זה מתחיל להיות אמיתי..

הייתי היום אצל הרופא נשים שלי, לקחתי הפניה לרופא של הריון בסיכון. הגעתי דרך הקופה לאחד המומחים בתחום שהוא מנהל בכיר באחד מבתי החולים במרכז, רופא מקסים, מקצועי. עבר איתי על המאפיינים של בעיית הקרישיות שיש לי APLA ועל הסיבוכים והסיכונים האפשרים בהריון וממה אנחנו רוצים להזהר.

האמת, הוא נהדר. כל כך מרגיע, יסודי, נתן לי תחושה שאני יכולה להרגע ושאני בידיים טובות ושאכפת לו ממני ומההריון היקר שלי.

אמרתי לו שיצאה לי הכפלה קצת גבוהה של ערכי בטא ושאני בחשש שזה לא תאומים.. הוא שאל אם אני רוצה שנבדוק שק הריון, כמובן שקפצתי על זה ואמרתי לו שכן, הוא פתח את מכשיר האולטראסאונד, וראינו  שק הריון גדול וברור, הוא בהחלט היה שם ופתאום ההריון הזה הפך למוחשי, למרות הבחילות, הצרבות והבטן הלא כל כך קטנה שכבר נהייתה לי. כל מי שרואה אותי בטוח שאני בחודש חמישי, אבל אני בסך הכל בשבוע חמישי..

כבר עברתי למכנסי הריון וטייצים. שום דבר אחר לא בא בחשבון, כי לוחץ לי בבטן.

אני קוראת לעובר גודזילה. הוא גורם לי להיות רעבה כל הזמן, והרחם שלי לוחצת לי על השלפוחית בצורה כבדה ומעיקה כבר מעכשיו!

טוב, מספיק לבינתיים עם ההתבכיינות.

אני מאושרת שאני בהריון, עכשיו זה פתאום נהיה אמיתי, זה זה.

כיף גדול ותחושת הקלה שזה רק אחד ולא שניים..

ביום ראשון אני הולכת לאולטראסאונד אצל קופרמינץ, אולי נראה כבר דופק בקצב שהגודזילה הקטן גדל.