21 שאלות לבלוג שלי

נכתב כחלק משאלון שהעבירה הנהלת תפוז לבלוגרים שלה, עניתי עליו לפני שנתים אבל התשובות עדיין רלוונטיות.

1) איך אתם בוחרים את הרעיונות לרשומות (ממה שקורה, ממה שבלב)?
רעיונות לרשומה, אני בוחרת בדרך כלל מתוך מה שקורה לי, מתוך מה שסביבי, דברים שאני חווה, שאנשים קרובים אלי חווים. שאלות שאני לא פעם נתקלת בהן בפורומים מסוימים שאני משתתפת קבועה בהם ומנסה לתת תשובה מקיפה וכוללת כדי להפנות לתשובה המקיפה והמסודרת אחר כך בפעם הבאה שמישהו ישאל את אותה שאלה, במקום להתחיל לכתוב הכל מחדש.

אוהבת לרשום את דעתי לדיונים עקרוניים במיוחד לגישות בטיפול בתינוקות.

2) מה ההפסקה הכי גדולה שעשיתם בין רשומות ולמה?
הפסקה של חצי שנה בערך, מספטמבר האחרון עד פברואר.

ההפסקה היתה מאחר והייתי מאוד טרודה במהלך חודש ספטמבר בגלל ההריון ובגלל סיבוכים שונים שהתפתחו לי , ולא מצאתי זמן לכתוב. אחר כך התאשפזתי לחודש עד ללידה, ובבית חולים לא היה לי יותר מדי זמן עם חיבור לאינטרנט. מדי פעם כתבתי לקובץ במחשב את שעבר עלי ואחר כך העליתי הכל לבלוג.

אחכ היתה הלידה, והעומס הנפשי שכרוך בטיפול בתינוק וחוסר הזמן הפנוי לשבת ולהתרכז בכתיבה.

אחרי שהתינוק גדל קצת התפניתי לכתוב קצת יותר.

3) כל כמה זמן אתם כותבים רשומה?
משתדלת לכתוב פעם- פעמיים בשבוע בממוצע.

4) כמה פעמים כבר פרסמתם שאתם סוגרים את הבלוג ויוצאים לחופשה? ומה גרם לכם לחזור על עקבותיכם?
לא פרסמתי שאני סוגרת את הבלוג, אבל כן עשיתי הפסקה כי היה לי הרבה על הראש. אני זוכרת שבאחד הימים אחרי חצי שנה השתתפתי באיזושהי תחרות כתיבה, כתבתי מעין סיכום שנה, גם זכיתי, והחלטתי שזו יכולה להיות רשומה נחמדה לבלוג שלי.

הצצה מהירה בסטטיסטיקות גרמה לי לראות שלמרות שהבלוג שלי לא עודכן מזה מספר חודשים הוא אחד הבלוגים היותר פעילים ושיש לו קהל קוראים די נכבד.

אז החלטתי שאני חוזרת לכתוב, גם בשביל קהל הקוראים , וקודם כל בשביל עצמי, לשתף, לפרוק, שזה משהו שהיה חסר לי.

5) אילו סוגי בלוגים אתם קוראים?
הכל מכל, בעיקר כאלה של הורים טריים, לפעמים בלוגים בנושאי אהבה, סיפורים סוערים של רווקים ורווקות, כדי להזכר שגם אני הייתי כזו פעם.

6) האם פרסמו פעם רשומה שלכם בעמוד הבית ולא הבנתם למה?
לא

7) איזו רשומה שלכם הייתה צריכה להתפרסם, אך לדעתכם פוספסה?
“מכתב מאמא לשומשום שבבטן“.
מכתב שכתבתי ממקום עמוק מאוד ברגע של דאגה והתחברות לצד האמהי שלי. רשומה מאוד מרגשת שעד עכשיו כל פעם כשאני קוראת אותה אני מתחילה לבכות.

