רגרסיה בגמילת לילה

זהו. התייאשתי.

אחרי שבועיים של פעם-פעמיים בלילה שבורח לו הרמתי ידיים.

היום שמתי לו פול- אפס שוב.

זה כל כך מתסכל ולא ברור לי למה זה קורה.

בגיל שנתיים וחצי יובל נגמל מחיתולים ממש תוך יום ברגע שהוא היה בשל. גמלתי אותו גם בלילה בו זמנית בעצתה של אמא שלי ותוך חודש בערך כבר כמעט ולא ברח לו.

הערנו אותו בסביבות 11-12 לפיפי מתוך שינה והוא התרגל לישון בלי להרטיב, מדי פעם היה מתעורר בלילה וקורא לנו כדי שניקח אותו לסיר שנמצא לו בחדר.

הוא עבר את התהליך ממש יפה והפתיע אותנו במהירות שבה זה תפס.

הכל הלך טוב עד שהתחילו הלילות הקרים בחורף. הוא הפסיק להתעורר לפיפי והתחיל להרטיב מדי לילה.

אחרי שבוע וחצי כזה התייאשתי ועברנו לפולאפס. הצגנו לו אותם כתחתונים ללילה והוא קיבל אותם. זה די עזר, עדיין המשכנו להעיר אותו בסביבות 11-12 לפיפי לכל מקרה. הוא עדיין אוכל בסביבות 200 CC של דייסה לפני השינה, לא מוכן לוותר על זה גם אם הוא אכל ארוחת ערב מלאה ומשביעה.

לא עמדתי בקצב של הסדינים עם הפיפי ולכן העדפתי לשים לו פולאפס במחשבה שכשיחזור הקיץ והלילות הנעימים נתמודד.

אז הנה חלף לו פסח ולפני שבועיים החלטתי ששוב נוריד לו תחתונים. עשינו לו שיחות מוטיבציה, הוא בן 3.5 וכבר די בוגר ומבין והוא אמר שהוא יקום. אז היה פה ושם לילה יבש אבל לרוב הוא קם רטוב, מרטיב את הסדינים וערימות הכביסה מצטברות פה בקבלנות.

אז נשברתי. כבר לא יודעת מה לעשות. למרות שהפולאפס הללו עולים לא מעט, אני לא רוצה לשים לו חיתול ואולי הגיע הזמן להפסיק את הבקבוק בלילה לפני השינה, לאפשר לו את זה רק בבוקר כשהוא קם. אני יודעת שבאיזשהו מקום זו אשמתי שהוא לא נגמל מזה כי אפשרתי לו, אבל בינתיים אני רגועה כל עוד הוא מקבל את השלמת הויטמינים מהדייסה והתמ”ל כי הוא לא אוכל פירות או ירקות ובכלל, בקושי אוכל משהו. אלא אם כן זה חטיפים ושטויות ואז אין בעיות , אבל אוכל – הוא לגמרי עושה טובה ואני לא מנדנדת.

נראה לי שהשבוע הולך להיות לא קל, הוא יתעקש, זה ברור, אבל אני לא אוותר.

בכלל, לאחרונה החוצפה שלו עוברת כל גבול. הוא מתחיל להרגיש גדול, אין לו גבולות בכלל! הוא עושה מה שבא לו, בין אם זה כולל לטפס על כסא מסתובב כדי להביא משהו ממדף למעלה או לקחת מים ולטפס על כיסא במטבח או לקחת מעדן מהמקרר ולשבת איתו על הספה בסלון ושלא לדבר על החגיגות בלילה לפני השינה.

אני קצת יותר עייפה מהרגיל לאחרונה ואולי הוא מרגיש את השינוי שחל בי, שפתאום בשעות הערב אני יושבת לנוח על הספה ושאין לי כוח לרדוף אחריו ולהלחם בו.

מקווה שבקרוב זה ישתנה.. ואולי חלק מזה נוצר בעקבות השינוי שאני עוברת. הוא כל הזמן בא ומלטף לי את הבטן ואומר לי “אמא יש לך תינוקת בבטן?” ובאיזשהו מקום הוא מרגיש ..

בכל מקרה זה בטח לא ימשך לנצח ותוך כמה שבועות אני מקווה שנצליח לגמול אותו.