תזונת תינוקות ותחילת מוצקים

תזונת התינוק

מחקרים רבים הוכיחו כי חלב אם הינו מקור התזונה האידיאלי והכי בריא עבור התינוק. על כך אין עוררין.

יחד עם זאת ישנן אמהות רבות אשר מסיבות שונות אינן רוצות או אינן יכולות להניק. כיום יש מספר תחליפי חלב בשוק כגון : סימילאק, מטרנה, רמדיה, אינפמיל (לרגישים לחלב) ואופטימיל.

ההמלצה הרווחת של משרד הבריאות היא לא לתת תוספות לתינוק בחצי השנה הראשונה לחייו מעבר לחלב האם או התמ”ל. במידה והתינוק אינו שבע מהתמ”ל או מהחלב אפשר להוסיף לו לאחר גיל 3-4 חודשים דייסת קורנפלור או דייסת אורז עם החלב. מומלץ להתחיל מחצי כפית, ולהעלות בהדרגה את המינון מאחר והדייסות מאוד מסמיכות את החלב (שימו לב גם שהחור בפטמה מתאים).

לתזונת התינוק יש תפקיד חשוב בגדילת התינוק והתפתחותו התקינה .

ויטמין D

על פי הנחיות משרד הבריאות נהוג לתת היום לתינוקות מגיל חודש עד גיל שנה תוספת של ויטמין D.

המינון לתינוק יונק באופן מלא או חלקי- כל יום 2 טיפות עד גיל שנה

המינון לתינוק הניזון רק מפורמולה – כל יום טיפה אחת עד גיל שנה.

אפשר לתת את הויטמין לפני או אחרי האוכל, אין חשיבות לשעה, מומלץ להשתדל לתת בשעה קבועה על מנת ליצור הרגל ולא לשכוח.

מומלץ לחשוף את התינוק לשמש, כדי להחשף לויטמין באופן טבעי (אך בזהירות ובמינון נמוך וכאשר חם מאוד מומלץ לשים קרם הגנה לתינוק וכובע כמובן).

תוספת ברזל

בארץ  נהוג על פי הוראות משרד הבריאות לתת לתינוק בגיל 4 חודשים תוספת ברזל בכמות של 7.5 מ”ג ליום, ומגיל 6 חודשים עד גיל שנה 15 מ”ג ביום בלי קשר בתזונת התינוק או רמת ההמוגלובין שבדמו.

הוראה זו נקבעה מאחר ונמצאה שכיחות גבוהה של אנמיה בקרב תינוקות, אשר משפיעה על ההתפתחות השכלית והאינטלקטואלית וגורמת לחולשה, עייפות וחוסר תאבון.

בגיל שנה התינוקות מופנים על ידי הרופא לבדיקת דם על מנת לבצע ספירת דם ולבדוק את רמת ההמוגלובין בגוף התינוק.

תזונת מוצקים:

המלצת משרד הבריאות בנוגע לתזונת מוצקים , היא להתחיל לחשוף את התינוק לאוכל מוצק לאחר גיל 6 חודשים , אך יש המתחילים מוקדם יותר.

ייתכן והתינוק יתחיל לגלות עניין באוכל שהמבוגרים אוכלים, יתגרה מריחות וירצה לטעום אפילו קצת לפני.

ההמלצה הרווחת היא לעשות “טעימות” של מוצקים ולחשוף את הילד כל 3 ימים למזון אחר, וזאת על מנת לבדוק שהתינוק לא אלרגי או מגיב בצורה חריגה למאכל מסוים.

מומלץ להתחיל עם ירקות מבושלים על מנת שלא לפתח העדפה למתוקים במידה ונותנים לו תחילה פירות, אך לא תמיד הדבר משפיע. (אני התחלתי עם פירות,  ולילד יש העדפה ברורה לאוכל מבושל\חטיפים מלוחים, סולד ממתוק )

כאשר מתחילים עם ירקות, מומלץ לבשל אותם עם מים , כל פעם ירק אחר (בטטה\קישוא\גזר\תפו”א\דלעת) אפשר גם אורז וקטניות, למעוך אותם ולתת לו עם כפית לטעום, או לשים לו עם האצבעות. כדאי לקנות כפית מפלסטיק או סיליקון שיש לה תחושה רכה ונעימה יותר בחניכיים מאשר כפית מתכת.

למרות שאין לתינוק שיניים הוא יכול ללעוס את האוכל עם החניכיים. בהתחלה התינוק עלול להגיב בתחושת גועל או של רפלקס הקאה כי הוא לא כל כך יודע מה לעשות עם החתיכה הזו שפתאום נכנסה לו לפה, אבל חשוב להתמיד עם סבלנות, לוקח לתינוק כמה ימים להתרגל.

