שבוע 22, זה מתחיל להיות אמיתי

מיום ליום אני משתחררת מההדחקה שלי של ההריון הזה. הבנות מורגשות, בועטות, חיות ומזכירות לי לפחות 20 פעמים ביום שיש לי 2 תינוקות בבטן. זה לא נתפס.

יש את הרעיון הזה של הריון שיש לך תינוק בבטן, אבל את לא באמת מעכלת את המשמעות. אני לפעמים שוכבת על הספה או במיטה, מרגישה אותן משתוללות לי בבטן ומתקשה לעכל שאשכרה יש שם 2 תינוקות. אמיתיות!

לאט לאט אני מתחילה לדמיין אותן, את הלידה, עושה הרבה דמיון מודרך גם לצירים.

התחלתי לקבל תמיכת קרינון השבוע שזה סוג של פרוגסטרון בטבליות ג’ל. מרבית הרופאים לא מאמינים במתן תמיכה בהריון תאומים, אבל אני אומרת לכם מניסיון של שבוע, זה עוזר!

הצירים נרגעו מאוד ובלילות אני ישנה פתאום יותר טוב. זה אמנם מפיל אותי במהלך שעות הבוקר והצהריים ואני מאוד עייפה, אבל זה בהחלט מרפה את הרחם ומרגיע לי את הצירים והפעילות הרחמית שהיתה מורגשת כל הזמן.

נכון שזה טבליה של חומר שנהיה קצת ג’יפה בנרתיק, אבל העיקר שזה עושה את העבודה.

בכל שבוע שעובר אני מרשה לעצמי להיות קצת יותר אופטימית לגבי הסוף של ההריון הזה. עוד 12 שבועות עד שבוע 34 שזה המינימום שאני רוצה להגיע אליו, 3 חודשים. לא סוף העולם..

אפשר לשרוד את זה.

מחר יש לי סקירה שניה אצל ד”ר בועז וייס. הוא מרגיע אותי כל פעם מחדש ואני מקווה שגם הפעם הכל יהיה תקין ושלא יהיו בעיות.

תמיד יש את החשש הזה לפני בדיקות שלא יגלו איזה ממצא שיכניס אותי לסרטים ואני מנסה לחשוב חיובי עד כמה שאני מצליחה.

יודעת שכבר יותר ממחצית מההריון הזה כבר מאחורי, ועכשיו צריך להגיע לשבוע 28, עוד 6 שבועות בשלום.

החג הזה בא בזמן. קצת זמן איכות עם המשפחה, מחר נצא קצת עם הילד, אני מתכננת לשבת רוב הזמן ולא להעמיס על עצמי.

הקטנות הללו פעילות מאוד, אפילו עכשיו, קופצות לי בבטן, הולכות מכות, מתחפרות, או לא יודעת מה, אבל זה בהחלט מורגש ואמיתי.

מבטיחה לעדכן מחר אחרי הסקירה, מקווה שרק בשורות טובות..ותמונות מוצלחות..