8) מה התגובה הכי מצחיקה שקיבלתם בבלוג?
“בואי תצחקי קצת

ואל תשכחי לשמור על אמא שלך שתחיה בתמונה
לא כמו הבת שלי
“www.hablok.co.il – שהוא בלוג פרסומי קורע מצחוק.

9) אם הבלוג שלכם היה חיה – איזו חיה הוא היה?
חיית לילה,

ערה בלילות, שם יוצאים רוב הגיגי החוכמה, וישנה ביום.

10) אם יכולתם לשנות את שם המשתמש שלכם – למה הייתם הופכים אותו?
טאקית27. אני אוטוטו בת 27, כבר לא בת 24.

11) מה יותר מעצבן – שיר בתחילת בלוג או שהעכבר הופך לאיזה תינוק מתגלגל? נמקו!
שניהם, לא אוהבת את הבלוגים האלה עם המוזיקה, זה ישר גורם לי ללחוץ על MUTE ולהגיד “הנה עוד בלוגר מתלהב..”

כנ”ל לגבי העכבר, זה ממש מעיק.. אם מישהו רוצה לעשות את השטויות האלה, שיעשה אצלו במחשב.

12) אם הבלוג שלכם היה מישהו מפורסם – מי זה היה?
ג. יפית של ההריון , לידה ותינוקות אבל פחות מעצבנת

13) האם שקלתם לאיים פעם בתביעה על בלוגר מסוים? – ספרו לנו!
לא, לא משעמם לי עד כדי כך..

14) האם איימו לתבוע אתכם? איך הכל נגמר?
לא

15) מה אתם מעדיפים – הרבה טוקבקים ומעט צפיות – או המון צפיות ומעט תגובות? – למה?
המון צפיות, והרבה תגובות, הצפיות מביאות העלאה בדירוג הבלוג, וכשיש הרבה צפיות אז יותר אנשים נכנסים לבלוג, ובאופן טבעי חלקם גם מגיב.

לא תמיד התגובות הן אוהדות. לא פעם נתקלתי בתגובות ציניות מעצבנות של אנשים מרירים ומתוסכלים. טוב שיש את האופציה של למחוק תגובות.

16) פרסמתם פעם רשומה שאתם מצטערים עליה? למה?
כן, כל הרשומות שבהן חשבתי שאני בהריון ובסוף הסתבר שאני סתם פרנואידית ולחוצה..

17) איזו עצה (אחת) הייתם נותנים לבלוגר מתחיל?
לכתוב מהלב.

בלי לנסות לכתוב ממוסחר, או להתאמץ יותר מדי. יש גם בלוגים כאלה שהכותבים מנסים כאילו למצוא חן בעיני הקוראים ואז הבלוג באיזשהו מקום מאבד את האוטנתיות שלו , אני אוהבת את הבלוגים שכתובים ממקום עמוק ונקי, מחוברים לרגש. במידה ואתם כותבים כתבה פרסומית, תיידעו את הגולשים שלכם שמדובר בתוכן שיווקי ותדאגו שזה יהיה ברור.

18) אם לא היו בלוגים – הייתם כותבים… (יומן, ספר, בעיתון…)?
כנראה שכן הייתי כותבת יומן.

19) אם לא היו קוראים לבלוג – בלוג – איך היו קוראים לו?
יומן אלקטרוני

2

חברות שלי מהפורומים שאני חברה בהם יודעות שיש לי בלוג כי הן רואות בחתימה ומפרגנות לא פעם. היום כבר כל העולם יודע שיש לי את הבלוג.. רובם גם קוראים ומפיצים הלאה. בעבר אמרתי שלא אספר- לאמא שלי ולחמותי ולחברות קרובות שלי מחוץ לעולם הוירטואליה. פשוט יש יותר מדי דברים אישיים שכתובים שם שלא הייתי רוצה לחלוק איתם אז במקום זה למדתי לסנן את מה שאני כותבת.