את האוכל יש לחשוף בפני התינוק בהדרגה ובכמויות קטנות, במידה והתינוק מסרב למאכל מסוים ייתכן והוא לא לטעמו ובמידה ואת רואה שאת ממשיכה לנסות והוא לא מוכן לאכול, אל תתעקשי יותר מדי כדי לא לפתח אנטי. אצלי למשל הוא סירב בתוקף לשלב הטעימות של הירקות המבושלים, אחרי כמה ימים ניסיתי לעשות לו מרק של הכל יחד, והוא פשוט טרף אותו, אכל 200 CC בפעם ראשונה מרוב שהיה לו טעים..

לאחר שחשפת את תינוקך למספר ירקות שונים אפשר להכין לו מרק מכמה ירקות, אפשר להוסיף מעט מלח בשביל הטעם. לתינוקות עם חיך בררן במיוחד (כמו שלי למשל) אפשר להוסיף חצי כפית של אבקת מרק על בסיס טבעי ללא מונוסודיום, צבע משמר או צבע מאכל.

אפשר להוסיף עם הזמן למרק קצת אורז , ואחרי כמה ימים של מרק ירקות אפשר להוסיף עוף. להוראות להכנת מרק ירקות לתינוק לחצי כאן.

את המרק אפשר לתת טחון או לחילופין למעוך עם מזלג ולתת לתינוק. יש תינוקות שמעדיפים אוכל טחון היטב, יש המעדיפים קוביות רכות  ויש שמעדיפים מרוסק. מהר מאוד את תלמדי לגלות את ההעדפה של תינוקך.

חשוב להקפיד עם התינוק על האכלה מסודרת בכיסא אוכל ובמקום קבוע, על מנת ליצור הרגלי אכילה נכונים.

לאחר שחשפת את תינוקך לירקות, אפשר להתחיל עם פירות. אפשר לתת לו למצוץ חתיכת פרי כגון תפוח, אגס, בננה. לאט לאט אפשר לנסות פירות נוספים, שימי לב שתינוקך לא מפתח אלרגיה או פריחה או אדמומיות באזור הפנים (תותים ,ענבים, תפוזים, אפרסמון ופירות טרופיים למיניהם יכולים להיות אלרגניים,ויש לשים לב היטב להתנהגות התינוק).

את הפירות רצוי לטחון בבלנדר למחית אחידה , אפשר להתחיל עם בסיס של תפוח ובננה שרוב התינוקות מאוד אוהבים ולגוון כל פעם עם עוד פרי.

מומלץ בד”כ לתת לתינוק בשלב המוצקים את הפירות כארוחת בוקר, ואת המרק כארוחת צהריים. שימי לב שארוחת מוצקים לא משביעה תמיד כמו תמ”ל, ולעיתים התינוקות רעבים מהר יותר מאשר אחרי ארוחה, ויש שלא מסתפקים בארוחה כזו (כמו אצלי למשל שהיה “מקנח” עם בקבוק דייסה).

על מנת לגרום לארוחת הפירות להיות משביעה יותר אפשר לטחון יחד עם הפרי ממרח תמרים, או ביסקויט של פתי בר בכמות של כפית עד 2 כפיות. אפשר להוסיף גם אבוקדו לפירות. שימי לב לתגובה של התינוק לאבוקדו, אצלי למשל זה גרם לו לשלשל במשך 24 שעות בלי הפסקה.

חשיפה לביצים – רצוי לחכות עד גיל שנה בערך מאחר וחלבון הביצה הוא חלבון מורכב וקשה לעיכול וקיימת אצל תינוקות נטיה גבוהה לפתח אלרגיה לביצים.  ככל שהתינוק מתבגר הגוף שלו מפתח עמידות גבוהה יותר לאלרגנים והסיכוי לפתח אלרגיה לביצה קטן.

לאחר שתינוקך אוכל יפה את המרק והפירות, אפשר לחשוף אותו בהדרגה לאוכל שאתם אוכלים, מותר לתת לו אוכל מתובל, כדאי שלא יהיה חריף , ומומלץ לתת לו כל פעם “טעימות” קטנות מהאוכל שאתם אוכלים ולקראת 7-8 חודשים הוא כבר יכול להתחיל לאכול אוכל המורכב מעוף\בשר ופחמימה.

