מתחילים תהליך גמילה עם התאומות :
אז הגענו לגיל שצריך להתחיל. גמילה.
חשבתי שאני הולכת לדחות את הקץ לעוד שנה אבל בתקופה האחרונה הבנות מאותתות לי יותר מדי שהן מוכנות לגמילה כמו להוריד את החיתול ולצעוק פיפי או קקי, כמו להודיע לפני שיש להן יציאה, לשבת כל היום על הסיר ולקום, יש ימים שהן מסרבות לחיתול.
חשבתי שאני אצליח להדחיק ולדחות אותן עוד קצת, והייתי בטוחה שבפסח נתחיל הליך גמילה וזה ילך צ’יק צ’ק , אז זהו שלא.
בכל מה שקשור לגמילה, אני מאוד בגישה שכשהילד מוכן, אז זה עובד יפה.
חשבתי גם שזה טיימינג מעולה שמזג האויר התחמם והילדות בשבועיים חופש בבית איתנו, רק ששכחתי פרט קטן שכשמתחילים תהליך גמילה, יש המון פספוסים ובחופש פסח יוצאים לטייל הרבה כך שזה לא פשוט לנסוע כשבורח להן ולהתחיל כל פעם לשים להן חיתול ולהיות בכוננות כי הן עדיין לא עשו עד הסוף את הקטע עם הסיר- 2-3 יציאות בסיר והרבה הרבה פספוסים על הרצפה.
מצד שני הן רוצות להסתובב עם תחתונים ולא רוצות חיתול, וצריך להיות עם סמרטוט בבית בכוננות וזה לא פשוט אז אחרי יומיים של טיולים מחוץ לבית פשוט התייאשתי והחזרתי אותן לחיתולים.
אני זוכרת שעם יובל היו לנו כמה ניסיונות כאלה ורק בשלישי בגיל שנתיים ושבעה חודשים זה הצליח. אז הן עכשיו בנות שנתיים וארבע כמעט, וההתפתחות והבגרות שלהן הרבה יותר מהירה מיובל, כי בכל זאת הן בנות והן הרבה יותר מודעות לעצמן וכבר ממש ילדות.
ועדיין, הבעיה העיקרית היא שאין להן סבלנות לשבת בסיר יותר מכמה שניות והן קמות לפני שהן מספיקות לעשות משהו ולא תמיד הן מזהות בזמן שיש להן. גם מבחינת יציאות קשות – קקי – היה לנו נסיון מוצלח אחד עם מיה שהיה לא פשוט עבורה, והיא היתה זקוקה להרבה תמיכה וחיבוקים בתהליך כדי לשחרר. ובסוף השתחרר.
אז אני מקווה ממש עכשיו להתחיל איתן את התהליך, לנסות את הפולאפס החדשים של האגיס לכמה ימים על תקן תחתונים, להזכיר להן כמה פעמים בשעה לשבת בסיר, אולי ננסה את הישבנון, למרות שהן לא מתות על השירותים. מרגישות יותר בטוח לטייל עם הסיר בבית.
אני מאוד מקווה להצליח לעמוד בזה לאורך זמן ולגרום להן לסיים את התהליך גם כדי לחסוך כסף עכשיו וגם כי יש סוג של הזדמנות פז מבחינת התקופה ותוך שבועיים שלושה של התמדה אנחנו יכולים להיות אחרי.
אז ננסה. נעדכן. תאחלו לי בהצלחה..