מחר אני אמא!!

הקדימו לי את הניתוח למחר בבוקר כי התפנה מקום , וכמובן שקפצתי על המציאה,
היום ד”ר כסיף עשה לי הערכת משקל, ממליצה עליו מאוד בחום, הוא מקסים, ורבע שעה לא הפסקתי לצחוק..
שומשום שוקל 1950 גרם, בבוקר אחירון עשה לי אולטראסאונד לטובת מחקר שלו בנושא של IUGR, ובהערכה שלו יצא 2080 גרם, אבל הוא היה הרבה פחות נחמד, אבל מה אכפת לי? עוד הזדמנות לראות את שומשום לכמה דקות..
ובנוסף גם טכנאית עשתה לי אולטראסאונד בבוקר.. מי אמר שלא שווה להיות מאושפז בהיי ריסק??

בכל אופן מחר בבוקר ניתוח סוף סוף, ושומשום יצא, מקווה שהוא לא יהיה פג ויפתיע ויהיה קצת יותר מ2 קילו ואז ביום ראשון כבר אוכל להשתחרר הביתה.
בעלי היה קצת בהלם בהתחלה ואמר שהוא מתנגד ושהוא רוצה שישאירו את שומשום עוד שבועיים לגדול, אמרתי לו שישב בשקט..
אחרי כמה דקות הוא התעשת, אבל אני מאושרת, ובטח אהיה יותר מאושרת מחר אחרי שאראה את הקטנציק החמוד שלי.
אני רגועה ומתרגשת קצת, ומקווה שהניתוח יהיה קל ויעבור בשלום.

מקודם היתה לי קצת התקפת בכי של התרגשות..
אני יושבת עם דמעות בעיניים, כל כך ריגשו אותי עם התמיכה והחום כל הבנות המקסימות מהפורום, אני קצת מתחילה להרגיש את הלחץ, קצת בכיתי ושחררתי מקודם ובעלי המקסים חיבק ונתן לשחרר.
לא מעכלת שזהו ועוד 12 שעות כבר אהיה אמא וגם לא מעכלת שיש באמת תינוק בבטן. אני לא דואגת לו בידיעה ברורה שיהיה בסדר ומסבירה לעצמי שזה סהכ שעה של אי נעימות בניתוח וזהו. מחר השכמה ב6 עם כל ההכנות, וב11 אני אמורה להכנס לניתוח, ועד הערב כבר אהיה אמא.