חשוב לזכור שבשלב ההסתגלות למוצקים ולאוכל שלנו התינוק מתעייף מהר מהאכילה ולרוב לא יאכל יותר מכמה כפיות. אפשר להשלים לו את המשך הארוחה עם חלב. לא כדאי להפעיל לחץ על התינוק, גם אם הוא אכל רק 5-6 כפיות, כדאי לזרום איתו בקצב שלו, אחרת הילד יפתח אנטי ויתעקש ויהפוך כל ארוחה לפרוייקט. תנסי להסיח את דעתו באמצעות משחקים או שירים. לעיתים על הביס הראשון צריך קצת להתעקש עם תינוקות, ולפעול באסרטיביות , ולרוב לאחר שהם מרגישים את הטעם בחיך הם כבר מקבלים חשק ומשתפים פעולה בהמשך הארוחה.

ישנן תקופות של נסיגות עם אכילת המוצקים , לעיתים ייתכן ותראי ובמשך יומיים שלושה הילד מסרב למוצקים, אל תתעקשי, לעיתים בסמוך לבקיעת שן החניכיים מאוד כואבות ורגישות, והם לא מעוניינים לאכול כלום וגם את התמ”ל הם לא ממש אוכלים בתיאבון הרגיל. לאחר כמה ימים החשק והתיאבון יחזרו להם.

לעיתים הילד צריך להגיע לבשלות פיזיולוגית על מנת לאכול מוצקים כמו שצריך ,ולעיתים זה עניין של זמן ותגלי פתאום שבסביבות גיל 9-12 חודשים הילד מאוד רוצה מוצקים ומהאוכל שלכם, כאשר לפני כן הוא סירב בתוקף וכל ניסיון האכלה לא ממש הצליח.

חשוב לזרום עם הילד, אך יחד עם זאת לגלות אסרטיביות.

יש תינוקות שלקראת גיל שנה מעדיפים לאכול בצורה עצמאית, אוהבים כששמים להם את האוכל על המגש או על השולחן והם לוקחים לבד, יש תינוקות שמעדיפים לאכול בכפית, ויש שמעדיפים אוכל טחון או מרוסק עד שלב מאוחר. אין זה משנה, העיקר שהילד יאכל.

לרוב עם הכניסה לגן הרגלי האכילה של רוב התינוקות משתפרים מאחר והם רואים את חבריהם אוכלים ולומדים מהם.

מוצרי חלב – ע”פ המלצת משרד הבריאות מומלץ להמתין עד לגיל 9 חודשים בטרם תתחילו לתת לתינוק מוצרי חלב, אך משהחלטתם מומלץ לחשוף את התינוק למוצרי החלב הלא מתוקים כגון גבינות רכות וקשות, יוגורט שמאוד בריא, ולאחר מכן לגמדים\דניאלה\דני (בהתאם לשיקולכם).

התקדמות עם אכילת מוצקים נוספים

לאחר שהתינוק התרגל לאכול ארוחת מוצקים, יש להציע לו גם אוכל מוצק שיש לגלגל אותו בפה או להמיס אותו לפני שבולעים אותו כגון ביסקויט (חטיפי בייבי ביס , לא כדאי להתקרב לביסקויטים של מטרנה לפני גיל שנה, מספר תינוקות כמעט נחנקו מהם), הקשה של הלחם, קליליות שזה מעין פריכיות אורז שנמסות מאוד מהר בפה.

ייתכן כי בפעמים הראשונות התינוק עלול להשתעל כי הוא עדיין לא מיומן באכילה ובבליעה של מוצקים קשים יותר.

חשוב להקפיד לתת לו את דברי המזון בישיבה ובהשגחה צמודה.במידה והתינוק משתנק או נחנק, יש להפוך אותו מידית על הבטן עם הראש כלפי מטה ולדפוק על הגב מספר פעמים על מנת לעודד את פליטת המזון, ורק אז לדחוף בזהירות אצבע (יש להזהר שלא לדחוף את האוכל לגרון) ולהוציא את חתיכת האוכל במידה והיא עדיין לא יצאה.

עם הזמן התינוק יתרגל לאכול קוביות קטנות של פירות וירקות ושל מזון נוסף. הפירות והירקות חייבים להיות מקולפים!!!

לכל תינוק יש קצב אכילה משלו, ורצוי לא לזרז או להאט את קצב האכילה שלו, ולזרום איתו.

כדאי להציע לתינוק את ארוחות המוצקים כאשר הוא רענן לאחר שינה ורעב ולא כאשר הוא עייף ורעב, יתכן ובמצב שבו הוא עייף הוא לא יסכים לאכול או יאכל כמה וירצה לישון. כנ”ל במידה והתינוק כבר “רעב מדי”, לא תהיה לו סבלנות להתמודד עם האוכל.