות היום, ולא רק לגופי אלא גם לגופה של אשתי ההריונית, לגופם של ילדי הקטנים, ועדיין לא יודעים באמת מה ההשפעה על המוח המתפתח והעדין שלהם…
אבל יש גם חדשות טובות: ניתן לצמצם קרינה!
ככל שאנו מתרחקים ממקור הקרינה, יורדת ההשפעה שאליה אנו נחשפים. אמנם הפתרון הכי טוב הוא להתרחק מהמכשירים האלו, אבל זה לא ממש ישים, המכשירים נהיו חלק מהחיים של כולנו, אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
חיפשתי ומצאתי קייס חדשני שהומצא ע“י שני מהנדסי מכונות מארה“ב עם סיפור מעורר השראה: בשנת הלימודים הראשונה שלהם בקולג‘, ישבו שניהם בבית, כרגיל עם הלפטופ על הברכיים– ואבא של אחד מהם (שהוא אורולוג) הסתכל עליהם וזרק את המשפט– “אתם מודעים לזה שאתם פוגעים לעצמכם בספירת הזרע… מה עם נכדים?” והשאר היסטוריה…כיסויים ללפטופ, לטאבלט, לסמארטפון…
מי שרוצה ללמוד עוד קצת עליהם מוזמנת להסתכל כאן: http://www.techandstyle.biz/questions
הכיסויים אלגנטיים ויפים (חייבים גם סטייל…)- וישר הזמנתי לי ולאשתי כיסויים לפלאפון, ואחד לאייפד וללפטופ…
Safe Sleeve – המוצר שיגן עליכם מקרינה.
הכיסויים הגיעו והתלבשו בנוחות על המכשירים שלנו, הם עשויים מחומרים איכותיים ויש להם 3 כיסים פנימיים לשמירה של כרטיסי אשראי, רישיון נהיגה או כל דבר אחר שרוצים לשמור קרוב, הכיסוי לא כבד בכלל, והבד הפנימי רך ונעים למגע…
בקדמת הקייס יש פלטה מובנית עשויה סגסוגת מתכות שחוסמת את הקרינה וכשעונים לטלפון חשוב לדבר עם הקייס סגור. הם גם ממליצים גם לשים את הטלפון בכיס עם החלק הקדמי שלו כלפי הגוף מפני שגם שהטלפון לא עובד הוא עדיין מייצר קרינה שעוברת ישירות לגוף.
אגב– על הדרך גיליתי שיש מכשיר קטנטן שבעזרתו גנבים יכולים לסרוק את פרטי האשראי שלנו דרך הארנק או התיק…והכיסוי מגן עלינו גם מהאופציה הזדונית הזו.
כל הכיסויים נוסו במעבדה המאושרת ע“י הוועדה הפדרלית לתקשורת בארה“ב והוכחו כיעילים בחסימת קרינה אלקטרומגנטית.
יש גם אופציה מגניבה שבו ניתן לפתוח את הקייס ולהפוך אותו למסך טלוויזיה לילדים מתי שצריך לשחד אותם במשהו (:
כיסוי הלפטופ מדליק ביותר, הלפטופ יושב בפנים בקלילות וכשפותחים אותו הקייס נפתח למשטח עבודה עם מקום לעכבר, הכיסוי מעוצב ואני מקבל עליו מחמאות בכל מקום שאני מסתובב איתו– ממש להיט!
כיסוי האייפד גם נהדר, נתפס בצורה נוחה ונפתח למסך צפייה– נוח, עמיד ויציב, כמובן שיש גם לטאבלטים אחרים
בשורה התחתונה– הקרינה מסביבנו כל הזמן, ועוד לא ידוע כמה היא מזיקה, אבל– כמו שאומרים “מוטב להיזהר מאשר להצטער“
ואני בהחלט מרגיש עכשיו בטוח יותר לשבת עם הלפטופ על הברכיים ולכתוב את הכתבה הזו, או לתת לילדים לשחק עם הטאבלט אחה“צ.